על הגדר: עדיף ללוזון להתפטר
אבי לוזון לא יכול להיות הפתרון לבעיית האלימות - הוא חלק מהבעיה. ליו"ר ההתאחדות יש רק דרך אחת להציל את הקריירה: להתפטר

אבי לוזון על הגדרות של שכונות התקווה. רגל פה, רגל שם צילום: שלמה וולקוביץ
את הציטוט הזה ניפק אבי לוזון למקורביו קצת אחרי הגועל נפש בווינטר ביום שישי האחרון. בגדול, לוזון צודק. פיזית, הוא לא אחראי לקרבות האגרוף על הדשא, ובאמת אף אחד לא ביקש שבני גנץ יילך הביתה רק כי שלום אייזנר תפס קריזה. ולא, לוזון לא נותן הוראות לשחקנים ליטול חלק בקטטה. הוראות לא, אבל לגיטימציה ודוגמה אישית? זה כבר סיפור אחר.
,3.5.2004 שכונת התקווה. בני יהודה מארחת את מכבי פ"ת. אברהם שירזי, דוד של ניצן וחזי שירזי, מתעמת ביציע הכבוד עם מישהו. מוחלפות מהלומות, ולפתע נראה האיש שכעבור שלוש שנים יהיה יו"ר ההתאחדות עם חולצה קרועה. יש תמונות, יש יוטיוב, קאלט להמונים. ויש עוד: קצת יותר מחמש שנים אחורה, .6.3.1999
שוב שכונת התקווה, שוב בני יהודה נגד מכבי פ"ת. משחק חם, יו"ר פ"ת יושב על ספסל קבוצתו והשופט מרחיק אותו משדה המשחק. חצי מהאיצטדיון מלא באוהדי בני יהודה שחמים על לוזון, החצי האחר - יציעים ריקים. האיש שנוהג להשוות עצמו לראש הממשלה והשבוע הקביל בינו לבין הרמטכ"ל טיפס על הגדר ונכנס ליציע ריק. גם הפעם, התמונות מדברות בעד עצמן.
אבי לוזון חייב להבין שהקריירה הציבורית שלו הולכת פייפן. הוא מתנדנד, בעוד רגע יחטוף את הנוקאאוט שיפיל אותו אל הקרשים, ישלח את החלומות שלו על קריירה פוליטית לפח, ואותו עצמו לשבתות ארוכות במרתון משחקי מחלקת הנוער של מכבי פ"ת.
אבי לוזון חייב להבין שהוא לא יכול להיות הפתרון לשוקת המנותצת שהכדורגל הישראלי ניצב בפניה, כי הוא חלק מהגורמים לבעיה. בתדמית המתלהמת שלו, ב"נשארנו בליגה על אפם ועל חמתם של הרשעים," בחוסר היכולת שלו להפריד בין אבי לוזון הממלכתי, שהיה תקוותם של רבים כשנבחר ליו"ר ההתאחדות, לבין אבי לוזון האוהד - שהיה צריך לרדת לבונקר ביום מינויו לתפקיד הכי בכיר בכדורגל כאן.
אבי לוזון חייב להבין שהדרך היחידה להציל את
הקריירה שלו היא להיתלות באילנות אתיקה גבוהים במיוחד. במילים אחרות: עליו להתפטר, ותוך כדי לדרוש בקול גדול הקמת ועדת חקירה רצינית, שתבדוק את הדברים שכולם יודעים ומפחדים לדבר עליהם - הקשרים העסקיים בין עסקנים שמנהלים קבוצות, הכשלים החינוכיים והערכיים, אדי העולם התחתון שעולים מלא מעט מועדונים, השתלטות הבינוניים, וגם את תפקודו שלו עצמו: איך קרה שבקדנציה (היותר מדי ארוכה)שלו הצליחה האלימות לרדת מהיציעים לכר הדשא?