JUST DUDU IT: ביטון מככב בפולין
מליקסון החליט לשחק בנבחרת פולין, אבל את ההצגה בוויסלה קראקוב גונב לו בינתיים חברו. החלוץ מטוברוק לא מפסיק להבקיע, והקריינים המקומיים שוברים את השיניים בניסיון להגות את שמו
מליקסון , שכבר הספיק להביא לוויסלה קראקוב אליפות בעונה שעברה, החליט אתמול לשחק בנבחרת פולין. השחקן יודיע על כך רשמית היום (רביעי), אבל יו"ר ההתאחדות

לא קל להיות פולני. זה לא רק האוכל, אלה גם רגשות האשם והנחיתות בשל היותם מדינה גדולה שלא הצליחה להשפיע על אירופה, האיום התמידי מהשכנה גרמניה והשפה ששוברת לכל מי שאינו דובר אותה את השיניים. מליקסון, לדוגמה, מכונה פעמים רבות בפולין מאורה מליקסונה, ודודו ביטון מופיע בשם דוידה ביטונה. לשמוע קריין פולני משדר את משחקי ויסלה זו חוויה, כשאפילו ישראלי ממוצא מרוקאי-טריפולטאי כמו ביטון הופך בפיו לפולני אסלי.
ביטון מודה שהשפה היא הדבר עמו הכי קשה לו להתמודד מאז הגיע לפולין. "זו שפה מאוד קשה", הוא אומר, "אני יודע רק כמה מילים. ימינה, שמאלה, סבלנות. כמובן קללות בפולנית. זה הדבר הראשון שאתה לומד מהשחקנים".
פרט לשפה ההתאקלמות שלו היתה חלקה. ביטון, מליקסון ותמיר כחלון, שהצטרף לאחרונה לקראקוביה - היריבה העירונית של ויסלה - מתגוררים כל אחד בדירה בבניין יוקרתי במרכז קראקוב, שנחשבת לעיר מגוונת עם מרכזי קניות ובילוי. את רשימת הישראלים בפולין משלים משה אוחיון, קשר לגיה ורשה.
"כאן יותר מעניין מאשר בבלגיה", מאשר ביטון.
הכשרת השטח על ידי מליקסון היא עוד אחד מהגורמים להצלחה של ביטון. "מאור בחור זהב. הוא רץ לעשות לי את כל הסידורים, מצא עבורי את הדירה הזו. שחקנים בקבוצה אמרו לי שהוא הביא במו רגליו את האליפות. הרבה יותר קל לשחק כאן כששנינו ביחד".
מליקסון מתנער מהקרדיט: "דודו מצליח בזכות עבודה קשה ובזכות היותו חלוץ מצוין. אני לא מופתע מהצלחתו, ואין לי בה שום חלק. אין לי ספק שהוא ימשיך לכבוש, כי עכשיו בקבוצה כולם מחפשים אותו".

הקצב של ביטון עד כה הוא שער ליגה כל 86.3 דקות. בוויסלה כבר מחככים את הידיים לאור עוד עסקה כלכלית מעולה, עליה חתום, כמובן, סוכן השחקנים, דודו דהאן. ביטון הושאל לפולנים משרלרואה הבלגית ב-150 אלף יורו, ויש להם אופציה לרכוש אותו בקיץ הקרוב.
"חייכנו כשדהאן הצהיר בתחילת העונה שביטון יכבוש 20 גולים בליגה", אומר מצ'איי סטבוביאק, כתב העיתון "פאקט" הפולני, "אבל נזכרנו גם איך גיחכנו כשדהאן הבטיח שמליקסון יהיה אריאן רובן חדש. לכן הפסקנו לזלזל כשהוא יוצא בהצהרות".
דהאן , מצדו, מצטנע. "אני בסך הכל רוצה למצוא בית טוב לשחקנים שלי. ויסלה זו קבוצה שאסור להיכשל בה, כי זה מועדון ענק בפולין וגדול באירופה. הבטחתי להם שמגיע דידייה דרוגבה הישראלי", הוא מחייך.
דהאן טוען שביטון הוא חלוץ העתיד של ישראל. "היום מספר 9 זה המצרך הכי מבוקש באירופה. לביטון יש את כל התכונות. הוא גבוה, חזק, אתלטי, רעב לכדור ושואף לכבוש מכל מצב. הוא גולר אמיתי שיכבוש בכל קבוצה בה ישחק".

דהאן, שאחראי גם להעברתו של כחלון לקראקוביה, מסכם: "שחקנים בישראל חייבים להבין שהליגה הפולנית זו לא הליגה הקפריסאית, ואפילו לא היוונית. זאת ליגה חזקה יותר, וצריכים לצאת אליה שחקנים טובים כדי לשמר את השם שיצא לישראל".
ההצלחה של ביטון עוד יותר גדולה, כשלוקחים בחשבון שהוא הגיע לקבוצה אלופה שרצה כבר שנתיים באותו הרכב. אולי זו הסיבה שלא זכה לדקות רבות במפעלים האירופיים כמו בליגה. ביטון נלחם על מקום בהרכב עם החלוץ הבולגרי צווטן גנקוב. המאמן ההולנדי משווה ביניהם: "גנקוב חלוץ גדול עם נוכחות פיזית טובה ברחבה. ביטון הרבה יותר נייד, זריז וטכני. לדעתי שניהם עוד יכבשו הרבה שערים העונה".
בינתיים ביטון הוא המוציא לפועל היחיד. "זו פתיחה מדהימה והישג גדול", הוא אומר, "אבל אני עם הראש על הקרקע. ההצלחה שלי לא כזו מטאורית. בהפועל רעננה כבשתי שמונה שערים בלאומית ותשעה בליגת העל. בהפועל פ"ת הבקעתי 12, ובשרלרואה עוד חמישה שערים. עבדתי קשה מאוד במשך שנתיים עם מאמן הכושר חזי נחשוני והפסיכולוג שרגא שדה".

את ויסלה מאמן ההולנדי רוברט מאסקנט, והמנג'ר המקצועי הוא סטן ואלקס בן ארצו. תהליך ההולנדיזציה שעוברת הקבוצה ממשיך עם הבלם קב יאלינס, והמגן הימני מייקל לאמיי שהגיע מלסטר.
"הם מנסים להקנות לנו כדורגל הולנדי, כזה שמבוסס על הנעת כדור יפה", מספר ביטון. "שיחקנו מצוין בסגנון הזה מול אודנסה בליגה האירופית. למרות ההפסד 3:1, היינו הרבה יותר טובים מהדנים".
ההצלחה של הישראלים בפולין זוכה להתייחסות נרחבת. ברשת הטלוויזיה קאנאל שודר סרט על התופעה, בו זכתה ליגת העל שלנו להמון מחמאות. "כשהחלטנו לרכוש את מאור שלחנו סקאוטים לישראל והתברר לנו שזו ליגה טובה עם שחקנים מוכשרים, ליגה מהירה וטכנית מאוד", אמר המנג'ר ואלקס בריאון לסרט.
"שלחנו אולי שישה-שבעה סקאוטים וכולם אמרו את אותו הדבר, אבל לא האמנו שמליקסון יהיה הצלחה כזו. אנחנו רוצים קודם כל לרכוש שחקנים פולנים, אבל ברגע שוויסלה רוצה שחקן פולני המחיר שלו מזנק. את הישראלים השגנו ממש בזול", סיכם.
ביטון היה שותף להתלבטויות של מליקסון באשר להצעה לשחק בנבחרת פולין. "האמת היא שאני לא רוצה להתערב בזה", הוא אומר. עם זאת, הוא עצמו פוסל את האפשרות על הסף. "יש לי רק דרכון ישראלי כך שאין לי אופציה כזו, ואני כבר בחרתי לשחק רק בנבחרת ישראל. הייתי פעמיים בסגל הרחב וגם אם לא אזומן בעתיד אשאר האוהד מספר אחת שלה".

בינתיים, כאוהד, ביטון מנסה להסביר את ההבדלים החדים ביכולת של הלגיונרים בקבוצותיהם בחו"ל בהשוואה להופעות האחרונות בנבחרת. "זה לא נכון שרואים מהם אפס תפוקה בנבחרת. גם אני התבאסתי מהמשחק נגד יוון כשחקן הסגל הרחב וכאוהד, אבל מצד שני אני חושב שההצלחות שלנו בחו"ל כשחקנים ישפרו מאוד את הנבחרת. אני בטוח שתהיה התקדמות מקצועית בדור הבא, ואתה רואה את זה על השחקנים הצעירים שלנו בחו"ל".
משפחתו של ביטון עוד לא הגיעה לצפות בו משחק ("יבואו בחגים. הם רואים הרבה באינטרנט"). ביטון לא חיכה להם כדי לבקר באושוויץ. באחד מימי החופש שלו הוא נסע יחד עם כחלון למחנה ההשמדה, הנמצא כחצי שעה נסיעה מקראקוב. "זו חוויה קשה אבל מעניינת", הוא מסכם. "כל יהודי חייב להיות שם. שמחתי להיות שם כיהודי ואני יהודי גאה".
- מרגישים אנטישמיות בפולין?
"לא נתקלתי באנטישמיות נגדנו. ההפך הוא הנכון. גם דיברנו עם הרבה יהודים בעיר ושאלנו אותם על גילויי אנטישמיות. הם אמרו שהם לא מרגישים דבר כזה".