סיטי-פס: קרב אליפות בפרמייר-ליג
עוד לפני תור הזהב של פרגוסון, שנים ארוכות השדים האדומים נחשבו לקבוצה השנואה באי הבריטי. כשהכסף הגדול השתלט על היריבה העירונית סיטי כללי המשחק השתנו, והיום אפילו יריבותיה הגדולות ביותר של יונייטד מחזיקות לה אצבעות כדי שתיקח אליפות. הכנה לקראת הדרבי הגדול של מנצ'סטר
אולד סקולס: הדינמו של יונייטד חי ובועט
גולף אנד גול: טבס חוזר לחיים?
הדרבי של מנצ'סטר: דילמת הסיר
26 אחוז מהנבדקים דיווחו שהם שונאים את השדים האדומים, ואם ניקח בחשבון כי לא כל הנשאלים מעורבים רגשית בענף הכדורגל, הרי זהו שיעור מרשים במיוחד. יונייטד הקדימה את כולם - את "בריטיש גז" במקום השלישי, את "מקדונלד'ס" במקום הרביעי ואפילו את חברת הרכבות, שתשעה אחוזים מהאנגלים לא יכולים לסבול אותה (סביר להניח שבישראל הרכבת היתה זוכה ל"פופולריות" גבוהה יותר במשאל דומה). אף מועדון כדורגל אחר לא התברג אפילו בין 20 החברות הראשונות.
מומחים לדעת קהל קבעו אז כי "מנצ'סטר יונייטד היא קרבן להצלחתה", אבל שורשי הסיבות נעוצים עמוק יותר. ההתנהלות של השדים האדומים נתפסה מאז ומתמיד כשחצנית וגם בשנות ה-70 וה-80, כאשר יונייטד היתה לוזרית עם קבלות, אוהדים ברחבי אנגליה אהבו מאוד לשנוא אותה.
התיעוב רק העמיק כאשר אלכס פרגוסון התחיל לזכות בתארים ללא הפסקה, והדמויות המזוהות ביותר עם המועדון - אריק קנטונה, רוי קין, דייויד בקהאם וכריסטיאנו רונאלדו - התאפיינו באגו גדול מאוד, שגרר יחס שלילי מאוד מצד כולם. אי אפשר להישאר אדישים כלפי הקבוצה הזו. או שאתה אוהד אותה, או שאתה שונא אותה.
למרות התיעוב העמוק המושרש בהיסטוריה של יונייטד, העונה "הצליחה" היריבה העירונית בתכלת לגבור על השדים האדומים במדד השנאה. אמנם זה לא בא לידי ביטוי בסקרים, כי לא נערכו מחקרים מסוג זה בחודשים האחרונים, אבל אפילו אוהדים רבים של ארסנל וליברפול מודים כי הם מעדיפים שהאליפות תלך שוב לאולד טראפורד, ולא תנדוד לאצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר.
באתר האינטרנט הגדול ביותר של אוהדי ארסנל כתב השבוע בעל טור קבוע: "אני רוצה שיונייטד תיקח את התואר על חשבון מנצ'סטר סיטי. כואב לי להגיד את זה, אני בקושי מאמין שאני אומר את זה, אבל זו עובדה מוגמרת". ויליאם קצ'יגואה, אוהד תותחנים נוסף, הסכים בפה מלא: "אני משוכנע כי 90 אחוז מאוהדי ארסנל רוצים שיונייטד תשמור על התואר. הסיבה לכך פשוטה: סיטי גנבה מאיתנו שחקנים, והיא רוצה להמשיך בכך".
אכן, הקבוצה של רוברטו מנצ'יני פיתתה בקיץ האחרון את סמיר נאסרי וגאל קלישי הצרפתים לנטוש
בסיטי יש לא מעט שחקנים נהדרים, וכל אחד מהם בנפרד נהנה מהערצה בקרב חובבי הכדורגל. יהיה קשה למצוא אוהדים ששונאים את דויד סילבה, יאיא טורה, קון אגוארו או וינסנט קומפאני - מעמודי התווך של ההצלחה בתכלת.
אבל התלכיד כולו מעלה אמוציות שליליות כה קשות, עד שסימפטיה לדמויות החיוביות של סיטי זניחה לעומתן. המועדון, שהיה עד לא מכבר כושל לחלוטין, נתפס כמלאכותי, מוסד שנבנה אך ורק בזכות הכסף ומגייס שכירי חרב. מאריו באלוטלי לבדו, על כל שערוריותיו המגוונות, מספיק כדי ליצור אנטגוניזם חזק מאוד כלפי קבוצתו של מנצ'יני.
סיבה מרכזית נוספת לכך שהקבוצה האדומה של מנצ'סטר עדיפה בעיני רבים על פני זו שבתכלת נעוצה אולי בכך שיונייטד נתפסת, באופן הזוי במיוחד, כאנדרדוג. הדבר מבוסס על אמוציות בלבד, כי עובדתית אין לכך שחר.
למרות המשאבים המטורפים שהושקעו בסיטי, על סמך נתונים שפורסמו רק השבוע יונייטד נותרה מותג הספורט החזק בעולם. לפי המחקר של המגזין "פורבס", השווי של מנצ'סטר יונייטד נאמד בכ-1.4 מיליארד ליש"ט, אפילו לפני ריאל מדריד (1.17 מיליארד) וברצלונה (816 מיליון).
"ליונייטד יש 330 מיליון אוהדים ברחבי העולם, וזה הופך אותה למועדון הספורט בעל העוצמה הגדולה ביותר בכל הענפים", נכתב. לשם השוואה, סיטי מדורגת במחקר זה במקום ה-13, ואין לה אפילו אליפות אחת לרפואה מאז 1968.
אבל עם רגשות אי אפשר להתווכח. אוהדים רבים מאוד חשים כי סיטי עשירה וחזקה מדי, ופתיחת העונה המצוינת שלה גרמה לה להפוך לפייבוריטית הברורה לזכייה באליפות. כך הפכה יונייטד, בעל כורחה, לאנדרדוג במרוץ, אבל פרגוסון הצליח לתעל את המצב החדש לטובתו בחוכמה רבה.
בשבועות האחרונים, כאשר קרסה סיטי תחת עומס הציפיות ואיבדה את ההובלה, ניסה רוברטו מנצ'יני לשדר סוג של תבוסתנות בניסיון נואש לזכות באהדת התקשורת ולהחדיר בשחקניו את המוטיבציה הדרושה להמשך המאבק. "ליונייטד יש הכול, לנו אין כלום", הצהיר המנג'ר האיטלקי.
על הנייר הוא צודק, אבל הקרב על הלבבות כבר הוכרע. גם שונאיה המובהקים ביותר של יונייטד, ויש מיליונים כאלה, יחזיקו הערב (שני, 22:00, ספורט 1) אצבעות לקבוצה העשירה והמתועבת ביותר.
חזרתו של קרלוס טבס לכושר שיא ממש לפני הדרבי היא ללא ספק הסיפור הפיקנטי ביותר של ההתמודדות. סאגת עזיבתו של החלוץ הארגנטינאי את מנצ'סטר יונייטד לטובת היריבה העירונית בקיץ 2009 היתה מתוקשרת ביותר.
טבס דחה את הצעת פרגוסון להאריך את החוזה, ומיד כיכב בשלטי החוצות המתגרים בתכלת, שנתלו במרכז העיר והכריזו: "ברוך הבא למנצ'סטר". סר אלכס זעם, והיחסים בין שני המועדונים הוחרפו מאוד בעקבות התקרית. "הוא לא שווה את ה-25 מיליון לירות שסיטי שילמה תמורתו" הכריז מנג'ר יונייטד בהמשך, והארגנטינאי עשה הכול כדי להפריך את הקביעה.
במשחק הראשון של סיטי מול יונייטד טבס לא היה אמור לשחק כלל בגלל פציעה אך הוא הוכשר ברגע האחרון, נזרק למערכה והפגין יכולת מצוינת בהפסד הדרמטי 4:3 באולד טראפורד. בהמשך העונה הוא כבש שלושה שערים במשחקי הדרבי בגביע הליגה, אך שוב ירד מנוצח. דווקא כאשר ניצחה סיטי את יונייטד בחצי גמר הגביע האנגלי אשתקד, נעדר הכוכב בגלל פציעה.
בשלב זה כבר היו בעיות רבות בין טבס ובין מנצ'יני, והשחקן דרש לעזוב את המועדון בקיץ 2011. כל מועדון שפוי היה עושה מאמץ עליון למכור את טבס, אולם סיטי לא מתאפיינת בהתנהלות שקולה. אחרי שלא נמצא קונה שיסכים לממן את שכר העתק של החלוץ, נותר הארגנטינאי במנצ'סטר וסופסל לטובת בן ארצו אגוארו, והבעיות לא איחרו לבוא.
במשחק ליגת האלופות במינכן מול באיירן בספטמבר סירב טבס להיכנס למגרש כמחליף, ובתגובה זרק אותו המנג'ר האיטלקי מהסגל. באותם ימים קיבל מנצ'יני גיבוי רחב לפעולתו, ואפילו פרגוסון קבע, באופן חריג למדי, כי "תפקודו בפרשה היה מושלם".
עם זאת, כעת קשה מאוד להשתחרר מהתחושה כי מנצ'יני חיפש באופן מתמיד שחקן שימלא את משבצת השעיר לעזאזל למקרה של כישלון. טבס שובץ לתפקיד בליגת האלופות, סיטי הפסידה לבאיירן ובסופו של דבר הודחה בשלב הבתים מהמפעל האירופי היוקרתי.
לעומתו באלוטלי קיבל אשראי בלתי מוגבל מצד המנג'ר, אף שרוב שחקני הקבוצה לא יכולים לסבול את התנהלותו כבר תקופה ארוכה. הסלחנות כלפי החלוץ האיטלקי הבעייתי גרמה למתח עצום בחדר ההלבשה, והיתה אחת הסיבות לאבדן האליפות המסתמן.
רק כאשר המצב נעשה אנוש, מצא מנצ'יני לנכון לצאת למערכה תקשורתית חריפה נגד באלוטלי וטען כי אינו יכול לסמוך עליו. זה לא הפריע לו לתת לו לשחק על בסיס שבועי, עד שילד הפרא הורחק במשחק ההפסד לארסנל, שהרחיק מאוד את סיטי מיונייטד. בשלב זה נכנס באלוטלי לתפקיד השעיר לעזאזל של מנצ'יני, וכל התקשורת דיברה אך ורק עליו. על הפיאסקו הקולוסאלי של המנג'ר נכתב, אם כך, הרבה פחות, וזו כנראה היתה המטרה.
בינתיים טבס הושב לפתע מהגלות. הוא חזר לסגל במרץ, ופרגוסון הגדיר זאת כ"צעד של ייאוש". כעת יש כאלה התוהים מה היה עולה בגורל מרוץ האליפות לו היה מנצ'יני נוהג אחרת כלפי הארגנטינאי.
טבס בישל את שער הניצחון הקריטי מול צ'לסי, הרשית ב-0:4 על ווסט ברומיץ', ולפני שבועיים נתן מופע נהדר באמת, עם שלושער ובישול, ב-1:6 במגרשה של נוריץ'. מבחינתו אין עיתוי טוב יותר להכריח את שני המנג'רים, הן פרגוסון והן מנצ'יני, לאכול את הכובע, לפני שעזיבתו הצפויה תהפוך לסיפור בהמשכים גם בקיץ הקרוב.
לעומת טבס השנוי במחלוקת, הנה לכם שחקן שזוכה מקונצנזוס מקיר לקיר: פול סקולס. השחקן פרש מכדורגל בקיץ שעבר, אך פרגוסון שכנע אותו לשוב למגרשים בינואר, והופעת הבכורה המחודשת והסנסציונית שלו היתה דווקא בניצחון על סיטי בגביע. סקולסי אוהב מאוד את המשחקים מול היריבה העירונית, וזכור במיוחד שער הניצחון שלו בסיטי אוף מנצ'סטר בדקה ה-90 לפני שנתיים.
בשבועות אלה מתנהל בתקשורת האנגלית קמפיין רחב היקף הקורא לזמנו לסגל אנגליה ליורו 2012. יש רק בעיה אחת - אין לנבחרת מאמן שיכול להיענות לקריאה. כך או כך, הצטיינות בדרבי הגדול לא תזיק לסיכוייו לנסוע לאוקראינה ופולין בעוד חודשיים, והג'ינג'י בהחלט ראוי לכל תשומת הלב שיקבל, אם פרגי יחליט לתת את המושכות בידיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם