"כן סמל, לא סמל, חייבים לעלות השנה"
מתן נאור צנוע כהרגלו, אבל אחרי הטראומה בפלייאוף אשתקד ("זה עדיין מקשה עליי לישון") הוא מוכוון מטרה, ונחרץ מתמיד: הליגה הבלקנית? "לא מעניינת". ליגת-העל? "מבאסת, זה לא מרגיש כמו כדורסל". הצעקות של אדלשטיין? "לפעמים היה לשחקנים קשה"
"מעבר לשם 'פיינל פור' אין פה שום קווי דמיון", אומר קפטן הפועל ת"א. "הליגה הבלקנית היתה אמצעי ולא מטרה וגם עכשיו זה בכלל לא עובר לי בראש".
הפיינל פור הזה יצר לכם לוח משחקים עמוס מאוד דווקא ברגעים הכי חשובים של העונה.
"זה התפקיד של ארז למצוא איזונים באימונים ובמשחקים".
יש הרגשה בהנהלה שהייתה טעות ללכת למפעל הזה, גם לא רווחי וגם שם אתכם בלו"ז צפוף.
"אז תשאל את ההנהלה, אותי זה לא מעניין אם זו הייתה טעות וגם הליגה הבלקנית פחות מעניינת מהעלייה, שהיא המטרה היחידה".
גלבוע היא קבוצה בינונית שכבר ניצחתם בגביע, ושסיימה מקום שני. זאת הרמה שם?
"מבאס ומאכזב לראות את ליגת-העל העונה. כמות הזרים בליגה מוגזמת, זה מרגיש אפילו שזה לא כדורסל אמיתי. אין מחשבה ארוכת טווח ורצון ליצור ליגה ישראלית טובה. כל שנה מתווכחים אם יש מספיק ישראלים טובים, וזה משהו מאוד סובייקטיבי. השאלה צריכה להיות כמה ישראלים רוצים שיהיו".
אם היית מחליט, כמה זרים היו בליגה?
"לא יותר משלושה, זה האיזון הנכון, זו החלטה שצריך לקבל לשנים".
לאורך השיחה נאור מזכיר כעשר פעמים את הצירוף "לעלות ליגה". כשאני שואל אותו על הפלייאוף בעונה שעברה, במהלכו שבר את עצם הבריח במשחק הראשון בסדרת חצי הגמר וסיים את העונה, מתבררת הסיבה לאובססיה.
אחרי הפציעה ראית את הקבוצה מקבלת בראש מהבקעה בגמר
"הרגע הכי קשה בקריירה. עד היום זה מקשה עליי לישון בלילה".
במשחק השני בסדרה ההיא הקבוצה ממש יצאה לוזרית.
"זה היה קשה, אנחנו מאוד רוצים להימנע מסיטואציה דומה".
הפועל השנה היא ברוחך, שחקן ההגנה הטוב בליגה.
"אני לא מחפש תוויות. זו אווירה שנוצרת, אנחנו מדביקים אחד את השני ומשתדלים לבוא עם האגרסיביות והאנרגיות בכל ערב כי בזה אנחנו יציבים".
מה העמדה המועדפת עליך?
"היום לא מעניינת אותי העמדה. בשיחה עם ארז כשדיברנו על זה, אמרתי לו 'שים אותי גם 6, אני רק רוצה לעלות ליגה'. מן הסתם, ברמות הגבוהות עם הממדים שלי, אני יותר מתאים לעמדה שלוש".
משחק ההתקפה שלכם לא יפה לעין. הוא מבוסס על הרבה תנועה, אבל עושה רושם שהרבה פעמים אתם נתקעים ואז מתחילים לאלתר. רואים את זה גם בסטטיסטיקה, הפועל
"קבוצות מנסות להוריד קצב בגלל משחק הריצה שלנו וזה משפיע על הסקור. דבר שני זה ששומרים עלינו 40 דקות אזורית וזה מוביל לסגנון מסוים. לא קל לפצח אזורית, אבל אנחנו לא מתלוננים אלא מוצאים פתרונות. ברור שהרבה פעמים בסוף זה מגיע לאלתור של שחקן כזה או אחר, אבל הרוב המכריע מתוכנן".
אתם מקבלים אזורית כי הקליעה שלכם מבחוץ לא כל כך טובה
"לא חושב שזו הסיבה. אני חושב שאנחנו די למעלה מבחינת אחוזים לשלוש, פשוט קשה לשמור אותנו אישית".
בעונה שעברה הייתם קבוצה פחות מקצוענית מבחינת כמות ואיכות האימונים, אבל הייתה רוח קבוצתית מיוחדת של שחקנים עם המון לב. איך זה השנה?
"נכון שהלכו שחקנים כמו חיימוביץ', רוקני ולהט שהם שחקנים טוטאליים, אבל אני לא חושב שיש לנו פחות רוח לחימה. הגיעו זרים צעירים ורעבים וגם קורי קאר שבגילו המופלג סוחף את כולם".
היה קשה לבנות מרקם חברתי חדש אחרי המרקם המיוחד שנוצר?
"כימיה זה עניין דינמי. בהתחלה הייתה קצת נאיביות שלא הייתה בקבוצה של שנה שעברה, כדורים היו אצלנו ביד ולא ידענו לקחת אותם. לקח זמן עד שנכנסו לגישה הנכונה. מהבחינה הזו, גל איתן הדביק אחרים בהשתטחויות על הפרקט".
אדלשטיין יכול להלחיץ ולשגע עם הצעקות שלו.
"בגלל שאנחנו קבוצה צעירה לפעמים היה לשחקנים קשה להתמודד עם זה, אבל צריך לדעת לעבור את זה. ארז אמוציונלי וכשמשהו מעצבן אותו הוא מראה את זה, אבל עברנו הרבה תהליכים העונה - היו הפסדים שבדיעבד עשו לנו טוב, החבר'ה התבגרו ולמדנו להתמודד עם הצעקות של ארז ועם רגעים קשים".
קלי וסטיט, פחות דומיננטיים מאסברי ויוטר. נדמה שאם היה כסף לזה סטיט כבר היה מוחלף.
"אין לי מושג לגבי ההערה הזו, אבל שניהם בשנה ראשונה מחוץ לארצות הברית. זה לא קל, לשניהם פוטנציאל גבוה והם במגמת שיפור".
העובדה שסטיט לא סקורר לא עלולה לפגוע בכם ברגעים המכריעים?
"אנחנו אמנם קולעים פחות, אבל יותר מאוזנים ולא תלויים בשחקן ספציפי. גם לדמונטז היו רגעים שהוא סחב אותנו כמו בניצחון בבאר יעקב. בוא נראה קבוצות משאירות אותו, הוא ייקח ויעשה, כולנו צריכים לעשות שדרוג וגם הזרים צריכים להמשיך להתקדם".
אתה מרגיש שאתה סמל של הפועל, אחד הגדולים שייזכרו בדברי הימים של המועדון?
"אה, שמע, אני מתחיל לגמגם רק כשאתה שואל אותי את זה. אני לא יכול להסתכל על עצמי ככזה, זה לא האופי שלי. השאלה מחמיאה וכיף לקבל אהבה מהאוהדים. הם הסיבה שאני פה, אבל אני לא מקבל החלטות בשביל להיות סמל.
אני באמת נהנה וחשוב לי לעלות לי כי מגיע לאוהדים ולכדורסל שהפועל תהיה בליגת העל. כן סמל, לא סמל, חייבים לעלות".
הילד שלך בן שנה וחצי וכבר מתרוצץ על הפרקט בהדר יוסף.
"אני לא בא מבית של ספורט ולקח לי זמן להיכנס לזה. הבן שלי מחובר לזה בצורה שלא תיאמן. זה מעניין אותו יותר מכל משחק אחר. לתדהמתי, הוא אפילו זורק לסל קטן. הוא בקושי מדבר, אבל 'כדורסל' הוא כבר אומר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם