הגיבור האלמוני: הכבוד לפול סקולס
סיכום 2011: הוא לא נתן כותרות, לא פתח שווקים ולא מכר נעליים. מעטים, מעטים מדי, יזכרו שחקנים מסוגו של פול סקולס
פול סקולס. לא מייצרים כבר כאלה צילום: רויטרס
לשאר כתבות סיכום השנה
מותג כלכלי מנצח, בלי קשר לתפוקה על הדשא. בקהאם, ניימאר וכריסטיאנו רונאלדו מביאים איתם מראה נוצץ, ששווה לא פחות ממלכות שערים. בעולם כזה פול סקולס פרש ואף אחד לא עצר והזיל דמעה, אולי חוץ ממי שבאמת הבין את המשמעות שמאחורי הקשר הג'ינג'י.
הרי אם תקחו מקצועית, נטו, את סקולס ובקהאם, שאגב שניהם גדלו באותה קבוצת נוער, אין בכלל מקום להשוואה. בקהאם שחקן נפלא, אבל סקולס עולה עליו כמעט בכל פרמטר. נאני, הפורטוגלי, קרא לג'ינג'י הקשר הכי טוב שהוא אי פעם ראה.
"יכול להבקיע בשמאל, בימין, בראש," העיד. "מסוגל לעשות הכל. באחד האימונים אמרתי לו שהוא היה צריך להישאר בבית, כי הוא מוסר לאגף ורץ לקבל את הכדור. אפילו באימון, הקבוצה שמשחקת נגדו לא מתקרבת למצב של שליטה."
אבל אם בעוד 20 שנה תפתחו את ספרי ההיסטוריה, בפרק שיספר על שנות האלפיים, מיד תקפוץ תמונתו של בקהאם ואחריה מאה שחקנים מגונדרים אחרים. בסוף, אם העורך ירצה, אולי יתנו לסקולסי את הכבוד המגיע.
למה? פעם שמעתם אותו נותן כותרת, זוכרים איזה קעקוע שעשה, פרסומת בה השתתף? פעם הלכתם לספר השכונתי וביקשתם להיראות כמו הג'ינג'י? זה בעצם קל. כל מה שצריך זה צלחת וזוג מספריים.
סקולס בא למכור כדורגל עם נעליים, מגיני עצם ומוסר עבודה שהולך ונעלם מהעולם. היום זה לא כלכך תופס, כי "נייקי" ו"אדידס" מחפשות סמלים שיפיצו מזכרות ואלה הכוכבים. פנים שתזכרו כשאתם בדרך לקניון ובסקולס סביר להניח שלא תבחינו גם אם הוא ישב לידכם
בספסל, בגינה. גיבור אלמוני.
ובכל זאת, בארונו המפואר, נחות עשר אליפויות, שתי זכיות בליגת האלופות וים של תארים, שמי בכלל סופר. אז אני משוכנע שבלילה, מתחת לשמיכה, בקהאם, האייקון והאגדה, אולי סופר את הכסף, אבל גם מהרהר ומקנא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם