המרמרלי: חוויות מישראמן 2012
06.00, 200 מתחרים יוצאים לגיהנום הכולל 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ו-42.2 ק"מ ריצה. עשר וחצי שעות מאוחר יותר, תום מרמרלי משתלט על המקום הראשון בתחרות איש הברזל ומתחרה אחר נותר רק עם הרומנטיקה
סליחה על השטחיות, אבל לאחר כ-48 שעות במחיצתם אתה לא יכול להגיע למסקנה
שישי, חמש בבוקר, והפינגווינים כבר על חול הזינוק. ברמקולים הפגיזו "OF THE TIGER EYE", ונראה שאפילו הנמר שאל איזה אינטרס יש לו לבוא פה בקור הזה. בפעם ה-439 שהכרוז צועק "אין דברים כאלה", אתה מתחיל להאמין לו. מדובר בקהילה, בכת. בחבר'ה מטורפים שהתנתקו מהמשפחה, מהעבודה ומהפיצות ועברו להתעלל בגוף שלהם על בסיס יומי.
ליאור זך-מאור יוצא ראשון מהמים, ומתפשט כל הדרך לאופניים. ואז מתחילים לפדל להרים. אפילו ציר 12 שנסגר מאז הפיגוע נפתח לרגל האירוע, והמארגנים השוויצו שעל כל מתחרה שומרים לפחות שלושה חיילים, ביבשה, באוויר ובים. אם טריאתלון, אז גם בצה"ל.
זך-מאור מסיים ראשון גם באופניים, ועובר לריצה. בינו לבין הסאונה של המלון מפריד רק מרתון. רק שלתום מרמרלי יש תוכניות אחרות. הבחור בן ה-24 מהוד השרון פותח מבערים ומוחק פער של כארבעה ק"מ. אחרי 10.26 שעות הוא גם פוגש בסרט של הפיניש.
"היה כל כך קשה", סיכם האלוף, מדריך טריאתלון וסטודנט לכלכלה ומדעי המחשב. "הרכיבה היתה הזויה. שש שעות של קור (עשרת המתחרים שחטפו היפותרמיה יסכימו איתו). קפאו לי האצבעות. ארבע פעמים עצרתי להשתין, והרוח דופקת דופקת.
זה נגמר על ארבע. זך-מאור חצה את הקו אחרי 10.30 ש', וחיבק ממושכות את מרמרלי. הצ'אמפ מחמיא: "ליאור יריב ענק. כשראיתי שהוא רק 200 מטר ממני, ובטח אחרי שעקפתי אותו, ידעתי שזהו - זה שלי. אני רץ טוב יותר, וידעתי שלא אאבד את ההובלה". למרמרלי זו בסך הכל תחרות רביעית בתחום, וראשונה בארץ. "לא מקצוען ולא רוצה להיות מקצוען", הוא מפטיר. "זה תחביב, יש דברים מעניינים יותר בחיים. זה פשוט כיף".
- לא נראה שכיף לך.
"הרגליים הורגות אותי. השרירים מכווצים, אני לא יכול לקפל את הרגל ולא יכול ליישר אותה. כל תנועה כואבת, לא עולה מדרגות אפילו בצחוק. עכשיו הולך להתקלח, לאכול משהו ולחזור לפה כי עוד שעתיים חברה שלי אמורה להגיע".
לא לביקור. החברה זו מרים בר-און, והיא גם השתתפה במרחק המלא. בחורה בת 23, משוגעת כמו חבר שלה. וכמו חבר שלה, יש לה פודיום - מקום שלישי בנשים אחרי 13.04 ש'.
במקצה הרומנטיקה ניצח לנארט קרומסטדט. הספרדי קיבל תמיכה מהחברה אירצ'ה, שהפתיעה ורצה איתו את 50 המטרים האחרונים. רק שהמלפפון היכה את הגנן, ולנארט, אחרי 12 שעות של כאב, הצליח לכופף ברך עד הרצפה, והציע נישואין עם טבעת מאולתרת. זה נגמר ב"איי דו". תכלס , קינוח הרבה יותר מתוק ממרתון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם