בכוחניות וביהירות: על סגירת הליגה
במקום לסגור את ליגת הנשים, שי שני היה צריך להניח את המפתחות וללכת הביתה, על מנת לנסות ולהגיע לפיתרון. ואם מדובר עפ"י דעתם בקומץ פורעות חוק, למה לייבש את כולן? אביב לביא כועס על הפיתרון הפשוט
שי שני מוסר את ההודעה אמש. בחרו בפיתרון הקל צילום: דני מרון
הוא היה צריך לומר שאין בכוחו לסיים את הסכסוך האומלל הזה, ולפנות את המקום למישהו שמסוגל להיחלץ מהברוך שמנהל עם תבונה שלטונית לא היה נקלע אליו מלכתחילה. במקום להתפטר, שני בחר להיצמד לכיסא ולפטר את כדורסל הנשים, במהלך שיהיה רשום על שמו בהיסטוריה של הספורט הישראלי באותיות שחורות.
למעשה, ההודעה על סגירת הליגה לא נמסרה אתמול. זה קרה לפני סוף השבוע, כשהאיגוד והמינהלת הציבו לשחקניות אולטימטום שתוקפו פג אתמול בצהריים. כניעה, או סגירה. או שהשחקניות יזחלו אל הדד-ליין עם זנב מקופל בין הרגליים, כשהן מניפות דגל לבן, או שנתראה בשנת 2012.
ככה לא מנהלים מו"מ, ככה עולים על סולם שאין ממנו ירידה, וככה בדיוק - בכוחניות וביהירות - ניהלו האיגוד והקבוצות את העימות לכל אורך הדרך.
בימים האחרונים שטחו שני ושות' שלל טיעונים להצדקת עמדתם. רובם כה מופרכים עד שקשה להאמין שמישהו באמת מאמין בהם. למשל, הטענה שהשחקניות לא יכולות להתארגן משום שמבחינה מספרית אינן מהוות מסה קריטית בקבוצות.
הבושה מהמחזור הראשון הבהירה כי אי אפשר בלי הבכירות צילום: דני מרון
הרי יש אפסנאי ומנהלת וגזבר, שלא לדבר על גדודי שחקניות זרות שמשקיפות על המהומה מהצד. הבנתם את זה? למורים מותר להתארגן על אף שבבתי הספר יש גם שרתים ומזכירות, הרופאים שובתים כשסביבם סניטרים ואחיות, ואפילו לשחקנים הגברים מותר להתארגן כאילו בליגה שלהם אין אפסנאים ועסקנים. רק לשחקניות אסור.
אחרון המעסיקים של עובדי הקבלן במשק כבר לא משתמש בטיעונים כאלה, אבל בכדורסל הישראלי הכל עובר. או שלא. הרשימה עוד ארוכה: אם בסך-הכל מדובר בקומץ פורעות חוק, למה צריך לסגור את הליגה? מה הבעיה לשחק בלעדיהן ולתת להן להתייבש בבית?
או שאולי הבושה של המחזור הראשון, עם הזרות והנערות, הבהירה שבלי השובתות אי אפשר? במכתב ששלח שני לפני מספר ימים לשחקניות הוא הבטיח ש"בליגת העל ישחקו החל מהעונה הבאה בכל רגע נתון לפחות שתי ישראליות."
אם זה
טוב לעונה הבאה, למה זה רע לעונה הנוכחית? בגלל האגו? כי קשה לרדת מהסולם? בגלל הטיעון הקדוש ש"לא משנים תקנון באמצע?" מדובר, להזכיר, באותו איגוד ובאותו ענף שבו מדי קיץ יש יורדות שלא יורדות, עולות שלא עולות ושאול איזנברג אחד, שלנצח משתתף בליגה עם קרקס שנודד מעיר לעיר וקובע שיאים חדשים של מבוכה.
נכון, יש מעט ישראליות ומעט מאוד טובות. נכון גם שהפערים הכלכליים בין רמלה לשאר הענף גבוהים מדי. אלה בעיות שדורשות טיפול שורש. מותר להתווכח על הפתרון - לטעמי, ארבע זרות על המגרש זה לא פתרון - אבל אי אפשר לשלול את זכות השחקניות להתארגן.
מה בעצם שני, אוסטפלד ושות' אמרו אתמול? שמוטב שלא תתקיים עונה, מאשר לקיים עונה בה 1 מ-4הזרות תעלה מהספסל במקום בחמישייה ותשחק 30 דקות במקום 37. על זה סוגרים ליגה? על זה אנשים צריכים ללכת הביתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם