שחקן העבר וולט הזארד הלך לעולמו
כוכב אוניברסיטת UCLA בשנות ה-60, שהפך לאולסטאר ב-NBA ולמאמן מאוחר יותר, נפטר בגיל 69. מאמן הכדורסל באוניברסיטה: "הוא היה שחקן גדול ומאמן יוצא מהכלל"

ג'ון וודן, זכה באליפות ראשונה עם הזארד. צילום: MCT
"זהו יום עצוב", הודיע מנהל תוכנית הספורט באוניברסיטה, דן גררו, "וולט היה הכוח המניע מאחורי קבוצת האליפות הראשונה של וודן ושיחק בסגנון שהלהיב את אוהדי הברוינס באשר הם". מאמן הכדורסל באוניברסיטה כיום, בן האולנד, הוסיף: "הוא היה שחקן גדול ומאמן יוצא מהכלל, והוא חלק גדול מהמסורת של הברוינס. הוא הותיר אחריו זכרונות לכל החיים וכולנו נתגעגע אליו".
לאחר הצטיינותו בקולג'ים, המשיך הזארד לקריירת NBA נאה. הלייקרס לקחו אותו כ"בחירה טריטוריאלית" (בליגה דאגו למשוך קהל על ידי שידוך כוכבי מכללות אטרקטיביים לקבוצות בסמיכות גיאוגרפית) במקום הראשון בדראפט 1964, מיד לאחר שנבחר ל-MVP של טורניר המכללות עם 19.8 נקודות ולחמישיית העונה. בלייקרס הוא לא הבריק, אבל כאשר עבר לסיאטל, לעונה הראשונה של הסוניקס, הוא פרץ קדימה עם 24 נק' למשחק ובחירה לאולסטאר.
הסוניקס העבירו אותו באותו קיץ לאטלנטה תמורת לני ווילקנס, וקיבלו אותו, אחרי שעבר גם בבפאלו ובגולדן סטייט, לעונת פרישה ב-1973/4. ממוצעי הקריירה של הזארד עמדו על 12.6 נק' ו-4.9 אסיסטים ב-724 משחקים.
באמצע שנות ה-80 הוא חזר ל-UCLA, הפעם כמאמן, וכיהן בתפקיד ארבע עונות
בהן רשם זכייה בטורניר הלאומי המשני ה-NIT ועוד אליפות קונפרנס. ב-1996, השנה בה גם אושפז בעקבות שבץ, נתלתה גופייתו מספר 42 במרומי הפאולי פאביליון של האוניברסיטה, ובהמשך הוא אישר לקווין לאב ללבוש אותה. בשנים האחרונות לפני מותו שימש כיועץ מיוחד בלוס אנג'לס לייקרס.