לא הגזמנו בכלל: לא לשפוט לפי העיתון
אבדן הפרופורציות, שהחל עם הורדת הנקודות לבית"ר ולהפועל ת"א, נמשך ע"י רצון הציבור צמא הדם לסגור חשבון עם משפחת לוזון. אבל לא זו הסיבה להתכנסות בבית הדין אלא אירועי המושבה, שחייבים לקבל התייחסות עניינית
הציבור רוצה לסגור חשבון. אבי לוזון צילום: אמי מאירי
יש כאן אבדן פרופורציות מוחלט, שהחל עוד בהורדת הנקודות של בית"ר ירושלים. מי שלא אוהב את בית"ר הנוכחית חיכה לה בפינה, והאווירה הציבורית הורידה לה שתי נקודות. אחר כך באה הפועל ת"א ואירועי הדרבי הוגדרו כחמורים ביותר בשנים האחרונות, וגם אותה שפטה האווירה הציבורית.
עכשיו מגיע האירוע הזה במושבה, אירוע חמור של חבלה בנסיבות מחמירות. שני אנשים, שזהותם ידועה, שצפויים לעמוד למשפט ולהימחק מהחיים הציבוריים בזמן הקרוב, פגעו בצורה מבחילה בשחקן כדורגל שהיה מעורב קודם לכן בקטטה בין שחקנים. עכשיו מבקש הציבור צמא הדם, שעומד בכיכר העיר, לסגור חשבון עם האגודה כולה ובעיקר עם העומדים בראשיה.
את הלינץ' הציבורי והתקשורתי הם הרוויחו בחלקו ביושר. הלוזונים הם אנשים אקסצנטרים ואנחנו אוהבים את האקסצנטרים שלנו כלואים בווילה בנווה אילן עם חפיסה של ציפרלקס, ולא מנהלים לנו את ענף הספורט הפופולרי בישראל. אלא שזו לא הסיבה שאנחנו מתכנסים היום בבית הדין המשמעתי. זה האירוע במושבה. עם הלוזונים אפשר תמיד לבוא חשבון, אבל היום לא עומד אף לוזון לדין.
יותר מכך, אילו האירוע היה מתרחש בשנות ה-80 שבהן הלוזון היחיד בכדורגל היה אורי לוזון מבני יהודה, ספק
אם ממדי האירוע היו תופחים כל כך: תגרה מכוערת אחרי משחק, ללא מעורבות קהל, כולה 1,800 צופים, אשמים ברורים.
התיק הזה קל. לכן צריך לפסוק בו עניינית. מה האחריות השילוחית של הפועל חיפה לאלימות של שחקנים? האם יש להפחית נקודות לקבוצה עם עבר נקי, כאשר יש בתיק אשמים ברורים? האם האירוע השפיע על תוצאות המשחק כך שהשלכותיו צריכים להשפיע על טבלת הליגה? האם הגיע הזמן שבית הדין יפסיק לנהוג כבית דין שדה? התשובות ברורות: לשפוט לפי הספר, לא לפי העיתון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם