הם לא נחמדים: השנאה של אוהדי הפועל
פעם הם נחשבו לקהל הכי טוב בארץ. אז איך זה שדווקא אוהדי הפועל ת"א היו אחראיים להתפרעות החמורה ביותר במגרשי הכדורגל בשנים האחרונות? התשובה, כמו כל דבר שקורה בבלומפילד, קשורה באלי טביב
לא. בעצם, הרשו לי ללכת צעד אחד אחורה. למה אנחנו כל כך מופתעים שאוהדי הפועל התפרעו אתמול בדרבי?
כי אוהדי הפועל מאז ומעולם העידו על עצמם שהם משהו אחר. כי אוהדי הפועל הביאו למגרשי הכדורגל בארץ משהו שאף אחד אחר לא הביא. רוח אחרת, אווירה שונה. אוהדים שמוחאים כפיים בציניות אחרי שהקהל בצד השני מגדף אותם; שירת "אנחנו לא רוצים לצאת" בטדי, כשאוהדי בית"ר מאיימים ב"אין יציאה".
מין אתוס שאף אחד מאתנו – אלה שלא ענדו צעיף אדום מימיהם – לא הצליח אף פעם להבין עד הסוף: מה זאת אומרת מייצגים את הפועל אבל לא את ישראל? איך אפשר? מצד שני, הם תמיד מעודדים גם אחרי הפסדים. באמת אחלה של אוהדים יש שם, בבלומפילד.
רגע של גילוי נאות: הכותב שונא את הפועל ת"א, אבל אוהב מאוד כדורגל. ובעיניי, אוהדי הפועל יצגו תמיד את הקהל שנראה כאילו באמת לא אכפת לו כמה רע הקבוצה שלו יכולה לשחק (חלק מזה נשאר עד היום: אני מכיר אוהד אחד שבאמת נהנה להמר נגד הפועל לפני משחקים, ואפילו לא בשביל להגיד "אמרתי לך" אחר כך). הם "באים מאהבה". איך אומר השיר? "כל העולם כולו שונא את הפועל, ורק אני אוהב".
זו הסיבה שהרבה מאתנו הרימו גבה אתמול. טוב, לא באמת הרמנו גבה. הרי כבר מזמן היחידים שטוענים שהאוהדים של הפועל ת"א הם הקהל הכי מתורבת בארץ הם אוהדי הפועל עצמם. גם אם לא נלך אחורה אל מקרה אדהם שביטה והבובה נגד אובארוב, מספיק היה לקרוא בשבוע האחרון את הכותרת הלא מפתיעה שאחד מאוהדי הפועל ת"א חשוד במעורבות בהשלכת רימון העשן מול ביתו של אלי טביב. פתאום קצת יותר קצת קשה לגלגל את העיניים לשמיים.
אז איך הגיעו אוהדי הפועל ת"א לשפל המדרגה (תקנו אותי אם אני טועה, אוהדי הפועל, אבל מבחינתכם "שפל המדרגה" משמעו להיות בדיוק כמו קהל אחר בארץ)? איך רק שלשום נזפתם באוהדי חיפה על המקל שהתעופף לכיוונו של אלישע לוי, ואתמול העפתם עשרות מקלות כאלה בדיוק? איך בשבוע שעבר צקצקתם בלשונכם למראה אוהדי בית"ר משליכים כוס שפגעה בקוון ואתמול השלכתם מכל הבא ליד? איך תבעתם הפחתת נקודות בפועל אחרי שאוהד בית"ר (סליחה על חוסר הגיוון) פרץ לדשא בטדי, ואתמול אחת משלכם מסרה את עצמה לחסדי היס"מ על הדשא?
התשובה היא פשוטה: אוהדי הפועל ת"א יכולים להעיד על עצמם שהם האוהדים הכי טובים בארץ. יש סיכוי שהם אפילו צודקים. אבל גם אם זה נכון, הם עדיין רק אוהדים. וככאלה, הם עדיין מהווים את הקהל הנוח ביותר להשפעה במונחים של דעת קהל. מסיבה זו, תמיד יספיק גפרור אחד כדי להדליק חבית שלמה של אבק שריפה. אז למה אוהדי הפועל ת"א התפרעו אתמול בדרבי?
שגיא כהן טען ב"חדשות הספורט" כי למהומות אין קשר למחאה מול אלי טביב. הרשו לי לא להסכים עמו. נכון, המטרה המוצהרת של המאבק בטביב היא לא לנקוט באלימות. טוב ויפה, אבל אותם אלה שיזמו את המחאה היו צריכים לדעת שכמו כל קהל גדול בעולם, תמיד יימצאו אלה שיבינו את המציאות קצת אחרת (להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם הליכוד לא באמת התכוון לקום ולרצוח אף אחד, אבל היו כאלה שראו את הדברים בדרך שונה).
אין בכוונתי לטעון לרגע שהמחאה כנגד טביב אינה מוצדקת. אבל העובדה, שאיתה לא ניתן בשום אופן להתווכח, היא שאוהדי הפועל ת"א הביאו לדרבי אתמול אווירת מלחמה מהרגע הראשון. זה החל במפגן שכולו שנאה כלפי איש אחד בערך רבע שעה לפני פתיחת המשחק, נמשך בדגל פריסה ענק שעליו נכתב, בתרגום חופשי, "אנחנו מונעים משנאה טהורה" (באמת עבר כל כך הרבה זמן מ"יש לי אהבה והיא תנצח"?), ובדיווחים על זיקוק או חזיז או נפץ או משהו שהתעופף לתוך יציע אוהדי מכבי והסתיים...
אוקיי, אז תגיד לנו כבר למה אוהדי הפועל ת"א התפרעו בדרבי? בגלל השיפוט הנורא? בגלל 14 הצהובים ששלף משיח ושני האדומים לידין וטועמה? בגלל ההפסד למכבי אחרי ארבע שנים? בגלל כל הסיבות גם יחד?
כנראה שלא. אלירן עטר לא אשם, וגם הקהל של מכבי לא אשם, ואפילו מנשה משיח לא אשם (חוץ משיפוט רע, כמובן). הסיבה לכך היא העובדה שאוהדי הפועל ת"א הגיעו לדרבי הזה מתודלקים עד תום בנוזל השנאה שהשקתה אותם המחאה נגד טביב. וההפסד בדרבי – מכאיב ככל שיהיה – הוא רק תירוץ.
הרי היו לא מעט הפסדים בדרבי שבסיומם אוהדי הפועל מחאו כפיים לשחקנים והלכו הביתה בשקט. והיו גם משחקים שבהם השופט דפק אותם (כך מספרים. אני לא ממש מצליח לזכור אחד כזה...) והם הסתפקו בשריקות בוז ובקריאות "ביזיון" ולא הפכו את בלומפילד שם ביפו למקום שמזכיר את הרחוב הראשי בחומס ביום רע במיוחד.
טוב יעשו מנהיגי המחאה אם ינסו לבחון דרכים קצת יותר אחראיות לתוכנית ההתנתקות מאלי טביב. כרגע, היחידים שמסוגלים להרגיע את האוהדים הם האוהדים עצמם. את המחאה נגד הבעלים עדיף שהאדומים ישאירו מחוץ למגרש. שם הם מסוגלים, פחות או יותר, לשלוט במצב ולוודא שאף אחד לא מאבד פרופורציות נקווה שאחרי הדרבי הבא – עם טביב או בלעדיו – הלקחים יופקו ונוכל כולנו לחגוג הפסד של הפועל כמו שצריך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם