"אשדוד היא הטריז בין רמלה לרמה"ש"
מירב דורי, קפטנית אשדוד, כבר זכתה לקבל שיחה מראש הממשלה לאחר הזכייה בגביע. המטרה הבאה - דיבור צפוף עם הנשיא פרס אחרי השלמת הדאבל: "עבדנו קשה כל השנה בשביל הרגע הזה, והמטרה עכשיו היא לזכות באליפות". רמלה מחכה לה בסדרת הגמר
לשתי הקבוצות זרות איכותיות, ואת הישראליות הטובות בארץ. רמלה אמנם שינתה את הסגל, צירפה את אלנה בירד וליקו ווילינגהאם, אבל טנישה רייט נשארה. רייט ופלאנט פירסון האשדודית, שתיים שזכו באליפויות בישראל ובWNBA (עם סיאטל ודטרויט, בהתאמה), אמורות לספק את הערך המוסף.
ברמלה, תנסה מיכל אפשטיין להיכנס לנעליים הענקיות שהשאירה שי דורון, ובמחזיקת הגביע, שמתהדרת בישראליות בכירות כמו נעמי קולודני, אורטל אורן והמתאזרחת בראשידה אלוהים, בונים על מירב דורי, שיכולה לעשות את ההבדל לטובת הקבוצה של עדני דגן.
דורי, קפטנית אשדוד, שימשה בתפקיד גם ברמה"ש, ממנה הגיעה לפני שנה. לפני שתי עונות היא זכתה בדאבל עם א.ס. רמה"ש, וקודם לכן באליפות נוספת בקבוצה, ואחת בהפועל ת"א בה שיחקה כחיילת. העונה היא כבר זכתה בגביע, לאחר ניצחון 50:63 על האקסית מרמה"ש, וזכתה במהרה לשיחת ברכה מראש הממשלה בנימין נתניהו. עכשיו היא מסמנת עוד יעד: "לזכות באליפות ולקבל שיחה גם מהנשיא פרס".
מירב נולדה בקיבוץ כפר גלעדי. אביה גיורא היה שחקן נבחרת ישראל והפועל רמת-השופט, לימים הפועל גלבוע. למרכז הארץ הגיעה בעקבות הכדורסל. בגיל 13 קיבלה זימון לנבחרת הקדטיות. היא החלה ללמוד במרכז למצוינות במכון וינגייט ובגיל 15 עברה לר"ג, שם למדה ושיחקה בבית הספר בליך. במשפחה הבינו שבשביל הקריירה של הילדה, עליהם לעזוב את הקיבוץ. האם רוני ושתי אחיותיה הגדולות עברו גם הן להתגורר בר"ג וגיורא נשאר בכפר גלעדי, אבל לא החמיץ
במקביל ללימודים בבליך הצטפרה דורי לבני יהודה ובאמצע השירות הצבאי עברה להפועל ת"א והיתה שותפה לזכיה המפתיעה של האדומות באליפות ב-2006. לאחר מכן עברה לרמת-חן, משם המשיכה לרמה"ש ואחרי ארבע עונות הצטרפה בקיץ האחרון למכבי אשדוד. "בכל מעבר שעשיתי השתדרגתי", היא אומרת. "יחסית לשחקניות ישראליות במעמד שלי לא עברתי בהרבה קבוצות. ארבע שנים ברמה"ש, שהוא אחד המועדונים הגדולים בארץ, זה לא מה בכך".
הקפטנית, שחילקה בעבר את זמנה בין הכדורסל לדוגמנות, הקדישה בשנים האחרונות את הזמן הפנוי מהפרקט ללימודי מנהל עסקים בבינתחומי בהרצליה, ולאחרונה סיימה את התואר. לפני תחילת העונה הנוכחית היא היתה שותפה למאבק השחקניות שגרם להשבתת פתיחת הליגה.
"אולי לא הייתי בפרונט של המאבק ולא הצטלמתי יותר מדי, אבל אני בהחלט שותפה למאבק להחזרת הציביון הישראלי לכדורסל הנשים. אני שמחה שבעונה הבאה החוק הרוסי יחזור". הסיבה העיקרית למעבר לאשדוד, לדבריה, הוא השאיפות לשחק באירופה.
"לא היה קל לעזוב את רמה"ש, זה היה בית בשבילי. אבל הכוונה שלי היתה לשחק באירופה וברמה"ש לא רצו. באשדוד הצהירו כי הם רוצים לשחק גם באירופה. השתתפנו ביורוקאפ, ומכיוון שאנחנו קבוצה ללא היסטוריה, קיבלנו יריבות חזקות. שילמנו שכר לימוד, ואני בטוחה שבהמשך אשדוד תיראה הרבה יותר טוב באירופה".
- זה יקרה עם מירב דורי, או שאולי תרצי לעבור לשחק בחו"ל?
"אני מאוד נהנית לשחק כאן. יש באשדוד הרגשה של בית, אבל אין לי חוזה לעונה הבאה. רציתי לשחק בחו"ל, אבל בשנים האחרונות החלטתי שאני מסיימת את הלימודים ועשיתי את זה. לגבי העתיד מי יודע. אני עוד צעירה".
-איך את משווה את אשדוד לתחנות הקודמות בקריירה?
"כל מקום וכל אדם שונים. קבוצות משנות את פניהן מדי עונה. אני שמחה שאשדוד הצליחה להכניס טריז בין רמלה לרמה"ש. עכשיו כשמדברים על כדורסל נשים לא מזכירים רק את רמלה או רמה"ש. בשלוש השנים האחרונות אשדוד הגיעה לגמר הפלייאוף, וזה מראה על דרך".
-עכשיו הגיע הזמן לזכות באליפות?
"זה לא יהיה קל. רמלה קבוצה מצוינת, אבל גם אנחנו. אני מקווה שנביא את היכולות הטובות שלנו כבר במשחק הראשון ושהביתיות תעניק לנו עוד יתרון. עבדנו קשה כל השנה בשביל הרגע הזה, והמטרה עכשיו היא לזכות באליפות".
-מה המפתח מול רמלה?
"אנחנו קבוצה מאוד מחוברת. למעט תמרה יאנג, שהצטרפה במהלך העונה, הסגל שלנו לא השתנה. אני מקווה שזה יהיה לזכותנו. יש לנו מצ'- אפ טוב עם רמלה, והמפתח הוא לעצור את טנישה רייט. היא השחקנית המובילה שלהן".
-יש לכן מאמן מנוסה, שכבר ראה וזכה בהכל בכדורסל הנשים בארץ.
"גם לרמלה יש מאמן, עדן ענבר, שזכה באליפות, בגביע ויורוקאפ. עדני הוא אדם מיוחד. לא הכרתי אותו לפני שבאתי לאשדוד, צריך להתרגל אליו. לכל אחד יש יתרונות וחסרונות, אבל מי שיודע איך להתנהל איתו, מרוויח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם