שעת כושר: למה עזבתי את טדי באמצע?
מעולם לא עזבתי משחק של בית"ר ירושלים באמצע, אבל כשראיתי את השחקנים מתנשפים בדקה ה-72, התחלתי להתגעגע לדראו. יובל נעים צריך להבין דבר אחד פשוט: כל עוד לשחקנים נגמר האוויר במחצית, הירושלמים ימשיכו לדשדש
זה לא קרה לי בתצוגות הנפל הכי גדולות בתולדות המועדון, בחשוכים שבמשחקים. תמיד האמנתי שאם כבר אני נכנס לאצטדיון - אני לא יוצא עד שזה נגמר. בעיניי מדובר באקט של כבוד לשחקנים. זה המינימום שכל אוהד חייב לקבוצה, מתוך הבנה שכדורגל הוא תחביב לא יציב מבחינה רגשית.

שחקני בית"ר. בלי אוויר צילום: דני מרון
ביום שני האחרון לא יכולתי יותר. נשבר לי, ולא בגלל שהקבוצה שיחקה רע מהרגע שיצאה מההפסקה. מאסתי במשחק בגלל שלבית"ר חסר דבר אחד, שחיוני לכל קבוצת ספורט. לא מדובר בטקטיקה וגם לא בנחישות. מדובר בכושר, המושג הבסיסי ביותר בתולדות הכדורגל.
שחקני כדורגל, אם לא היה ברור, הם ספורטאים. משום היותם בעלי מקצוע כזה, חשוב שיהיו אתלטים. אפילו אם אינם בנויים כמו ויין רוני או גמישים וזריזים כראיין גיגס, חשוב שיהיה להם כושר. לא כישורים כשל יוסיין בולט חלילה, אלא כושר בסיסי וסטנדרטי, כזה שמאפשר ריצה לפי הדרישות של הספורט המסוים בו הם עוסקים. ואת זה אין לבית"ר.

הרכש הכי חשוב של בית"ר בזמנו. דאראו צילום: דני מרון
לפני שני גיליונות סיפר מאמן הכושר של בית"ר ל"זמן ירושלים" כי לא בו תלוי האשם, אלא בעובדה כי בית"ר התחילה את העונה באיחור ולא קיימה די משחקים טרם פתיחתה. לכן, חסר לה כושר משחק.
קראתי את דבריו ולא התרשמתי. הלכתי לאחור ונזכרתי באחד, טיבריוס דראו שמו, איש קפריזי מצרפת. נזכיר כי דראו זה היה הרכש הטוב ביותר שהגיע לבית"ר אי פעם.
לא רק שהיה טוב אלא גם חשוב, חיוני יותר מדרק בואטנג, סרגיי טרטיאק וג'רום לרואה גם יחד. דראו המשוגע היה מאמן כושר, אבל לא סתם מאמן כושר כי אם גאון בתחומו. הוא הצליח לשנות את פניה של בית"ר בחודש אינטנסיבי של אימונים מפרכים, במהלכו השחקנים קיללו לא רק את היום בו חתמו על חוזה בקבוצה אלא אפילו את יום לידתם. דראו קרע להם את הצורה.
הוא גרם להם להפיק כמויות זיעה כפי ששחקני בית"ר, כמו שהם נראים היום, לא יגירו כל העונה. ואכן, כעבור
חודש אימונים מהשאול בית"ר שיחקה את הכדורגל הטוב ביותר שנראה אי פעם מקבוצה ישראלית בליגת העל.
לימים, התוודה אבירם ברוכיאן שבהתחלה הוא לא הבין מה המשוגע רוצה. ואולם, בתום אותה עונה הודה הקפטן שדראו הפך את כולם לשחקנים טובים יותר.
עכשיו אותו ברוכיאן משחק באותה קבוצה, רק בהבדל אחד: היום בית"ר לא גומרת 60 דקות משחק. המחזורים נוקפים, ואיתם יורד מפלס ההתנפסות של השחקנים.
נגד מכבי ת"א הם החזיקו שעה ונגד חיפה הם נגמרו אחרי 45 דקות, מה שמלמד אותנו שהכשל אינו בכושר המשחק אלא בכושר נטו. יובל נעים צריך להפסיק להתעסק עם טקטיקה ולחלום על רכש.
הוא צריך לדרוש מאמן כושר טוב, ולהקדיש את החודש הקרוב לאימוני כושר מפרכים. אם לא, בית"ר תמצא את עצמה מהר מאוד במצב בו היא צריכה להחזיק את הראש מעל מימי הקו האדום. וכמו שאני יודע, במקרים כאלה צריך הרבה אוויר.