החברים של אלכס: שטילוב כבר נשכח
אפילו הארד של שטילוב באליפות העולם נקברה במהרה מתחת להררי הברברת תוצרת לוזון, טביב וב"ש. כנראה זה מה שמגיע לנו
אלכס שטילוב. חי במדינה שאין בה התעמלות צילום: אי-אף-פי
עלייה היתה מייצרת קצת אופיום להמונים, הרבה אופוריה למשפחה, אבל לא היתה מצליחה לכסות על הריקבון הכללי בכדורגל כאן. למרות הגרלת המשחקים הנוחה, היריבות הבינוניות והציפיות שהיו"ר הצמיח לשמיים, ישראל יצאה מתמונת הסיכויים כמעט מיד. היא לא השיגה אפילו נקודה אחת מ12- מול יוון וקרואטיה שהקדימו אותה.
לעומת נבחרת הכדורגל, קחו למשל את אלכס שטילוב. ממנו אין לנו באמת ציפיות. לעומת השליטה המוחלטת של הכדורגל במשאבים ובתשומת הלב התקשורתית, שטילוב הוא מתעמל שחי במדינה שאין בה התעמלות, אין בה הבנה לענף ואין לו בה מתחרה להתאמן מולו.
אבל בזכות מי שהוא, הוא שיחזר את ההישג מלפני שנתיים והראה, להבדיל מאלה בכדורגל, שהוא לא ספורטאי מקרי, אלא בחור עם תוכניות לטווח ארוך. כמה שעות אחרי שזכה בטוקיו בארד באליפות העולם בהתעמלות בתרגיל הקרקע, הידיעה העצומה הזאת עייפה אותנו ונקברה באתרי הספורט המובילים עמוק מתחת לתיקו הביתי הראשון שהשיג ניצן שירזי נגד נתניה. האמת? מגיע לנו.
2. ללכת לאמן במכבי פ"ת, זה בערך כמו חייל מארינס שמתנדב לשרת באפגניסטן. סיכוי טוב מאוד שלא יחזור משם. אחרי ההפסד במחזור הראשון להפועל ת"א, עמוס לוזון חיפש למרקו בלבול מחליף, והגיע אפילו לסיכום עם משה סיני.
פ"ת צירפה כמה ניצחונות רצופים ולוזון חיכה לשעת כושר. בלבול כנראה רצה מכתב פיטורין, העדיף להיות סמרטוט והתבזה משבוע לשבוע, עם שיחות הבהרה מהנשיא וגערות על הדשא אחרי כל משחק. פ"ת הובילה אתמול 0:2 על רמה"ש, אבל כשאורן נסים הקטין בתחילת המחצית השנייה, היה ברור שבלבול לא יעמוד בלחץ.
יידע כל מאמן ישראלי שבליגת העל יש רק 15 קבוצות בליגת העל שמותר לעבוד בהן. אלא אם כן אבי לוזון יציע לעמוס את לואיס פרננדס. אבל עמוס לא פראייר.
מרקו בלבול, אתמול לאחר ההפסד לרמה''ש. יש רק 15 קבוצות בליגת העל שמותר לעבוד בהן
צילום: דויד פליגל
3. בזמן שב"ש שיחקה כדורגל לא רע בווסרמיל נגד מכבי חיפה, ראיין בערוץ 2 ראש העירייה רוביק דנילוביץ את ראש העירייה האגדי אליהו נאווי, שגם בגיל 91 נראה ומדבר כמו אגדה.
דווקא דנילוביץ' הצעיר, שלא מגלה מספיק עניין בקבוצת הכדורגל, צריך לדבוק בדרכו של נאווי, שבתקופתו הושגו שתי האליפויות. אגב, לילו עופר עדיין טוען שהשעונים שנאווי הבטיח לשחקנים לכבוד האליפות, עוד לא נמסרו להם.
4. גם מקום ראשון בליגה וחמישייה מול הפועל פ"ת, לא ישיג לאלי טביב מקום
בליבם של אוהדי הפועל ת"א. כל מה שיתקבל בסוף העונה ויהיה פחות מאליפות, לא ייסלח, וגם אם תהיה אליפות - טביב יישקל מחדש.
במידה רבה יחסי טביב והפועל ת"א מזכירים את יחסי אבי לוזון והאוהדים בארץ. טביב ולוזון מרגישים שהמאמץ שלהם נתקל ביחס כפוי טובה. על פניו הם היו צריכים להיות מושא הערצה של ההמונים, אפילו מודל לחיקוי.
הם באו מלמטה, נטרלו תחושות קיפוח והצליחו להגיע רחוק. אבל במבחן הקבלה הם לא עוברים. האם הם שאלו את עצמם, למה זה קורה להם?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם