לתוך לוע הארי: לצאת בשלום מנוקיה
לסחוט כמה שיותר עבירות שיוליכו לקו; לשים דגש על ריבאונד; לקבל תרומה משמעותית מהישראלים של הקבוצה. כל המפתחות שעשויים למנוע מהפועל ירושלים תבוסה משפילה מול מכבי ת"א. ואולי, בתסריט האופטימי, יסייעו לה לחזור עם ניצחון גדול וסנסציוני

דעה: כמה רחוקה ירושלים ממכבי ת"א
הגישה האופטימית מקבלת חיזוק לנוכח שני ניצחונות הליגה האחרונים, אך גם האדומים מודעים היטב לשני נתונים סטטיסטיים שפועלים נגד הסיכוי שלהם לחזור מת"א עם ניצחון. הראשון הוא שהפעם האחרונה שהפועל ניצחה בליגה בת"א היתה לפני 20 שנה, במשחק שהסתיים בהפרש ענק 66:89 וזוהה עם הסלוגן "ה-23 לא יוצא לי מהראש".
הנתון השני הוא שניצחון הליגה האחרון של הפועל על מכבי בליגה הסתיים בתוצאה 77:91 במלחה והתרחש ב-20 בנובמבר 2008, שלוש שנים בדיוק לפני המשחק מול האלופה ביום ראשון הקרוב.
לעומת ההצגות המשכנעות של דייויד בלאט ושחקניו בשבועות האחרונים ביורוליג, פתיחת העונה המאכזבת של הפועל והעובדה כי ההפרש הממוצע בין מכבי להפועל ביד אליהו עומד על 28 נקודות לטובת הביתיים, לא מעניקים סיבות רבות מדיי לאופטימיות.
לא בטוח שדווקא הפעם תצליח הפועל לצאת מנוקיה עם ניצחון ליגה ראשון, אחרי שני עשורים של השפלה. סיבות לפסימיות, לעומת זאת, לא חסרות, אך חשוב גם לזכור כי לא לחינם מציינים הפרשנים השונים שלהפועל יש סגל מוכשר ועמוק שבינתיים פשוט סירב להתחבר. לכן כדאי בכל זאת לבחון מה הפועל יכולה לעשות כדי שיום ראשון הקרוב לא ייזכר כאם כל התבוסות אלא כסנסציה מרעישה.
החל מהמחזור השני העונה, מכבי והפועל משחקות מול יריבות עוקבות. בהתאם, ארבע הקבוצות שפגשו בינתיים את הצהובים, התמודדו שבוע לאחר מכן גם מול האדומים. בעוד מכבי יצאה כשידה על העליונה בכל מחזורי הליגה עד עתה, המאזן של הפועל מול אותן קבוצות עומד על 2:2.
מאמן בליגת העל שכבר שיחק העונה מול מכבי אמר השבוע ל"ספורט זמן ירושלים" כי "אם מכבי לא עייפה, חבל על הזמן של כל קבוצה בליגה, כולל ירושלים".
ואכן, נראה כי אבחנה זו נכונה שבעתיים לקראת המשחק ביום ראשון. הצהובים אמנם קיוו כי הליגה האדריאטית לא תשפיע באופן בולט על הופעותיה של הקבוצה בליגה, אולם שני משחקי הליגה החלשים ביותר של מכבי עד עתה - הניצחונות הדחוקים באשקלון ועל נתניה - נערכו יומיים בלבד לאחר משחק
נתון זה מעודד עבור הפועל, שכן הפעם המשחק מול הקבוצה של קטש יהיה השלישי של האלופה בתוך 72 שעות. מעבר לכך, בפעם הראשונה תיאלץ מכבי לשחק מול האדומים פחות מ-24 שעות לאחר שתסיים את משחק הבית שלה מול לובליאנה בליגה האדריאטית. אין ספק שבמקרה זה, העומס על כתפיהם של בלאט וחניכיו ישחק תפקיד מרכזי ביום ראשון הקרוב.
הסגל הרחב והעמוק של מכבי מאפשר לבלאט ליהנות ממשחק התקפה משובח של שחקניו, ללא קשר למידת העומס שמופעל עליהם. הפועל צריכה להיזהר מאוד ממכונת הנקודות הצהובה, שמוליכה העונה את הליגה עם 93 נקודות למשחק.
גם אם לא מחשיבים את סופוקלס שחורציאניטיס, ששותף העונה במשחק ליגה בודד, לחמישה מבין שחקניו של בלאט יש ממוצע נקודות דו ספרתי.

במילים אחרות, אין לדעת מנין תגיע הצרה. מנגד נמצאת הפועל, שסופגת בממוצע 86.4 נקודות למשחק - הכי הרבה בקרב קבוצות הליגה במקומות 8-1 לערב. החמור הוא שמלבד ההפסד בגלבוע (89:66) אף משחק של הפועל לא נגמר בתבוסה, ולכן לא ניתן להסביר את כמות הנקודות הגבוהה שסופגים האדומים בסטיית תקן כזו או אחרת.
הגנה היא המרכיב העיקרי בו מתקשים הצהובים בעיתות עומס במשחקים. בתבוסות שהנחילו הצהובים לאשדוד ולגלבוע גליל, קלעו השתיים 74 ו-60 נקודות בהתאמה. ההגנה ההדוקה של שחקני מכבי באה לידי ביטוי במיעוט עבירות מצדם. כפועל יוצא מכך שחקני אשדוד וגלבוע הגיעו ביחד בסך הכול 27 פעמים לקו העונשין.
לעומת זאת, שחקני אשקלון זרקו 32 זריקות עונשין בהפסד של הקבוצה מהדרום (87:83), ושחקניו של דני פרנקו הגיעו לקו 31 פעמים בהפסד של נתניה (87:85). באופן טבעי מספר העבירות של שחקני מכבי בניצחונות הדחוקים נע בין 22 ל-23, בעוד שבשני המשחקים שמכבי מחצה בהם את יריבותיה ביצעו שחקניו של בלאט בין 12 ל-14 עבירות. השחקן המועד ביותר לפורענות במכבי הוא יוגב אוחיון, שרשם בכל אחד משני המשחקים המותחים יותר של הצהובים ארבע עבירות.
משחק מרובה עבירות הוא מטבעו איטי יותר ומאופיין בעצירות רבות. הפועל אמנם אוהבת לרוץ השנה אבל הנתונים מוכיחים כי ככל שהיריבה של מכבי הולכת יותר לקו, יש לה סיכוי רב יותר להגיע לדקות הסיום עם אפשרות לסיים את המשחק בניצחון, אלא אם לשחקן שעל קו העונשין קוראים ג'רוויס ורנאדו.
המרכיב המרכזי השני שמבדיל בין מכבי שמביסה למכבי שמנצחת בקושי הוא הריבאונדים. בתבוסות שהנחילו לאשדוד ולגלבוע קטפו הצהובים 14 כדורים חוזרים יותר מיריבותיהם: 38 מול גלבוע ו-43 מול אשדוד. מלבד ריצ'ארד הנדריקס וליאור אליהו, שבאופן קבוע מובילים בכמות הריבאונדים למשחק מבין שחקני מכבי, גם אוחיון, טל בורשטיין ושון ג'יימס הצטרפו לחגיגה באותם שני משחקים.

לעומת זאת, בשני המשחקים הצמודים של האלופה נתניה ואשקלון כמעט והשתוו למכבי בכמות הכדורים חוזרים למשחק – 28:30 באשקלון ו-34:36 מול נתניה. נתון זה נהפך למעורר השתאות אף יותר אם לוקחים בחשבון שמול עשרת השחקנים הצהובים הופיעה אשקלון עם שמונה שחקנים בלבד, כשאחד מהם, יוני ניר, לא מנפק ולו כדור חוזר אחד לרפואה.
בנתניה אמנם כל השחקנים נכנסו לסטטיסטיקת הריבאונדים (כריס ווטסון לקח כדור חוזר אחד), אך מדובר רק בשבעה שחקנים שנרשמו למשחק. הקבוצה הופיעה ללא אדריאן בנקס, השחקן הטוב ביותר בנתניה העונה, שלא שיחק מול מכבי בשל פציעה.
בהשוואה להפועל, אין למכבי יתרון גדול מדי בגזרת הריבאונדים (36.8 לעומת 34.4 למשחק). בריבאונד ההגנה מדורגת הפועל עם מכבי חיפה במקום השני בליגה, כשהיא לוקחת 26 כדורים חוזרים למשחק. עקב אכילס העיקרי של האדומים הוא בריבאונד ההתקפה, שם הם מדורגים במקום האחרון בליגה עם קצת יותר מ-8 כדורים חוזרים.
האדומים אולי היו שמחים אם זה לא היה קורה אבל סביר להניח כי סופוקליס שחורציאניטיס, ששיחק עד עתה בליגה רק מול ברק נתניה, ינוח במוצאי שבת מול לובליאנה בשביל שיהיה רענן לקראת המפגש עם שחקניו של קטש. בנוסף לכך יצטרכו האדומים למנוע מהגארדים של האלופה את הגישה לאזור הצבע, ולנסות להצר את צעדיהם של אליהו והנדריקס.
קטש יודע כי מכבי תגיע עייפה ומותשת למפגש מולו, ולכן הוא יצטרך לשלוח לחזית את מקסימום המאסה שהוא יכול להרשות לעצמו. מסיבה זו ייטיב קטש אם יבחר ביום ראשון הרכב זרים גבוה, שמלבד די. ג'יי סטרוברי יכלול גם את ג'ון תומאס, ג'רוויס ורנאדו (בהפועל עדיין מחכים לו) ובריאן רנדל. כדאי שקטש יוותר הפעם על לוק ג'קסון, אף שהוא נכנס לעניינים במשחק האחרון מול אשדוד.

בשני המשחקים שמכבי ניצחה בהם בשיניים, השחקנים הבולטים של היריבה קלעו מספר נקודות זהה או גבוה במקצת מהממוצע שלהם העונה. בשני המשחקים בהם רמסה מכבי את יריבותיה, הדברים נראו שונה.
גלבוע גליל הופיעה ללא שניים משחקניה הבולטים העונה - רומאו טראוויס וכריס תומאס - כך שקשה למדוד את מידת ההצלחה של הצהובים לעצור את כוכבי הגליל באמת. בתבוסה של אשדוד ראמל בראדלי אמנם קלע 18 נקודות, אך יתר הזרים של הקבוצה – אלכס טיוס, ג'וש קרטר וקרייג בראקינס, נעלמו כמעט לחלוטין מול ההגנה של מכבי.
בשני המשחקים האלה רק שני שחקנים מאשדוד ומגלבוע~גליל קלעו מעל עשר נקודות מול ההגנה הצהובה, לעומת ארבעה זרים שסיימו בדאבל~פיגרס בשני המפגשים הצמודים יותר.
נהוג להקניט את מכבי על חוסר ייצוג מספק של שחקנים ישראלים, אך בהשוואה להפועל הנתונים עובדים דווקא לרעתם של האדומים. בעוד בלאט מעניק לשחקניו הישראלים יותר מ-60 אחוז מכלל הדקות של האלופה, קטש נותן לשחקניו הצברים אשראי בשיעור של 46 אחוז בלבד.
המצב נהפך למביך אף יותר אם שמים לב שהישראלים של מכבי אחראים ל-61 אחוז מסך הנקודות של הקבוצה, לעומת 38 אחוז בלבד בהפועל. נכון שדיוויד בלו אינו דובר עברית, אך גם דן גרונפלד לא בדיוק גדל במגרש המיתולוגי ברחוב שטראוס.
גם בהשוואה בין הספסלים מצבה של הפועל בכי רע. לכן קטש יהיה חייב לקבל תפוקה משחקנים כמו קוקיה, יזרעאלי וכדיר, שטרם הפגינו את יכולתם המלאה העונה. במקביל תומאס את ורנאדו יצטרכו להיות בכושר שיא, כדי לעצור את סופו ואת שאר חבריו למכונה הצהובה מתחת לסל.
בקו האחורי יוגב אוחיון ישמח מאוד להצטיין על חשבונו של יובל נעימי, שאינו נמנה עם חבריו הקרובים ביותר של הגארד מקריית שמונה עוד מהתקופה המשותפת של השניים במלחה. בשיחה עם ספורט "זמן ירושלים" אוחיון נשמע מרוצה מאוד ממעמדו הנוכחי.
"אני עובד קשה מאוד ושמח לקבל קרדיט מבלאט", אומר הגארד שגדל בקריית שמונה. " דיוויד הבטיח לי מראש שאשחק, וזה באמת מה שקרה". בלאט עצמו נשמע שבע רצון מהתוצרת של אוחיון עד עתה. "הוא מרוויח את הדקות ביושר", מסביר מאמן מכבי, "הוא שחקן חשוב אצלנו ומגיע לו להיות כזה כי הוא משקיע והוא בחור יוצא מן הכלל".
גם אם יצליחו בהפועל לעצור את אוחיון הם ייתקלו בפניני, פרמאר, בלו ולפעמים גם בבורשטיין, שדואגים שמכבי תהיה הקבוצה עם אחוזי הדיוק הגבוהים בליגה מטווח שלוש הנקודות (37.9 אחוז). בהפועל יצטרכו לקוות כי למרות השמות הנוצצים בסגל הרחב של האלופה, למשחק מולה הם יגיעו כשהם כבר נופלים מהרגליים.
