השמיים הם הגבול: אלי גוטמן, הסתדרת
אלי גוטמן נכנס חלק לג'וב הלאומי: טיסות ומעקבים אחר שחקנים בלי תחליף. ושלא ישכח את לירוי צעירי, האיש שסידר לו את כל הפינוקים
מדובר, תכל'ס, במשהו כמו 40 ימי תעסוקה בשנה, ככה שבכל מה שקשור לתשלום
לירוי צעירי. אל תדאגו, בחיפה זוכרים אותו צילום: עדי אבישי.
סביר להניח שהטיסות לחו"ל, הכבוד וכמובן תחושת השליחות הפטריוטית - והרי מי לא ציוני שמזיל דמעה למראה הדגל המתנפנף ולצלילי עוד זמר שמתבלבל בשירת "התקווה" רגע לפני משחק אימון מול קוסובו - בוודאי מחפים על הטרור התקשורתי.
ולכל האושר הזה זכה אלי גוטמן. מאמן נחמד, דאבל, עוד אליפות ועוד שני גביעים, נדידה בין קבוצות תחתית, וחלק מהפועל ת"א המרשימה של שלוש השנים האחרונות. יש מצב שלא היה מועמד ראוי ממנו, ולכן הוא זכה. וכמובן, שיהיה מזל טוב.
גוטמן החל מיד לעבוד. כלומר, לטוס. אז מה אם יש יותר מחצי שנה עד המשחק הראשון של הנבחרת - זמן ארוך מאוד במושגים של כדורגל. אז מה. ולאן הוא טס? לאנגליה, לחזות ביוסי בניון. כן, באמת, איזו דילמה קשה, האם להזמין את יוסי בניון לסגל הנבחרת לקראת אלוהים יודע מי בחודש ספטמבר, או לא. חובה לראות אותו בעיניים כדי להחליט, וחובה גם להחליט עכשיו, בינואר. מה, לא?
ממש מסקרן לגלות מי משלם על כל הטיסות האלה. מי משלם על האירוח, מי משלם את האש"ל, מי משלם על הנסיעות ועל שיחות הטלפון לארץ. גם לעקוב אחרי טל בן חיים היה חשוב מאוד. עם קאדר כזה של בלמים ישראלים,
מעמדו של בן חיים ממש לא מובטח. אין, דילמות קשות מאוד.
חוץ מזה, גוטמן גם הספיק להיפגש עם אוהדים (לאיזו מטרה, בדיוק?). ואולי ג'ובאני רוסו יהיה סקאוט של נבחרת ישראל. אכן, מינוי חשוב מאוד. יש מצב שבקרוב יחזרו הידיעות מפעם, על ה"צחוקים" ש"רצים" ב"אימונים" עם "ג'ובאני שלנו". ברזיל 2014, הנה אנו באים.
אגב, על פעולה אחת של גוטמן אף אחד לא היה כועס. המאמן היה צריך להכיר תודה לאיש שסידר לו את הטיסות, הפינוקים והג'וב המעולה, להתקשר ללירוי צעירי - האיש שכבש נגד מכבי חיפה וסידר לגוטמן את הדאבל - ולהבטיח לו מקום בהרכב. הוגן, לא?
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם