זמן הדחפורים: שינוי, ועכשיו
לוזון, טביב, אבו סובחי וההוא מאשקלון, את כולם צריך להעלים. באמצעות לבנת והפישביינים. וגם: למה שיקום מכבי ת"א גדול על גרסיה, ושיקום הכדורסל הישראלי גדול על צביקה שרף
יורדי קרויף הולך עד הסוף עם המנדט שקיבל ממיטש גולדהאר. ייתכן שהמנדט והדרך של קרויף יובילו את מכבי ת"א להישגים מרשימים, ויכול להיות שזה ייגמר ברבע גמר גביע הטוטו. במקרה של גולדהאר וקרויף באמת שאין הרבה מה לעשות. צריך להמתין רק לתוצאות.
כסף יש לקרויף בלי סוף ולא פחות חשוב: למעסיקו, גולדהאר, אין מושג כיצד אמור להתנהל מועדון מקצועני בסדר גודל של מכבי, מה שמאפשר לו מרחבי פעולה בלתי מוגבלים מבלי שבעל הבית יציק וינדנד. מקסימום גולדהאר ישאל שאלה וקרויף ישיב לו שכאשר הוא שיחק במנצ'סטר יונייטד, ואחר כך בברצלונה, יחד עם המאמן המהולל אוסקר גרסיה... ולגולדהאר זה יספיק.
אבל מה שהכי חשוב מבחינת קרויף וגרסיה היא העובדה שהם הגיעו למועדון
גם אם מחר בבוקר ירכוש אלי טביב, רחמנא ליצלן, את מכבי ת"א, אוהדי מכבי כבר לא ישימו לב לעובדה המרנינה הזו. וגם אם ישימו לב, הם יעברו על כך לסדר היום. עד כדי כך המועדון הזה כבוי. אם לא אבוד. אמרנו זאת כבר כמה פעמים לאחרונה, אבל מן הראוי לחזור ולהשמיע את הדברים: היום כבר לא שונאים את מכבי. לא מקנאים במועדון האריסטוקרטי. סתם לא מתייחסים אליו. רבים אפילו מרחמים עליו. ביניהם אוהדי הפועל ת"א. ובספורט מקצועני אמיתי, לא של חובבנים מהליגה של גולדהאר, אין ולא יכולה להיות בושה גדולה מזו.
כבוד לאוסקר גרסיה. שם מכובד. לא יותר מכך. חובת ההוכחה כולה עליו ועל קרויף. המהלך מקורי, אין ספק, אבל לא בטוח שהוא רציני. בוודאי שלא מעמיק. אחרי כל-כך הרבה שנים של אכזבות, מכבי לא יכולה להפוך למעבדת ניסויים של מאמן ממחלקת נוער, תהיה מכובדת ככל שתהיה, שיתגלח על עורו של מועדון מכובד ואוהדים אבודים, מיואשים ומרוטים.
לפני כמה ימים פרסם כאן יניב טוכמן ידיעה שלפיה במכבי ת"א שוקלים לארח בעונה הבאה במושבה. מצוין. בעיקר מקורי. אחרי שהזרים השתלטו על כל חלקי המועדון (בעיקר על נשמתו), זה באמת מה שחסר היה למכבי. לשחק בעיר זרה כמו פ"ת. לפי ההיגיון הזה, תמיד ניתן יהיה לזרוק את הצבע הצהוב ולעבור לשחק באדום. עד שמכבי והמכביזם ייעלמו מן העולם.
אבו לוזון, אבו טביב ואבו סובחי וההוא מאשקלון שאף פעם אינני מצליח לזכור, אבו מה שמו. הקוורטט הזה הוא פרצופו של הכדורגל הישראלי. כל אחד והאבו-עלי שלו.
כדי להעלים את הטיפוסים הללו מהכדורגל הישראלי לא צריך ועדה. צריך דחפורים וקומביינים באישון לילה כדי שעולם ישן ומחורבן יחריבו עדי יסוד. יש אדם אחד במדינת הכדורגל המטורפת והאלימה שלנו שמאמין שאבי לוזון יכול להישאר עוד יום אחד בתפקידו? והאם לא הגיע הזמן להגלות ולאחד את הטיפוסים שלעיל לסביבה של אחי נצרת, על תרבות הספורט המפותחת שלה?
לא שאני סומך על הפישביינים מהטוטו. אלה עסקנים שאינם רחוקים מהלוזוניה והסובחייה. אבל אם יש סיכוי להבריא את הכדורגל הישראלי זה אך ורק על ידי הפסקת ההקצבות לכל הגופים שקשורים להתאחדות.
אם שרת התרבות והספורט לימור לבנת מעוניינת להמשיך ולהיות בפריים, ולא להידחף אליו כאחרונת אוהדי הכדורגל מאגף האולטראס-אז שתפעיל את סמכויותיה במועצת ההימורים. בכך היא בעצם גוזזת את מחלפותיהם של העסקנים שהורסים כאן כל חלקה טובה.
ובאותה הזדמנות, אם אפשר לשלוח את הדחפורים והקומביינים ממשרדי ההתאחדות כדי שיישרו את השטח גם על המשרדים שבהם שוכנים הטפילים ממרכזי הספורט הפועל, מכבי, בית"ר ואליצור, אז בכלל. כי אם כבר הדחפורים והקומביינים בסביבה, מדוע שלא לנצל אותם ואת ההזדמנות הבלתי חוזרת.
שחקן נבחרת לשעבר מהפארק דה פראנס צילצל וסיפר לי על ידיעה שפורסמה בעיתונות, ולפיה רובן עטר דורש לסלק את אלון חרזי ממתקן האימונים של מכבי חיפה, או לפחות להזיז את המשרד של חרזי למקום אחר.
למרות שאין זה מתפקידו של עטר לקבוע מי יהיה הסקאוט של מכבי חיפה והיכן הוא יישב, כי זה תפקידם של יעקב שחר איתמר צ'יזיק, הסתמסתי עם השניים. חרזי ועטר היו נחרצים. לא היה ולא נברא. לשונות רעות. אני נוטה להאמין. נוטה, אבל לא סגור על זה. ימים יגידו.
הבהרה בעניין אלי גוטמן: לא שיניתי את דעתי על כישוריו המקצועיים. להיפך, אני חוזר ומדגיש את היותו מאמן שדרכו המקצועית מוכרת ומוכחת, גם אם הסגל שבחר לקראת שני המשחקים נגד צ'כיה וגרמניה נגוע בפוליטיקה קטנה. הבעיה עם גוטמן היתה ונותרה עם אישיותו האיומה והחלקלקה.
בהפועל ת"א זה לא הפריע לו להגיע להישגים מרשימים. הנבחרת זה סיפור אחר. כאן צריך הרכב ושיטה ברורים. ללא פשרות וללא פוליטיקות. בקבוצה יש תמיד זמן למקצה שיפורים, מה שבנבחרת כמעט ולא מתאפשר. ישירות ואמינות לא רק בשיטה, אלא בעיקר בקביעת ההרכב ללא התחשבות בסביבה, עשויה לעזור לו לשפר את סיכויי הנבחרת ועל הדרך גם לשפר את תדמית המאמן התחמן.
אני זוכר שצביקה שרף היה רס"ר בצבא. אני לא זוכר זה האם היה רס"ר משמעת, אפסנאות, גננות או מטבח. אינני עוקב מקרוב אחרי הכדורסל הישראלי. אם לא אשדוד, עיר קרובה ללבי במיוחד, מי היה שם לב שאתמול הסתיימה לה עוד עונה שבה מכבי ת"א זכתה בעוד אליפות.
אבל מרסיסי מידע שמגיעים אלי אני מבין שיש מלחמת עולם בין קבוצות עסקנים שונות, שכרתו ביניהן בריתות משונות. אחת הבריתות, או הכתות האלה, מתנגדת לאבנר קופל ותומכת במינוי צביקה לתפקיד יו"ר האיגוד, או איך שלא קוראים לתפקיד הזה בכדורסל הישראלי שבו משחקים בעיקר אמריקאים.
אז ממה נפשך. אם מצב הכדורסל כאן כלכך גרוע עד שצריך להחליף את קופל וצריך להתאים את הענף לזמנים המודרניים, האם דווקא שרף, שחבריו דהיום כינו אותו רס"ר משמעת שלא מסוגל לחשוב ובטח שלא להתמודד עם מאמנים אינטליגנטים, שכבר לפני שנים רבות היה איש האתמול, האם הוא המועמד המתאים למהפכות הללו?
מסופקני. כי לא פשוט לשכנע את הבריות שהרס"ר הג'ובניק מתל-השומר הוא בכלל בוגר סיירת מטכ"ל. אם אתה זקוק לדמות שתוביל אותך לעידן הדיגיטלי, אינך יכול להטיל את המשימה על מומחה למכונות כתיבה, גם אם מכונות הכתיבה הללו משמיעות קולות עם ניחוח נוסטלגי. סבנטיז שכזה. אם לא סיקסטיז.
איזה טמבל רוברטו די מתיאו. במקום לבוא לגרמניה ולשחק פתוח, התקפי והרפתקני הוא מגיע לאיצטדיון הביתי של הפיינליסטית השנייה ומשחק זהיר ומתון, מפוכח ואינטליגנטי. פשוט טמבל, הדי מתיאו הזה. הרי הקהל באיצטדיון ומאות המיליונים מול הטלוויזיה רצו הצגה, מדוע שדי מתיאו לא ייתן להם.
אז מה אם בדרך הוא עלול היה לחטוף חמישייה ובמקום להביא את הגביע לאולימפיקו, סליחה, לסטמפורד ברידג', הוא היה משאיר אותו אצל הבווארים באליאנס ארנה. GUASTA FESTE המאמנים האיטלקים האלה. הורסי חגיגות.
מחר בבוקר הייתי לוקח את אריאן רובן למילאן. מהרבה סיבות. כולן מקצועיות. מדובר בשחקן ענק. אבל הייתי לוקח אותו למילאן גם כי באיטליה הוא יצליח להשתקם מטראומת המשחק בין הולנד לבאיירן, בו העבירו אותו האוהדים הגרמנים זובור אכזרי.
סביר להניח שאם יופ היינקס היה יותר ערני למה שעבר על רובן בחודשים האחרונים, בעיקר החמצות הפנדלים ומערכת היחסים הלא סימפטית עם אוהדי באיירן, הוא היה בוחר בשחקן אחר לבעוט את הפנדל בהארכה נגד צ'לסי.
אנצ'לוטי, למשל, טען שעדיף היה להשתמש ברובן כמחליף בגלל הלחצים העצומים בהם היה נתון לאחרונה. אלא שבעוד אני מפנטז על רובן במילאן, הזדרז ווסלי סניידר להמליץ לנשיאו מאסימו מוראטי להחתים את רובן דווקא באינטר. ובכושרו הנוכחי של אדריאנו גליאני, כפי שבא לידי ביטוי במכירת אנדריאה פירלו ליובה בקיץ האחרון, סביר להניח שרובן קרוב יותר לנראזורי מאשר לרוסונרי.
אקו"ם