מגזינים online

אבנר קופל והמנהלת יצאו לדייט

בילוי משותף עם יו"ר האיגוד ב"גנקי" העלה תובנות מדוע הוא יעדיף לנצח את מיכל זוארץ על פני איתי גרינבוים

עופר מתן | 21/4/2012 10:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בנסיבות משונות יצא לי לבקר בערב השירה בציבור של עינת שרוף במועדון ה"גנקי" בת"א בשבוע שעבר. הערב התחלק לשני חלקים: שש הדקות הראשונות שבהן פילסתי את דרכי בין הגרושות והסיגרים כדי לחפש פינה שקטה למות בה, ו-43 הדקות הנותרות שאותן ביליתי בבהייה מהופנטת באבנר קופל הולל וצוהל.
אבנר קופל ואבי לוזון. מסיבה אחת גדולה
אבנר קופל ואבי לוזון. מסיבה אחת גדולה צילום: דני מרון

מה אגיד לכם, הצפייה בקופל במגרשו הביתי, מנשק ומחבק, נותן ומקבל כבוד, שותה ומבסוט מהחיים, היא קריטית להבנת דמותו של יו"ר המינהלת והאיגוד. קופל הוא מלך המקום, או לפחות מחליף את יאיר לפיד בתפקיד בזמן שזה משיק מפלגות עם שמות של מכללות באור יהודה, וככזה הוא מתמקם באמצע השולחן המרכזי במועדון, ממש מתחת לרגליה של עינת שרוף שרוקדת על השולחן.

סביב קופל ישבו כל מיני אח"מים גנקיים כמו שמעון בוסקילה, גברתנים שנראים כמו אנשי עסקים ובחורות חסרות גיל בעלות גזרה מחמיאה ותלתלים צהובים נשפכים. מעמדו של קופל בפרלמנט של שרוף איתן כל כך, עד שבשלב מסוים הרשה לעצמו למשוך לזמרת ברגליים בזמן ששרה את "אשליות" של ניסים סרוסי, רק כדי לסמן לה שתבקש מהחבר'ה להפסיק לעשן כי יש מי שמתלונן.

שלא יובן לא נכון, "המינהלת" אינה צדקנית ואין פה משום הביקורת על אורח חייו הנהנתני של קופל. מצדי, שישאף גז מזגנים ויזריק טונר מדפסות לווריד מדי יום, העיקר שהליגה תהיה טובה ושוויונית. מה שכן, כשאתה מתבונן בו מתבליין ב"גנקי" אתה קולט שהתשוקה האמיתית של האיש נמצאת בזירה הבידורית, ולא בזו הספורטיבית.

פתאום ההתעקשות שלו על יבוא המעודדות הליטאיות לפיינל פור הישראלי נראית הרבה יותר הגיונית. אני גם נוטה להאמין שההשתתפות של מנחת שעשועוני המחצית במשחקי הליגה, מיכל זוארץ, בעונת הסלבס של "הישרדות" שעולה לאוויר בקרוב, מסעירה אותו לפחות כמו הדקות המרשימות שנתן איתי גרינבוים נגד אשדוד השבוע.

מצד שני, בימים שבהם תדמיתו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל בשפל כל הזמנים, נתנחם בכך שקופל כנראה אינו מושחת (אם כי התבטאויותיו לגבי מעורבותו האישית בבנק של פנאן, אם הייתה כזו, היו עמומות למדי), אלא פשוט חובב שואו ביזנס.

לראייתי, כשבראש מערכת עומד אדם שהתשוקה שלו אינה קשורה דווקא לתוכנה של המערכת, אלא למעטפת שלה, זה מתכון לבעיות. קחו את הפיינל פור למשל, אירוע שנתפס בציבור כפרויקט אישי המזוהה עם

קופל.

אני חושש שבעוד שנה-שנתיים, כשהכבוד של יו"ר המינהלת יאפשר לו לרדת מהרעיון הגרוע הזה ולחזור לסדרות, הוא יסתפק בלטפוח לעצמו על השכם כי "הקשיב לרחשי האוהדים", ולא יעשה כלום מעבר. ביטול הפיינל פור הוא הכרח, אבל אחריו חייבת לבוא מהפכה שתביא לשוויוניות בליגה, ולא על ידי פגיעה בתחרותיות. לקופל פשוט אין את הדרייב המתאים ואובססיית הכדורסל הנחוצה בשביל לנסח וליישם חזון ארוך טווח שכזה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים