
כשל מערכתי: מה מעכב את הפועל י-ם?
כל יתרונותיו של המועדון מהבירה, מה שאמור היה לעבוד לטובתו, הפך לאורך השנים האחרונות לאבן הרחיים על צווארו
צל כבד: שלח על עתידו של קטש
זהותה של הקבוצה שחיסלה את הקדנציות הירושלמיות של שניים מהמאמנים הבכירים

דני קליין. צילום: עדי אבישי
הקהל של ירושלים יכול היה להלחיץ את היריבות ולהפוך את מלחה למבצר; במקום זאת, כבר שנים שהוא מלחיץ את השחקנים בגופיות האדומות. הכסף של ירושלים היה יכול לסדר לה זרים וישראלים טובים באופן משמעותי מאשר יריבותיה; למרות זאת, היא נכשלת באופן סדרתי בבניית הסגל. העניין התקשורתי בירושלים היה יכול להפוך אותה למותג שמדגדג את מכבי ת"א; רק שאפילו אוהדיה המושבעים ביותר כבר מפקפקים ביכולתה של הנהגת המועדון להצעיד אותו לעתיד טוב יותר.
כל זה קורה משום שירושלים לא השכילה לבנות מעטפת מקצועית וניהולית ראויה למאמן שלה, כדי שזה לא ייתקף בהלם כשהוא מהגר לבירה הלחוצה מקבוצות שמתנהלות בדופק אפס, כמו גלבוע או בני השרון. אין זה מקרה שהעונה הטובה ביותר של ירושלים בעשור האחרון הייתה תחת שרביטו של דן שמיר, שחרת על דגלו ענייניות וריחוק רגשי. מצד שני, אפילו הוא קרס אחרי עונה וחצי.
אין במגרעות של ירושלים כדי לנקות את קטש מאחריות. במשך עונה וחצי הוא לא הצליח להקנות לקבוצתו סגנון משחק שחורג מכדררת חסרת תכלית והגנה חדירה.
חמור מכך, בבירה איבד קטש את הכריזמה, והפך לפוליטיקאי מחושב ומתרץ תירוצים מדופלם. אחרי עונות לא מעטות בליגת העל, עדיין לא ברור אם מדובר במאמן מוכשר שאינו עומד בלחצים או במי שהשכיל למנף את המוניטין מתקופתו כשחקן למשרות חלומיות ולתואר מקרי.
אולי עכשיו, כשהתפקיד בגלבוע תפוס והקבוצות הגדולות בארץ מחוץ לתחום, הוא יתחיל מסלול אימון שגרתי אך מחשל במקומות מעט פחות זוהרים. מי יודע, אחרי הקידום הצפוי של אבי אשכנזי לקבוצה גדולה יותר בקיץ, אולי אפילו יתפנה עבורו כיסא המאמן בבקעה.