
הכדורגל עומד בפני תהום עמוקה
העונה הספורט שלנו משוחק ללא חיוך ובלי טיפת הנאה. כדורגל ממילא אין כאן ומכות נראות הרבה יותר טוב ב-HD. היום שמישהו יירצח במגרש, או מחוצה לו, ממש קרוב והטרגדיה, שכולם מפחדים ממנה, מתקרבת בצעדי ענק

אייל לוי .
תיזכרו מתי שמעתם על הקבוצה הקטנה והנה לפני שלושה שבועות, בסיום משחק נגד בית"ר ירושלים, שניים מאוהדיה קפצו לדשא וניסו להגיע לשופט אלון יפת. אתמול (שבת), אחרי ניצחון חשוב על הפועל חיפה, היה זה קשר האורחת, עלי חטיב, שיצא מהמפגש ישר לבית החולים, מחוסר הכרה עם שיניים שבורות.
נגחו בראשו, בעטו בפניו. הכל לעיני המצלמות המתעדות. אם זו הייתה רק היא, היינו ממליצים לסגור את האזור ולרסס, אבל זו לא רק פ"ת. כל הכדורגל שלנו עומד בפני תהום עמוקה של אלימות ושנאה.
אוהדי הפועל ת"א מתפרעים אחרי הפסד בדרבי. בקניון מלחה אוהדי בית"ר ירושלים תוקפים עובדים ערבים. מיציעי מכבי חיפה הושלך מוט ברזל בניסיון לפגוע במאמן אלישע לוי. בעונה כזו לא פלא שקרית שמונה, המנותקת והרחוקה מהמרכז הגועש, זוכה באליפות ומשאירה את ההריסות מאחור.
כל יחצ"ני הענף יכולים להגיד שמדובר באירועים נקודתיים, שמטופלים במהרה על ידי מוסדות ההתאחדות, אבל הבעיה הרבה יותר עמוקה. העונה הכדורגל שלנו משוחק ללא חיוך. ללא טיפת הנאה. מאמנים מסיימים שבת עם אולקוס ותור לרופא. בעלים נמלטים מהקהל שצריך לשמש להם כגב והאוהדים השפויים נשבעים שזו הפעם האחרונה שהם ניגשים לאצטדיון. כדורגל ממילא אין כאן ומכות נראות הרבה יותר טוב ב-HD. לא סתם מדברים כבר שנים שבסוף התסריט יסתיים רע.
היום שמישהו יירצח במגרש, או מחוצה לו, ממש קרוב. זו כבר לא האלימות הפרימיטיבית של פעם שבה האגרוף היה ספונטני ושוטר אחד היה מפזר את התגרה. היום העסק מתוקתק. חבורות של מאות אוהדים שמתארגנות באינטרנט ויש להן מקומות מפגש ויעדים מסומנים. הטרגדיה, שכולם מפחדים ממנה, מתקרבת בצעדי ענק ומישהו חייב להתעורר ומהר.
לוזון הוא איש ניהול מוכשר, למרות התדמית הצעקנית שיצאה לו. בעבר לקח את מכבי פ"ת הקטנה והפך אותה לכוח משמעותי בליגת העל. פושר, בולדוזר. יש דברים שאי אפשר לקחת ממנו, אבל הבעיה
שמאז שנכנס לתפקיד הממלכתי הוא עסוק יותר בלפאר את עצמו, מאשר בלהתעמק בבעיה.
אז כדאי שיסתכל לאחור. זו כבר לא בית"ר ירושלים האימתנית, אלא מכבי פ"ת שלו. אי שפוי וקטן שירד מהפסים. אנשים שהוא מכיר היטב, איבדו את הרסן. היום זה הם ואחרי זה העסק יעבור לראשון לציון ולבאר שבע. מי כבר מתרגש כאן מקריאת הקרב "מוות לערבים?"
לכן אבי לוזון חייב לצאת מהחליפה והעניבה ולחתוך בבשר החי. איש עבודה כמו פעם, שמזיז הרים, אחרת יזכרו אותו כיו"ר ההתאחדות שניגן על נבל בזמן שרומא נשרפה.