בעל האמונה: קרויף יצליח במכבי ת"א?
אסונם של בנים שנולדים לאגדות מסוגו של יוהאן הוא שלעולם יחיו בצלם ויימדדו עד יומם האחרון בסרגלי השוואה בלתי אפשריים. זה נכון שתקדימי העבר לא עושים חסד, אבל חייבים לתת קרדיט למיטש גולדהאר, שעדיין לא הרים דגל לבן
מיטש גולדהאר ממתיק סוד עם יורדשי קרויף. שבועיים של חסד צילום: אדי ישראל
כשקרויף הקטן נולד בתחילת ,1974 אף אחד לא ידע ש"74"- תהפוך לשנה החשובה בקריירה של אביו. יוהאן קרויף הוביל את הולנד, עם הטוטאל פוטבול ועם המאמן ריינוס מיכלס, למקום שני בגביע העולם בגרמניה. הוא עצמו הגיע כשחקן לברצלונה, עצר את הדהרה של ריאל מדריד, המועדון של הרודן פרנקו, והקים את חזון המועדון הגדול ביותר בכל הזמנים, עם 0-5 בלתי נשכח על ריאל ואליפות ראשונה אחרי 14 שנה.
אסונם של בנים שנולדים לאגדות מסוגו של יוהאן הוא שלעולם יחיו בצלם ויימדדו עד יומם האחרון בסרגלי השוואה בלתי אפשריים. זה נכון שתקדימי העבר לא עושים חסד עם בעלי המקצוע הזרים ששמו נפשם בכפם ונחתו במרחץ הזיעה הכפוי טובה הזה.
היו פה אפילו אגדות כדורגל לא קטנות - מנסל, נילסן, ארדילס, פיברניק, אוהרין, מתיאוס, פרננדס - שלא שרדו, ולא רק באשמתנו. כיוון שיש לנו בינתיים מעט מדי אינפורמציה על החזון של קרויף במכבי - סמכויותיו, עם איזה מאמן יעבוד, ישראלי או זר, האם ינהג בנו כקולוניאליסט בילידים, והאם נבחין במעט מאבק הכוכבים שפיזר עליו אביו.
מכבי ת"א עברה בעשור האחרון קורות חיים חרושי קמטים, שמזכירים את מה שעברו הכורים הצ'יליאנים בעומק האדמה. בניגוד למה ששומי אומר על עצמו, הכל עבר עליה, כולל רכבת.
ברור שכבר עכשיו נשמעים קולם של הספקנים שלא נותנים לניסיון הקנדיקפריסאי-הולנדי הזה סיכוי. מוזכרים החששות המוכרים: זה לא יעבוד כאן, מה גבולות התפקיד, יקח לו נצח להכיר את המערכת, החיבור בין בוס זר לשחקן ישראלי לא עובד כאן, האוהדים לא יוכלו לערבב, והתקשורת, הו התקשורת. היא תיתן לו
שבועיים חסד, ובינתיים תחזיר את הסכינים מהשחזה.
כולם צודקים וכולם יודעים את התורה, אבל מצד שני, יש פה, בכתריאליבקה, בעלים של מועדון כדורגל שעדיין לא הרים דגל לבן, לא זרק הכל ולא קנה כרטיס לכיוון אחד לקנדה. הוא עדיין מאחרוני המאמינים כאן, ומי אנחנו שנשבור לו את האמונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם