גרון הדור: קורינתיאנס זכתה באליפות
קורינתיאנס זכתה אמש באליפות ברזיל ונפרדה מסוקרטס שהלך לעולמו. למען הצדק ההיסטורי, ראוי שהערב הזה ייזכר בשל פועלו של הדוקטור - גאון ומהפכן על הדשא
לפני כחודשיים נקלעתי שלא מרצוני החופשי לאיצטדיון פאקמבו. קורינתיאנס אירחה את בוטפוגו, נכנסה למצוקה, ואפילו המשיח אדריאנו - שהגיע כדי למכור חולצות ופתאום התבקש לכבוש - לא סייע. הוא נכנס לקראת הסיום בצעדי ענק מגושמים, הקפיץ את היציעים כמו ברלד, אבל אחרי 15 דקות נגמר לטנק הדלק.
אברהם קליין נפרד מסוקרטס
הקשר בין אדריאנו ובין סוקרטס מתחיל ומסתיים בהרגלי השתייה. גם בין קורינתיאנס של פעם לבין זו הנוכחית אין קשר. לפני כמעט 30 שנה הדוקטור ")הרזה(" ניסה למכור חופש. הוא היה בין מקימי הדמוקרטיה קורינתיאנה. הניסיון היומרני בהיסטוריית הכדורגל - לקחת את הענף עד הקצה. המקום החופשי היחיד בדיקטטורה של ברזיל היה קבוצת כדורגל. החלטות התקבלו בהצבעה של הצוות המקצועי והשחקנים.
ההתכנסויות לפני משחקים היו המלצה. לימים הסביר הדוקטור שכך שחקן מגיע רעב יותר להתמודדות. בשבת אוכלים צהריים עם הקבוצה, בערב שותים בירה בבית, עושים סקס עם האישה, אוכלים צהריים עם המשפחה ומגיעים כולם יחד למגרש. שחקן נעול במרכז האימונים רק מחפש לברוח כדי לקבל את החופש הזה. הוא לא יפיק מעצמו את המיטב.
היו שחקנים שהתנגדו לדמוקרטיה הזו, כמו השוער אמרסון לאו. הם טענו שלמעשה מדובר בדיקטטורה - או באנרכיה - של סוקרטס. הוא מנווט את ההצבעות וההחלטות כרצונו. אבל הדוקטור
סוקרטס פתח את הפה כשאסור היה לדבר. היום שחקנים שותקים כשמותר להגיד הכל. נבחרת ברזיל של 1982 הציגה כדורגל חופשי ומאושר תחת דיקטטורה, והיום מנפקת משחקים עצובים ומדכאים תחת דמוקרטיה. הדוקטור היה החולייה המקשרת האחרונה בין העם ובין הסלסאו. מישהו להזדהות איתו, לרוץ איתו, לשתות איתו. פיו, לבו ורגליו שווים. שיחק קודם כל בשביל האנשים.
הבוקר בוודאי תחל קורינתיאנס במרוץ להשבת קרלוס טבס. המועדון הפך לדיקטטורה קפיטליסטית חזירית, בהנהגת נשיא הרפובליקה הסוציאליסטי לשעבר. קורינתיאנס מעמידה את הכסף - ולא את 33 מיליון האוהדים - במרכז. רונאלדו הכניס הרבה כסף. גם אדריאנו. לפני מספר שנים סיפר סוקרטס שדמוקרטיה כמו שלו היא בלתי ישימה בימינו.
הוא גילה שכמאמן העלה את נושא ההתכנסויות לפני משחקים בפני שחקניו. הוא היה נגד, הפסיד 40-1 והסביר: היו שחקנים שמגיעים למרכז האימונים רק בגלל הארוחות. לא היה להם אוכל בבית.
סוקרטס הוא מקרה דופן של שחקן גדול עם אישיות עוד יותר גדולה. הגאון נפטר בבית החולים הישראלי על-שם אלברט איינשטיין. "הוא תמיד נראה שחקן מעידן אחר," נפרד פאולו רוסי, שהרס לו את החלום במונדיאל בספרד. "היה כיף לראות אותו משחק, אבל לא פחות לשמוע אותו מדבר."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם