עמית בן דוד: "בראשון אני מאמין"
הרכז כבר בן 34, ועדיין מחפש תואר. אפילו בתפקיד הקפטן בראשל"צ מחזיק ניצן חנוכי. הערב (21:00, ערוץ 1) הוא ישחק גם בשביל שלום המשפחה: "אחרי הפסדים הבן שלי לא מדבר איתי"
בעלי עניין: מכבי פוזלת אל הגביע
הטיפ של עפר שלח: מכוער או מכוער יותר
"חושבים על זה השבוע. הפסד כזה הוא אכזרי, אבל כשנעלה על הפרקט הכל יישכח",
בן דוד כבר בן 34. הוא נדד בין לא מעט קבוצות בקריירה, אבל מאז 2005 ירד רק פעם אחת מממוצע של 20 דקות למשחק בליגת העל. אחרי שנתיים בחיפה, עבר להיות הקפטן של אותה הפועל חולון, ובקיץ הגיע למכבי ראשל"צ של אפי בירנבוים.
"דיברתי עם אפי הרבה פעמים אבל אף פעם זה לא קרה", משחזר הרכז. "לעבוד איתו זו חוויה. הוא יודע איך להביא את היכולות של שחקן למקומות הכי גבוהים. יש לו את השיטות שלו, מטאפורות מכל הסוגים, שבאמת מרחיבות לנו אופקים".
הכתומים אכן ממקסמים העונה יכולות. לצד הגביע, יש אפילו שטוענים כי כרגע היא שנייה רק למכבי. אבל לפני שנכריז על עוד סגנית או אלטרנטיבה, בן דוד מצנן את ההתלהבות: "מדברים על הדברים האלה
בן דוד כבר ממש לא ילד בתחילת דרכו. "אין לי תואר, ואני באמת מאוד מאוד רוצה אחד. גמר זה לא דבר שמגיעים אליו כל שנה. אני נמצא במקום שגורם לי להאמין שאני יכול לעשות את זה. כל ספורטאי חי תחת נטל הוכחה תמידי. ממשחק למשחק, או מעונה לעונה, אתה תמיד נמדד לפי המשחק האחרון שלך".
בראשון הוא לא בא על תקן הכוכב. הוא שם בעיקר על תקן המבוגר האחראי על חבורת הצעירים שקיבצו בירנבוים ומתן חרוש. למרות הניסיון, אפילו העונה כבר ברח לו תואר, של הקפטן, אותו קיבל ניצן חנוכי. "לא חיפשתי לקבל את תפקיד הקפטן, ידעתי שניצן נשאר בקבוצה כשחתמתי", הוא הבהיר. "למרות שהוא צעיר, ניצן שיחק לצד כמה קפטנים ולמד מהם הרבה. אני עושה את החלק שלי מאחורי הקלעים".
כשאומרים "רכז ישראלי", קופצים לראש מאיר טפירו, מורן רוט ויוגב אוחיון. ובן דוד? "אני חושב שאנשים מכירים אותי ומעריכים את מה שאני עושה", הוא אומר. "במידה מסוימת, כשאני קולע קצת יותר זה מקבל קצת יותר תהודה, אבל בסופו של דבר מכירים אותי. רוב הקבוצות בהן הייתי התמודדו בצמרת והצליחו, והיה לי חלק משמעותי בזה".
עכשיו הוא לוקח חלק בפרויקט גידול הדור הבא, שעושים בראשון עם אייל שולמן, איגור נסטרנקו, ואור סולומון. "זה לא פשוט, צריך הרבה סבלנות ולהמשיך לעבוד קשה. זאת קלישאה, אבל אין לה תחליף, וכשמגיעה הזדמנות צריך לקחת אותה. אני משתדל לעזור איך שאני יכול. הייתי בסיטואציה שלהם. לא פרצתי ביום אחד, התבשלתי בכמה קבוצות וחיממתי ספסלים. היה חוק רוסי, ועכשיו ארבעה זרים, ובאמת יותר קשה לפרוץ היום, צריך להוריד עוד את מספר הזרים".
את הקרדיט להצלחה העונה הוא משאיר לבירנבוים וחרוש. "אנחנו מאוזנים מאוד ביכולות, ממש משלימים אחד את השני, וכולם מאוד רעבים ובאים לעבוד", הוא משבח את התלכיד הכתום. "לא פחות חשוב, אלה חבר'ה טובים, חדר ההלבשה שלנו שמח".
גם באולם שמח. ראשל"צ הצליחה לגייס כמות מכובדת של אוהדים, שהקדימו והגיעו ביום שני בחצי הגמר לנוקיה. "הקהל נותן אנרגיות, האולם מלא במשחקי בית, ויש גם אוהדים שבאים למשחקי חוץ. אתה רואה אותם באים בשבילך, ואתה רוצה להשקיע בשבילם. אני בטוח שתהיה מסורת גם מחוץ לת"א וירושלים. אפשר להתווכח על שיטת הפיינל-פור, אבל זה נותן אפשרויות לקבוצות שהן לא מכבי ת"א לקחת אליפויות. במידה מסוימת זה יוצר יותר מחויבות ומביא יותר קהל".
את האוהד הקשה ביותר מגדל בן דוד בבית. בנו בן ה-4.5 הגיע ביום שני לעודד, אבל את הגמר הוא יראה מהבית, מאוחר. "הוא כבר בחוג כדורסל", מודה האב הגאה, אבל מבטיח שלא הכריח. "הוא אוהב את המשחק, ולוקח ללב. אחרי הפסדים הוא לא כל כך מדבר איתי, הוא רק שואל 100 פעם מי ניצח כדי שהתשובה תשתנה ותהיה ראשון, בשביל לבדוק אותי. הוא עדיין קטן, אני מניח שהוא יירדם לפני שהמשחק ייגמר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם