
בדרך להלוויה הראשונה
את אבי לוזון צריכים לעצור חלובה ויתר בעלי הקבוצות, לפני שיקרה אסון. את משיח אסור להשעות. את ידין וטועמה צריך להרחיק לתקופה ממושכת. והמשטרה חייבת להשמיע קול. חשבון נפש

הצהובים היו במקום, וכך גם האדומים לידין ולטועמה. ברוב המקרים השופט הוא מפלטם של מחפשי התירוצים וחסרי תרבות הספורט. אין לי מושג מיהו היום יו"ר איגוד השופטים, ומאז שעובדיה צבי עזב את משרת המשבץ אין לי גם מושג מי נכנס לנעליו הגדולות במיוחד.
האסון הבא מעבר לפינה. למה אנחנו מחכים?
למרות שמאיר לוי, איתן תבריזי, אלון יפת ולירן ליאני התאימו יותר למשחק כמו שלשום, עדיין השיבוץ של משיח היה סביר והגיוני. אם יו"ר האיגוד או המשבץ יתחשבו בביקורות האלימות נגדו ויקפיאו אותו, אפילו לתקופה קצרה, הם יעשו עוול גדול לעצמם, לאיגוד וכמובן למשיח עצמו.
זה בדיוק המקום והזמן לציין את העובדה שסגל השופטים הבכיר בישראל עונה על כל הדרישות ועומד במרבית הציפיות. בוודאי יחסית לכמה מהליגות הבכירות באירופה שבה טעויות שופטים מביכות הפכו לבדיחה עצובה. כדורים שעוברים את קו השער במטר אינם נראים, פנדלים שלא היו ולא נבראו נשרקים וכאלה שהיו סבלו מהתעלמות. חוסר האחידות הוא נושא שמאחד שופטים מכל הדרגים ביבשת.
התאחדות. אני מבין שעם אבי לוזון אין על מה לדבר. הבן אדם פשוט מנותק. תנו לו בסביבה את פלאטיני, חמשו אותו במצלמה סלולרית, מקמו אותו מול המצלמות וזה מספיק לו. דומה שלכדורגל הישראלי לא היה מעולם עסקן כל-כך לא מתאים ולא ראוי.
זהו נס שאין כאן הרוגים במגרשים, ושהמשטרה עדין מחוץ למגרשים והיא מתערבת רק כאשר יש סכנה ממשית לאלימות. כמה טמטום יש בהחלטה להשאיר את הסדר, הבטיחות והביטחון אך ורק בידי חברות אבטחה פרטיות.
אז מילא, לוזון. הוא באמת חסר תקנה ותיקון. אבל היכן שטרן חלובה והיכן בעלי הקבוצות? הרי כאן כבר לא מדובר בהקמת ועדת חקירה, אלא שאנחנו בעיצומן של כתיבת המסקנות של אותה ועדה. הכתובת לא רק על הקיר, היא כבר מזמן בשלב ההכנות להלוויה הראשונה.

משטרה. חובה עליה להשמיע קול. אוהדי הכדורגל בישראל עדיין לא ראויים לבטיחות אזרחית. חובה על המשטרה לחזור ליציעים. לפחות לכניסות. למרות הפיתוי הגדול להכניס כמה בני משפחה ללא כרטיס. שלשום בבלומפילד, גם אחרי שכוחות השיטור כבר לקחו על עצמם את האחריות בסוף המשחק, הטיפול היה חובבני וילדותי.
מאות אוהדים זורקים חפצים שהיו יכולים להרוג, כמו אם מוט ברזל היה פוגע בראשו של אדם כלשהו, והשוטרים בוהים בהם כאילו היו שותפים לצילום עירום של ספנסר טוניק בים המלח.
זו היתה משטרה עלובה במיוחד באותם רגעים. ואולי המילה משטרה איננה מדויקת. יותר נכון שזו היתה מנהיגות משטרתית פסולה מיסודה. 24 העצורים היו מעט מדי ומאוחר מדי.
מי יודע, אולי המשטרה שלנו מבויתת ככה שכאשר הצבע שניצב מולה הוא צהוב-שחור
הרימון באשקלון, אדהם שביטה ועוד מקרים רבים של אלימות מקפיאת דם מצד קומץ גדול במיוחד של אוהדי הפועל ת"א, לא מטרידים במיוחד את מנוחתו של מפקד כוחות המשטרה בבלומפילד. די מוזר.
ותראו לי עוד מדינה מתוקנת בעולם שבה שופטים ושחקנים נאלצים להמתין כחצי שעה (!) על כר הדשא, ואינם יכולים להיכנס לחדרי ההלבשה, כל זאת כאשר כוח השיטור הגדול כבר היה במקום אך כנראה פחד להתעמת עם האוהדים האדומים הזועמים. אולי כי פחד להיות מובס!?
אלי טביב הוא בעלים עלוב במיוחד, אין ספק בכך. הוא בלתי נסבל ומן הראוי שייצא מהחיים הספורטיביים שלנו. אבל שום דבר לא קרה בגללו שלשום בבלומפילד.
כמו שבגללו לא הושלכו הרימון באשקלון ולא נפגע שביטה. זה שטביב הוא חסר כבוד עצמי ואישיותו נידפת ברוח, והוא מרשה לעצמו להתבזות ולהמשיך להחזיק בבעלות על קבוצה שבה כמעט ואף אחד לא רוצה אותו, זה סיפור אחר. כמו כן ברור שטביב לא יחזיק מעמד ובקרוב ייאלץ לוותר, באשמתו הישירה, על בעלותו בקבוצה.
אבל העובדה שהוא נאלץ להגיע לאיצטדיון כדורגל עטוף ב15- שומרי ראש אינה מעידה עליו אלא על הקומץ הענק, האלים והמפחיד, של אוהדי הפועל ת"א.

אביחי ידין. איזה ספורטאי דוחה. כמה גועל נפש. לא שאוהדי הפועל היו צריכים את הפרחח הזה, אבל ככה להתעמת חזיתית עם שופט כאשר אתה יודע שהאווירה ממילא טעונה וכל פרובוקציה קטנה עלולה היתה להדליק שריפת ענק? כמה אהבתי את ידין.
כמה הערכתי את כישוריו. עד שלשום. התנהגותו האלימה בלתי נסלחת. שנה בחוץ. בהכירי את דייני ההתאחדות, הם יסתפקו בחצי שנה. את השאר חייבים למלא אוהדי הקבוצות היריבות, שחייבים ללוות כל מהלך של ידין בקריאות בוז לכדורגלן שלא יודע לכבד את המקצוע.
סלים טועמה. לא ברורה לי האקסטזה שאחזה את אחד מספורטאי המופת שלנו. משחק אלים במיוחד, קללות. טועמה שלא מוכר לנו. מהיכן צצו להן האגרסיות, מצד שחקן שכבר שנות דור מצליח להבליג אל מול כל סוגי הפרובוקציות שהופנו כלפיו מדן ועד אילת? האדום שלו יותר מאשר מוצדק, וגם הרחקה לתקופה ארוכה לא צריכה להפתיע אף אחד.

אוהדי הפועל ת"א. אין במדינת ישראל, ואולי גם בעולם כולו, קבוצת אוהדים שהיתה מרשה לעצמה אלימות שכזו. זה היה מצמרר. ללא מורא מפני המשטרה וללא אלוהים.
ביהירות מקפיאת דם הם עמדו שם בשער ,5 והשליכו מכל הבא ליד לעבר המגרש. לא היו שם שופטים, מנהלים וכדורגלנים. היו שם בני אדם. תודה לאל, אין הרוגים. גם עיניים לא נעקרו ורגליים לא נשברו. אבל זה רק במזל. אחרת היינו קוברים היום מת או שניים. או לפחות מבקרים פצועים בבתי החולים.
חצי שעה של פוגרום באדום. מול עיני השוטרים. מעניין מהיכן האומץ והחוצפה לאלימות שכזו. מדוע הם מרשים לעצמם את מה ששום קבוצת אוהדים ברחבי העולם לא היתה מרשה לעצמה. כמה רוע ואכזריות יש אצל מי שבכל מקום בעולם מכונים "פשיסטים אדומים."
חבר טוב מנסה כבר שנים להסביר לי כי מדובר בצאצאי העסקנים הבולשביקים, שניהלו כאן לא רק את הספורט אלא את המדינה כולה, ועדיין לא הפנימו את המהפך של .'77 זו הנקמה שלהם. כי מותר להם. ואתה מנסה להסביר לו, לחבר, שלא יכול להיות. שאנחנו מעבר לזה.
שאני מכיר ליכודניקים שרופים שאוהדים את הפועל ת"א כמו חבר הכנסת הכי ימני בפרלמנט הציוני כמו יריב לוין, והחבר בשלו: האוהדים האמיתיים האלה לא יושבים בשער .5 הם יושבים בשערים 2 ו,7- ב8- וב13- וגם ב.1- והם בכלל מתעבים את הקומץ האלים לא פחות מכולנו. עובדה שהם ברחו מבלומפילד מיד בתום הדרבי, כשלא יכלו לשאת את החרפה והקלון.
נאלצתי להסכים. ועדיין, גופי מתכסה זיעה קרה בכל פעם שאני נזכר בריצת האמוק של האוהדת האדומה משער 5 בדרכה לסגירת חשבונות עם השופט או אחד מקווניו. מזל גדול שלפחות אותה הצליחו השוטרים לנטרל לפני ה"סלטה מורטלה." עכשיו נותרנו עם השאלה כיצד מנטרלים את הערוגות שבהן צומחת פשיסטית אדומה שכזו.
