יד המקרה: מכבי ת"א שלא הכרנו
יידרש עוד זמן כדי לבחון האם הקבוצה שבנה דייויד בלאט לא תתרסק. למרות הקלילות, המועדון והמאמן, שמורגלים בשיטתיות ובתכנון מאוד לא אופייניים לישראל, פותחים עונה בדרך הכי ישראלית שיש: בתקווה שיהיה בסדר
ג'ורדן פארמר, אתמול מול ציבונה. יד המקרה? צילום: דני מרון
הליגה האדריאטית אינה מספקת כל קנה מידה לבחינת בעיותיו של הסגל הזה. מכבי, למרות חסרונותיה, כשרונית, עמוקה ומאומנת יותר מכל יריבותיה. יתרה מכך, היא מתחילה את העונה כשכמעט כל הארסנל ההגנתי עומד לרשותה, החל מלחץ על כל המגרש ועד למצ'-אפ זון.
היריבות הלא מוכנות מאבדות ומחטיאות, מכבי רצה למתפרצות וסוגרת משחקים מבלי שתידרש לבחון באמת את יכולתה על חצי מגרש. אתמול, מול ציבונה, היו לה כמה דקות יפות שבהן פפאלוקאס ריכז עם הגב לסל, פארמר חדר באסרטיביות וסמית יצא על חסימות לקליעות חופשיות, לצד הרבה זריקות פזיזות והגנה אישית רכה, כפי שהוכיחו 52 הנקודות של ציבונה במחצית השנייה.
ההפרשים הגבוהים לא יכולים להסתיר שלא כל הסגל יהיה רלוונטי למשחק היורוליג הראשון, במילאנו. יוגב אוחיון, למשל, לא יסייע למכבי שם, בהיעדר קליעה סבירה מבחוץ. הגימיק של השלכתו לחמישייה ימצה עצמו בשלב מסוים.
גם טל בורשטיין, שזוכה ליותר דקות מהתכנון הראשוני בעיקר עקב החולשה של ג'ון שאייר, לא קשור כרגע לרמות הגבוהות. אפשר להאמין גם שקבוצות טובות
יותר לא יאפשרו לסמית' כל כך הרבה זריקות פנויות כתוצאה מתרגילים בסיסיים למדי.
אלו רק הבעיות המקצועיות. מחוץ למגרש, סיום אפשרי של ההשבתה ב-NBA עלול לגזול מבלאט את השחקן המרכזי שלו. כך שלמרות הקלילות, המועדון והמאמן, שמורגלים בשיטתיות ובתכנון מאוד לא אופייניים לישראל, פותחים עונה בדרך הכי ישראלית שיש: בתקווה שאיכשהו יהיה בסדר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם