התקפת המשומש: בראיינט חוזר להפציץ
בגיל ,33 אחרי קילומטראז' מטורף של 48,876 דקות ליגה ופלייאוף, קובי בראיינט חזר העונה, תחת מייק בראון, לימיו הגדולים ביותר כסקורר. האם זה מה שהלייקרס צריכים, ואולי ממילא אין להם ברירה?
כמו שאנחנו מכירים את האמריקאים, שאקיל אוניל כנראה יהיה הפרשן באולפן באותו ערב. כרגע שאק, עם 28,596 נקודות ליגה סדירה, מוביל על קובי ב266- נקודות. אוניל יתבקש להביע דעה על האיש ש"רצה להרוג" לפי האוטוביוגרפיה שלו. שאק יחמיא, או יעקוץ, וכנראה גם וגם.
בגיל ,33 אחרי קילומטראז' מטורף של 48,876 דקות ליגה ופלייאוף, עם קרע ברצועה ביד וזריקת הרדמה לפני כל משחק, אחרי ניתוח ברך בקיץ בגרמניה, וכשכל איבר בגופו כואב, כולל הלב מהגירושים הטריים - לא היינו אמורים לדבר על קובי בראיינט במונחי .MVP
ועדיין, הנה הוא, שוב עולה לזריקות האלה שנכנסות איכשהו, שוב מוביל את הלייקרס לניצחונות, שוב נכנס לדיון על השחקן הטוב בליגה, שהיה אמור לכלול רק את לברון ג'יימס וקווין דוראנט. "התרגלנו להופעות כאלה," אמר סטיב נאש, שקיבל ממנו 48 נקודות על הראש, "הוא השחקן הטוב בעולם."
גבות רבות הורמו כשהלייקרס בחרו במייק בראון כיורשו של פיל ג'קסון. מאמן שנולד באותו עשור כמו קובי, ושהתפרסם בעיקר כמאמן שלקח עם לברון אפס אליפויות בחמש שנים (בהמשך התברר שאולי הבעיה היא גם בלברון.(
אבל הנהלת הלייקרס לא טיפשה: אנשיה חיפשו מאמן שיעשה את קובי מאושר. ועד עכשיו, נראה שבראון מצליח במשימה, גם אם המחיר נתון לוויכוח.
המוניטין שיצא לבראון כאשף הגנה מתברר כמוצדק. הלייקרס, בסגל מזדקן ודל יחסית בכישרון, קורעים את התחת ומגבילים יריבות ל40.9- אחוז שדה, הנתון השני בטיבו בליגה.
את קובי לא צריך לשכנע בנחיצות העניין, כך שבראון גם יכול למתוח ביקורת. "הוא אשם כמו כל אחד אחר," אמר לאחר התבוסה לקליפרס בטרום-עונה. מי שציפה לפיצוץ,
בראון, למעשה, אומר הרבה את מה שהוא חושב. גם לקובי, שמבלה איתו בטיסות בניתוח קטעי וידאו באחד-על-אחד. לרוב יוצאות לו מחמאות לקובי, מלוות בהסתייגות כדי לא להישמע כמעריץ, או עקיצות שהוא ממהר לתקן כדי להדגיש את הערכתו.
"אין חסרונות כשיש לך שחקן כל-כך טוב," אמר אחרי ההפסד לקליפרס, וכעבור יומיים הודיע: "אמרתי לשחקנים שההפגזות של קובי הן פיתרון קצר טווח, ושבטווח הארוך אני זה שחייב לגרום לשחקנים אחרים להתעלות, ולעזור לקבוצה שלנו לקלוע."
יש לבראון מספיק בעיות, שבלטו אתמול (שלישי) דווקא בניצחון על האלופה דאלאס .70:73 קובי אמנם מסר בהתקפה האחרונה, לשם שינוי, לדרק פישר שקלע שלשת ניצחון, אבל 73 נקודות הן ממש לא מספר שהלייקרס רגילים לקלוע.
גם עם קובי ושני גבוהים סופר-יעילים כאנדרו ביינום ופאו גאסול, התקפת הלייקרס רושמת 93.3 לערב, מקום 19 בליגה. הבעיות המרכזיות הן 25 אחוז בשלשות (אחרונה בליגה,( ותרומה מינימלית מחוץ לשלושת הגדולים: מאט בארנס לא יציב, פישר וסטיב בלייק לא פוגעים, הצעירים דווין איבנקס וג'וש מקרוברטס מוגבלים התקפית, ומטא וורלד פיס נראה כמו השלום העולמי.
וכך חזרנו לקובי נגד העולם. עם גיבוי מבראון. "אתם יכולים לומר שאני מתקפל בפניו, אבל האיש סופרסטאר. חייבים לתת לו יותר חופש מאשר לאחרים. ביסודי מלמדים אותך לכתוב 'גדול מ'- או 'קטן מ,'- ואם משהו גדול יותר מאחר, זה מזכיר תנין עם פה פתוח. יש לו חמש טבעות אליפות. לאנדרו ולפאו יש אחת או שתיים. אני הולך עם האיש שיש לו חמש."
הולך איתו, יש שיגידו, בצורה קצת מוגזמת. כל עוד המאזן חיובי וטוב ,5-10) מקום 4 במערב,( זו פחות בעיה. בהמשך השבוע מחכה טיול לפלורידה, מול מיאמי ואורלנדו, בו יפגוש קובי את לברון.
נקודה מעניינת להשוואה מצד מי שאימן את שניהם: "לברון עדיין לומד ומתפתח, אוהב לצחוק ולהתבדח. כשצריך להיות רציני הוא רציני, אבל הוא מלא חיים. קובי פחות. הוא יותר רציני בחשיבה, ונהנה בדרכו שלו. החופש שאני נותן לקובי לא שונה מהחופש שנתתי ללברון."
הוא בעיקר נהנה מתלות חסרת פרופורציות וחסרת תקדים של הקבוצה בו. המדד הסטטיסטי ,USAGE RATE "שיעור השימוש," בודק כמה מהתקפות הקבוצה מסתיימות בהחלטה של השחקן (זריקה, אסיסט או איבוד) כשהוא על המגרש.
קובי, במדד זה, "משומש" העונה ב39.7- אחוז מהתקפות הלייקרס. לשם פרופורציה, הנתון הגבוה ביותר לעונה ב40- השנים האחרונות, מאז שהוא במדידה, הוא 38.7 אחוז: של קובי עצמו ב,2005/06- עונתו המוצלחת ביותר מבחינת קליעה, ואחת הכושלות מבחינת הצלחה קבוצתית.
הוא הודח בסיבוב הראשון בפלייאוף. ארבעה מ30- הנתונים הבולטים בהיסטוריה שייכים ללברון בימיו אצל בראון (הגבוה שבהם ,(33.82 מה שמעיד שהמאמן נותן - וקובי, יותר מכל אחד אחר, יודע לקחת. כמה רחוק זה ייקח את הלייקרס ואת בראון? את המסקנות מהטבלה המצורפת תסיקו בעצמכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם