טופ-10: משוורים עד שברים
והפעם במדור סיכום השבוע ב-NBA של nrg מעריב: שני קצוות של משחק אחד באורלנדו, מייק וודסון בתפקיד השיפוצניק, ומהמכולת: קנת' ארוך, שחקני משנה במחיר מבצע ומלפפונים שיחמיצו עד הקיץ
טום ת'יבודו ושיקאגו מובילים את הליגה בבטחה, שלושה משחקים לפני מיאמי,
שיקאגו שניה בליגה בספיגת נקודות, ומתגאה בזה (למי שעוד לא קלט את הפרסומת המדליקה, ות'יבודו הוא המאמן שהגיע הכי מהר ל-100 נצחונות, תוך 130 משחקים, כשהוא שובר את השיא של אייברי ג'ונסון בדאלאס שעמד על 131. מקווה בשביל ת'יבס שזו תהיה ההשוואה האחרונה לקריירת האימון של ג'ונסון, שהגיע לגמר 2006 ומשם רק הלך ודעך.
9. וודסאניטי.
אחרי הלינסאניטי, הניקס מצאו טירוף חדש לרכב עליו. מייק וודסון עדיין בלי הפסד, והדרך הרבה יותר מפתיעה מהתוצאה. הניקס, שומו שמיים, שומרים. בחמשת הנצחונות תחת וודסון הניקס ספגו 86.6 נקודות בלבד, לעומת ממוצע עונתי של 95.4. עוד יותר מפתיע, התפוקה של כרמלו אנתוני, רק 14.4 נקודות בחמשת המשחקים. והכי מפתיע זה שהוא
הניקס שוב חזק בתמונת הפלייאוף. הם רק במקום השמיני במזרח, אבל שלושה משחקים אחרי פילדלפיה, ולא רחוקה גם מבוסטון, בקרב על ראשות האטלנטי. הזוכה תוקפץ עד המקום הרביעי בפלייאוף, למרות שכרגע, אינדיאנה ואטלנטה מחזיקות במאזן טוב יותר.
8. פאריד פרפקט.
קנת' פאריד נבחר רק בבחירה ה-22 בדראפט האחרון. לא מפתיע בהתחשב בכך ששיחק ארבע שנים במכללות (ועוד במורהד סטייט האלמונית), ושמדובר בשחקן נמוך לתפקידו במגרש, וללא יכולת התקפית מרשימה.
"מאנימל" נבחר בעיקר בזכות יכולת הריבאונד שלו, והשבוע הדגים אותה לקווין גארנט בניצחון דנבר על בוסטון. פאריד הוריד 16 ריבאונדים, והגדיל לעשות כשגם קלע 18 נקודות כשהוא מושלם בכל הטווחים (5 מ-5 מהשדה, 8 מ-8 מהקו). רק שני שחקנים הורידו יותר מ-15 ריבאונדים כשהם מושלמים מכל הטווחים: צ'ארלס אוקלי, וברנדן הייווד. אני בטוח שפאריד ישמח שתהיה לו קריירה כמו שהיתה לאוקלי, או חוזה כמו של הייווד.
7. רוקי קיירי.
קיירי ארווינג לא נותן לאובדן התחרות מצד רוביו, לתואר רוקי העונה, לעצור אותו. השבוע הוא כמעט השיג טריפל דאבל ראשון בהפסד קליבלנד לאטלנטה, וסיים עם 29 נקודות, 9 ריבאונדים, ו-9 אסיסטים, השורה הכי טובה לרוקי בקליבלנד, מאז שלברון קלע 32 נקודות, עם 10 ריבאונדים ו-9 אסיסטים מול פורטלנד ב-2003/4.
קיירי בכושר אישי נפלא, והקבאלירס מצאו מהר מאוד שחקן שיהיה הפנים של המועדון בשנים הבאות, שחקן שיוביל את הקבוצה, שיעשה את ההחלטות, ויקוו שיעשה החלטות טובות יותר, מההחלטה האחרונה שעשה לברון במדי הפרשים.
6. עונת המלפפונים.
איך יודעים ב-NBA שמתקרבת עונת המלפפונים? בעיקר לפי הפריחה של כל מיני שחקנים שעד עכשיו לא מצאו את מקומם. למשל קליי תומפסון שבשבועיים האחרונים משחק 40 דקות למשחק בגולדן סטייט. למשל בן גורדון שהפציץ 45 נקודות מול דנבר, אחרי שהוא לא פוגע בכלום מתחילת העונה.
מרכוס ת'ורנטון היה אחד כזה בעונות קודמות. העונה הוא נתן חצי עונה לא רעה בכלל, אבל לא ברמה של השבוע האחרון, שבו הוא סחף את סקרמנטו לשלושה ניצחונות, עם שני משחקים שבהם הוא עובר את 30 הנקודות. אזהרה למי שאוכל: המלפפונים מעלים את ערכם העצמי, אבל פוגעים בשאיפות הטאנקינג של הקבוצות שלהם, ולכן מחמיצים מהר.
5. עונת הבייאאוט.
בערך באותו זמן שבו מתחילה עונת המלפפונים, מתחילה עונת הבייאאוט. קבוצות שאין להן למה לשאוף, קונות את שארית החוזים של שחקנים, כדי לפנות מקום בסגל, או לחסוך כמה דולרים. אלה לרוב נקלטים אצל קבוצות שטוענות לכתר, בתמורה לשכר מינימום, והטוענות לכתר נהנות מחיזוק בלי לותר על כלום.
כך זכתה השבוע אוקלהומה סיטי בשירותיו של דרק פישר ששוחרר מיוסטון בלי ששיחק שם דקה, מיאמי ברוני טוריאף ששוחרר מדנבר בלי ששיחק שם דקה, והספרס עומדים לקבל את בוריס דיאו ששוחרר משארלוט. יש כאן משהו מאוד לא ספורטיבי בעיניי, מעבר לעובדה שקבוצות חזקות לא צריכות לעשות טריידים כי הם יודעות שהחיזוק יגיע בחינם.
4. משימה לאומית.
שבוע לא נעים עבר על סגל האימון של נבחרת ארה"ב לאולימפיאדה. בתוך 48 שעות פוטרו שני מאמני ה-NBA המשמשים כעוזרי מאמן בנבחרת. מייק דאנטוני נבעט מניו יורק על ידי כרמלו אנת'וני, אחד מכוכבי הנבחרת (איך בדיוק הם אמורים להסתדר בנבחרת עכשיו?), ונייט מקמילן סולק מפורטלנד. המאמן הראשי, מייק ששבסקי עף מטורניר הNCAA בסיבוב הראשון עם הפסד למכללת נורפולק סטייט האלמונית, שדורגה 15.
ג'ים בהיים, מאמן סירקיוז, עבר סוף שבוע מתוח, אבל סירקיוז שלו נלחמת את דרכה לאליט אייט בטורניר המכללות. לשאר יהיה המון זמן לסקאוטינג, בין היתר, על הסגל ההולך ומידלדל של ספרד (רוביו מחוץ ללונדון, עכשיו גם פרננדס בספק).
3.. קליפרס נשאר קליפרס.
מארס היה חודש רע מאוד לקליפרס שמנסים לבנות תדמית של מועדון מנצח. רק שישה נצחונות מול תשעה הפסדים, זה מאזן רע מאוד לקבוצה עם שאיפות אליפות.
ביל סימונס מפרסם שויני דל נגרו הולך על קרח דק מאוד, מהסוג שיכול להישבר כל יום. מצד שני צריך לזכור שדונלד סטרלינג קמצן מדי בשביל לשלם לשני מאמנים בעבור אותה עונה, וזו סיבה מספיקה בשבילו לתת לדל נגרו לסיים את העונה. השאלה העיקרית היא גם כמה השפעה תהיה למאמן חדש בשלב כזה של העונה. בינתיים אף מאמן שהגיע באמצע העונה לא עבר סיבוב פלייאוף: חדשות רעות לסימונס, וגם למייק וודסון.
2.יאללה לך הביתה לייקוב.
גולדן סטייט תלתה השבוע את הגופיה של כריס מאלין. ג'ו לייקוב, הבעלים החדש, עלה לנאום, אבל הקהל סירב לאפשר לו לדבר, ומחה בצעקות בוז גדולות על הטרייד ששלח את מונטה אליס למילווקי, ולפי ביל סימונס, על 35 שנות ניהול מזעזע.
לייקוב לא אחראי למה שנעשה לפני 2010, אבל הוא נכנס לקבוצה חדור רוח קרב, להפוך אותה לקבוצה מנצחת. בשנה וחצי הוא הספיק לצבור מספיק קרדיט רע אצל האוהדים בהחלטות טפשיות (שחרור ג'רמי לין, מישהו?) והבטחות בלי כיסוי. לקהל נשבר, וגם התחינות של כריס מאלין, והנזיפות של ריק בארי, שניים מהשחקנים הגדולים והאהובים של הווריירס, לא עזרו. לייקוב חייב להבין שמילים לא יעזרו מול הקהל שבע האכזבות, רק נצחונות.
1. פוט דה בול אין דה בסקט.
זה לא 56, אבל 59 זה לא הרבה יותר, והשבוע אורלנדו הופכת לקבוצה השניה בלבד שלא מגיעה ל-60 נקודות בשני משחקים באותה עונה. הווארד עשה את שלו עם 18 ו-12 מול הבולס, אבל חוץ מריאן אנדרסון, אף אחד באורלנדו לא קלע יותר מתשע נקודות.
הבעיה של המג'יק היא שהם מתבססים על הווארד בפנים, אבל מלבדו כל שאר השחקנים קלעים, ומסתבר שיש משחקים שבהם כולם תופסים ימים שחורים. הווארד קלע ב-75 אחוז, כששאר השחקנים קולעים ב-28% בלבד, ורושמים 20% משלוש. אורלנדו היתה חייבת להביא ספק נקודות אמין ליד הווארד, אבל התרכזה בסאגת הווארד. צפו להמשך של הסאגה, בקיץ הקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם