לקח מקל: גל דווקא נהנה בטרוויזו
המספרים לא בשמים, המאמן סשה דג'ורג'ביץ' לא משחרר יותר מדי חבל והקבוצה שלו בתחתית הליגה האיטלקית? אבל שלא תטעו: גל מקל נהנה מכל רגע בבנטון טרוויזו, וטוען שלא תראו אותו בארץ בקרוב: "זו רק תחילת הדרך"
מקל , שהספיק בארץ להתייבש במכבי ת"א ולקחת ממנה אליפות עם גלבוע/גליל, מבהיר כי בשנים הקרובות אין לו כוונה לכדרר כאן.
"באתי להתפתח ולהתקדם", הוא אומר, "זו רק תחילת הדרך עבורי. אני מאוד שמח מהדרך שבחרתי. אין לי כוונה לשוב לארץ בקרוב". האופיטמיות של מקל אמנם מרשימה, אך בתקופה האחרונה המספרים שלו צונחים. עד לפני שבועיים מקל לא ירד מ-12 דקות לערב, כולל 29 דקות מול קבוצת יורוליג כמו קאנטו, שכללו שורה סטטיסטית של שמונה נקודות, שמונה אסיסטים וארבעה ריבאונדים בדרך לניצחון 55:72.
מנגד, בשניים מתוך שלושת משחקיה האחרונים של בנטון, במסגרת היורוקאפ, מקל - הסובל מפציעה קלה - לא שותף כלל. במשחק השלישי, בליגה, הגארד שותף לשתי דקות בלבד.
האיש שמכריע כמה דקות יקבל מקל הוא אגדת הכדורסל הסרבית סשה דג'ורג'ביץ', מימי יוגוסלביה הגדולה של שנות ה-80 וה-90.
מקל, בכנות ראויה לציון, לא מנסה להסתיר את הקשיים המלווים את התמודדותו עם אופי סרבי קשוח. "לא קל אתו", הוא מודה. "אין אצלו פשרות. מאוד אינטנסיבי וקשוח. הוא שם דגש גדול על משמעת, ומדגיש בפנינו כל הזמן את הצורך להיות קבוצה של לוחמים.
"הוא שונה מאוד ממאמנים כמו ליאור ליובין או עודד קטש, אבל אין ספק שהוא יכול מאוד לשפר אותי גם ברמה המנטלית". הקורא דרור קשטן ישמח לשמוע כי גם בטרוויזו הרחוקה הגעה עם כפכפים לאימונים אסורה בהחלט.
המספרים של מקל עד עתה צנועים למדי: 4.1 נקודות, 2.6 אסיסטים, 1.9 ריבאונדים ושני איבודי כדור ב-18 דקות לערב - אך הגארד מאמין שהסטטיסטיקה תשתפר למרות קשיי ההתמודדות. "עם קצת סבלנות גם המספרים יעלו", הוא מסביר. "אני עדיין מסתגל למקום. היו לי כמה משחקים ממש טובים, כמו בניצחון על קאנטו, והיו גם פחות טובים".
בנטון נחשבת אחת הקבוצות המפוארות באיטליה, ולזכותה נזקפות ארבע אליפויות
מקל, המשחק באיטליה על תקן אירופי הודות לאזרחותו הפולנית, לא נשמע מודאג. "אנחנו קבוצה צעירה שעוד לא התחברה אחד לשני ולשיטה", הוא מסביר. "המטרה היא להגיע לאחד משמונת המקומות הראשונים בליגה ולהעפיל לפלייאוף".
- רמת הליגה ורמת השחקנים באיטליה גבוהה בהרבה מבארץ?
"התחרותיות פה עושה את ההבדל, ויש לנו הרבה מה להתקנא באיטלקים בנושא הזה. פשוט כיף לשחק בליגה כזו.
"הליגה פה גם אינטנסיבית הרבה יותר מבארץ, ובאופן טבעי שני האלמנטים האלו גורמים גם לשחקנים להיות טובים יותר. מבחינת זרים, יש פה אמנם יותר ביג-מנים, אבל אין הבדל גדול ברמה".
בעוד מעללי כדורגלני ארצנו בליגה הפולנית או הבלגית מסוקרים באופן שוטף בעיתונים ובטלוויזיה, מקל, בדומה ליתר הכדורסלנים באירופה, רחוק מאוד מהעין הציבורית. עבורו מדובר דווקא בבונוס.
"זה אמנם קצת מוזר שמתעלמים ממה שאנחנו עושים, אבל זה ממש לא מציק לי", הוא טוען. "להפך, אני נהנה מהשקט. אמנם התחלתי לקחת קורסים באיטלקית, אבל אני לא באמת יודע מה כותבים ואומרים פה. זה פשוט לא מעניין אותי".
- המקומיים מתעניינים בקבוצה?
"מאוד. הכדורסל מאוד פופולרי פה, וזה מייצר כמובן לחץ וציפיות".
מבחינה חברתית, מקל מספר על בילויים משותפים עם השחקנים, אותם הוא מגדיר "אחלה חבר'ה", ובימים הקרובים גם חברתו - הדוגמנית דניאל סימס, בתו של שחקן העבר וילי סימס - תנחת בטרוויזו. מקל עוקב מרחוק אחרי הליגה בארץ, ולא מהסס להצהיר על נטיית לבו לעונה הקרובה. "כמובן שאני מחזיק אצבעות לגלבוע/גליל", הוא מבהיר.
- טל בורשטיין יובש בעונה שעברה על הספסל של מכבי, ובמשחק מול מילאנו, למשל, הוא שיחק 17 דקות. אולי לא היית צריך לוותר ולעזוב את מכבי?
"זה עניין של סיטואציה. אני שמח מאוד בשביל טל, אבל יודע מה טוב בשבילי ומה יקדם אותי".
- יוצא לך לדבר עם יניב גרין? נראה שהמצב שלו בטראמו פחות אופטימי משלך.
"ראיתי אותו בשני משחקים והוא היה בסדר גמור, אבל אני לא יודע אם הביאו אותו כסנטר פותח. הוא גם פחות מרוצה ממני מרמת הארגון והסדר במועדון".
- תרצה לחזור למכבי כשחקן מוביל?
"אי אפשר לדעת מה יהיה, אבל כרגע אני חושב רק על להישאר, להגיע ליורוליג ומשם, הכול פתוח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם