השנה משלמים: מכבי ת"א להתעורר
הלקח החשוב מהפסד מכבי ת"א במילאנו הוא שמשחקי הידידות בליגה האדריאטית, שמגדילים מאוד את העומס של השחקנים, לא עושים דבר כדי להכין את מכבי ת"א ליורוליג. עכשיו, עם ארבעה משחקי בית רצופים, דייויד בלאט חייב להתחיל להריץ את הרוטציה

יוגב אוחיון, שקלע פחות מ-3 נקודות למשחק ביורובאסקט נגד גארדים כמו קוק, יכול להצטיין בשתי המסגרות האחרות. ספק גדול אם הוא צריך לפתוח ולקבל דקות משמעותיות ביורוליג. בלאט הלך אתמול לרוחב הספסל כאילו היריבה היא שירוקי, ונתקע ברבע השני, מול הרכב לא טוב של האיטלקים, עם פפאלוקאס ובורשטיין, שלא לוחצים ולא מכתיבים קצב מהיר.
וג'ורדן פארמר אמנם יהיה הרבה יותר טוב מאתמול, אבל היכולת החלשה שלו רק מזכירה שלהרכב הזה חסר עוד רכז, ומהר. גם הרוח האדירה של פפאלוקאס לא תועיל נגד קבוצות שישחקו יותר חכם מהאיטלקים, ובוודאי לא ככל שהעונה תתארך.
מכבי לא כפתה איבודים, לא עשתה סל במתפרצת, ולמעט דקה אחת גדולה של בלו, קלעה בדיוק שלשה אחת כל המשחק. חוץ מהכנסת כדורים שבלונית לסופו, ששוב הוכח (כמו בגמר נגד פנתינאייקוס) שהוא מאבד את שיווי המשקל
בבית המוקדם הזה, שאפשר כבר לסמן בו את שתי החלשות שיעופו החוצה (פרטיזן ושרלרואה), אי אפשר יהיה לסמוך על סופוט ודומותיה שיאפשרו למכבי תקופת הרצה דומה לזו של העונה שעברה.
ארבעה מהמשחקים הקרובים הם בבית. בלאט צריך לנצל אותם כדי להריץ את הרוטציה, שאותה צריך להתחיל ולקבוע כבר עכשיו. השנה, בניגוד לעונה שעברה, על טעויות בפתיחה מכבי עלולה לשלם.