ק"ש תמשיך לרוץ. לאליפות, אלא מה
לקבוצה של בן שמעון יש הכל - חוץ מקהל מטורף. הערב מול הפועל ת"א אין זה המבחן הגדול ביותר שלה, את זה שלה היא כבר עברה

רן בן שמעון צילום: חמד אלמקת
על הפועל ת"א אין טעם להרחיב - אי אפשר היה לצפות למשהו אחר מקאדר איכותי שנמצא בידיים של מאמן מחוספס ועתיר קבלות. אבל ק"ש, עם בלם שכבר רואה את העשור החמישי באופק, שוער שבחצי מהעונה שעברה בילה על הספסל, קישור נחמד על הנייר והתקפה לא רעה - הצליחה לשבור את המשוואה הקדושה של הכדורגל כאן. היא ניתקה את ציר ת"א-חיפה-ירושלים בלי מאמץ, אבל לא העזה לשכוח לרגע איפה הכסף הגדול טמון: בניצחונות על הקבוצות שלא נמנות עם ארבע הענקיות.
בפרספקטיבה של 20 שנה, הניצחון של רן בן שמעון בעכו הוא רק ניצחון של קבוצת פריפרייה אחת במגרש ביתי של קבוצת פריפרייה אחרת. אבל כשמביטים עם זכוכית מגדלת, אפשר לראות את האמת: זה היה, בדיוק כמו שטען בן שמעון, הניצחון הכי חשוב שלו העונה.
מעבר לעובדה שהיא ניצחה קבוצה מעולה ומאמן מצוין (ולראיה הרביעייה שנתנו החבר'ה של אלי כהן במושבה שלשום), כבר ארבעה שבועות שהקריה משחקת רע, או במקרה הממש טוב - לא טוב. יש לה עשר נקודות מארבעת המשחקים האלה - וזה הרבה יותר ממה שהגיע לה לנוכח היכולת.
אבל, ויש כאן "אבל" ענק - יש מצב לא רע בכלל שהחודש האחרון היה התקופה הרעה בחייה של ק"ש. אותם כמה שבועות עצובים של יכולת מזעזעת וחסרת קשר למציאות שכמעט כל קבוצה בעולם חווה. ואם זה אכן המצב, וק"ש יוצאת מהתקופה הרעה שלה עם עשר נקודות מ-12 אפשריות ונקודה מהמקום הראשון, כדאי לאיזי שירצקי להתחיל לברר על קוד
הלבוש בהגרלת מוקדמות ליגת האלופות.
כי חוץ מקהל מטורף, לק"ש יש הכל. בעל בית נוח שיפתח את הכיס בינואר כדי להישאר במרוץ עד הסוף, מאמן שהולך להיות הקשטן של עוד 30 שנה, סגל שמשלב נכון ותיקים קרי רוח וצעירים רעבים להצלחה ובעיקר את הנוסחה הנכונה: כיצד לנצח גם כשמשחקים רע.
עד הערב כולם יספרו לאנשי ק"ש שזה המבחן גדול שלהם. ובכן, זה לא. קשה להאמין שהם ינצחו את המשחק, אבל זה בכלל לא משנה. לנוכח איך שהם נראו ב-14 המחזורים שחלפו, התחושה היא שבלי קשר למה שיקרה על כר הדשא בשני, החבר'ה של בן שמעון יצליחו להרים את הראש ולהמשיך לרוץ. לאליפות, אלא מה.