מה נשאר מהזוהר: שבדיה חולמת
האוהדים בטירוף, השחקנים מאוחדים ומגובשים, זלאטן מבשל ארוחות ערב והבית אליו הוגרלו מעלה זכרונות נעימים. שבדיה מגיעה ליורו 2012 עם ציפיות גבוהות, יכולות טכניות מוגבלות וענק אחד שיצטרך לסחוב אותה על הכתפיים. צרפת, אנגליה ואוקריאנה מוזמנות להיזהר
דנמרק, שכנתה מדרום, הגיעה גם היא לאליפות לאחר סילוקה של יגוסלביה ואף זכתה בו באחת הסנסציות הגדולות ביותר שהיו ביסטוריה של הטורניר. השבדים אמנם לא הגיעו לגמר, אבל לארבע הגדולות הם הצליחו להעפיל והכניסו מדינה קרה לטירוף.
20 שנים עברו מאז, ההישג הזה נשאר עומד על תילו. המדינה הסקנדינבית הקטנה (קצת יותר מתשעה מיליון תושבים) לא רוותה נחת מהכדורגל שלה, אבל אם יש משהו שדומה בין מה שקרה למה שיקרה ביורו הזה, זאת הגרלת הבתים, שגרמה לאוהדים לשוב ולהאמין שאפשר לעשות את זה.
גם ב-92 וגם ב-2012 הוגרלה שבדיה לבית שכלל את אנגליה (ניצחון שבדי 1:2) וצרפת (1:1 עם נבחרת שכללה את פאפן האימתני וקאנטונה הקוסם). היא נעצרה רק בחצי הגמר לאחר הפסד כואב 3:2 לגרמניה. האם זהו רמז לבאות?
הצוהבים מגיעים ליורו הזה עם רוחות של תשוקה ושינוי. זהו הקמפיין הראשון שלהם בלי המאמן הוותיק לארס לאגרבק, שהוביל אותה ללא פחות מחמישה טורנירים גדולים ב-11 שנים על הקווים (חלקם יחד עם טומי סודרברג). לאגרבק, שהיה שם דבר בנבחרת, פינה את מקומו לאריק המרן וזה עושה עד עכשיו עבודה לא רעה וגם הצליח לאלף את ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד של הנבחרת - זלאטן איברהימוביץ'.
טוב, עם כל הכבוד לניסיון להציג גם צדדים אחרים, אי אפשר שלא להתייחס לאיש שממנו זורחת השמש (לפחות ככה הוא חושב), זלאטן איברהימוביץ' - הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת השבדית.
כמו כל כוכב, על הכתפיים (במקרה הזה הרחבות שלו) יקום או ייפול הטורניר הזה. איברה, שנהנה מעונה טובה מאוד במילאן, שוב חשף את האופי שלו עם מספר הרחקות במהלך העונה והתנהגות ברוטאלית על המגרש. מי יודע מה יקרה במצב שבו הנבחרת שלו תיכשל וכל חיצי הביקורת יופנו אליו.
להזכירכם, אחרי הכישלון לעלות למונדיאל 2010 החליט זלאטן שהוא פורש. מאחורי הקלעים היו דיבורים על כך שהוא כעס על המאמן הקודם, שלא נתן לו את סרט הקפטן למרות שהיה הכוכב הגדול. המאמן החדש הצליח לשכנע אותו לחזור, נתן לו את הסרט
נדמה כי המרן הבין עם מי יש לו עסק, הוא מפנק את הענק האימתני ומקבל ממנו תמורה. במשחק האימון האחרון, בו ניצחה שבדיה את קרואטיה 1:3, בחר המנג'ר להעלות את זלאטן בעמדה שונה - מאחורי החלוץ.
מי שתפס את המקום במרכז ההתקפה היה יוהאן אלמנדר וההחלטה הקטנה הזאת התבררה כמאוד מוצלחת, כשזלאטן כבש, בישל וזכה לשבחים, במה שעשוי להיות הקלף במשחק הראשון שלהם נגד אוקראינה.
הכוכב עצמו אמר לאחר המשחק: "כשאני משחק למעלה כחלוץ קשה הרבה יותר לקבל כדורים. כשאני למטה יותר אני מוסרים לי את הכדור לרגל, אני מסתובב ורץ להתקפה. זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות".
למאמן הנבחרת כדאי לקחת בחשבון נתון מדהים. נכון, זלאטן הוא הכוכב הבלתי מעורער של שבדיה ואפילו הקפטן, אבל אריק המרן צריך לדעת שמאז שאיברה הצטרף לנבחרת הלאומית, אחוזי ההצלחה שלה במוקדמות יורו עומדים על 55 אחוז, נתון נמוך מאוד יחסית לקמפיינים שעברו.
גם בעמודת הסטטיסטיקות, זלאטן ממוקד מטרה. הוא, יחד עם אולף מלברג הוותיק (במידה שלא יפצעו או יורחקו), ישוו את שיא ההופעות ביורו לשחקן שבדי - עשר הופעות. העפלה לשלב הנוק-אאוט תעלה אותם למקום הראשון ותשאיר מאחור את האגדות הנריק לארסון ופרדי ליונברג האגדי.
זה לא נגמר רק בזה. שער אחד בטורניר הזה של איברה יהפוך אותו למבקיע השבדי מס' 1 באליפויות אירופה. כרגע הוא נמצא בשוויון בצמרת עם לארסון, כשלכל אחד מהם יש ארבעה שערים. מישהו רוצה לברך אותו כבר עכשיו?
בכלל, נראה שהמאמן החדש הביא עימו רוח חדשה. כבר לא מדובר כאן על השיטות המעייפות והכוח העצום של קודמו בתפקיד. הפרשנים במדינה מדברים על כך שהכדורגל שמח יותר וגם השחקנים נראים מגובשים. לראייה ארוחה מיוחדת של כל הסגל אצל חלוץ מילאן בבית.
עד עכשיו, שבדיה רשמה רק ניצחונות בשנת 2012 עם יחס שערים מרשים (1-10). אך לא צריך להתלהב מהנתון הזה יותר מדי - היריבות היו בחריין (0:2), קטאר עד 23 (0:5) וקרואטיה (1:3).
אז אחרי שכבר אמרנו באמת את כל מה שיש להגיד על הענק השבדי, חשוב שנסתכל על החלקים האחרים של הנבחרת. בעיקר צריך לשים לב לאחד מכאבי הלב של אוהדי הנבחרת, שקיוו מאוד לראות את זלאטן משתף פעולה עם החלוץ שהטריף את הולנד בשנה האחרונה - ג'ון גויידטי.
אין ספק, מדובר בפספוס הגדול ביותר מבחינת הסגל. גויידטי, שחקנה של מנצ'סטר סיטי, הושאל העונה לפיינורד על מנת לצבור דקות משחק. החלוץ הצעיר הבין לאן ההזדמנות הזאת יכולה להביא אותו ולא מצמץ. הילד השבדי (20) כבש 20 שערים ב-23 משחקים במדי פיינורד, כשהוא מבסס את מה שכל אוהדי ב"ש חושבים על אופיר דווידזאדה – הילד ענק!
בשבדיה כבר הכתירו אותו מזמן למי שייקח את השרביט מזלאטן ביום מן הימים, וימשיך את ימיה היפים של הנבחרת, אבל שברון הלב היה גדול כשבעיתוני שבדיה פורסם כי גויידטי יחמיץ את יורו 2012 בגלל מחלה.
יחד עם איברהימוביץ', עם הרבה מאוד ציפיות, ובלי גויידטי, החבר'ה משטוקהולם ינסו לשמח בפעם השנייה החודש את העם שלהם, לאחר הזכיה באירוויזיון אתמול. איברה יקבל עזרה מראסמוס אלם, עוד כוכב עולה, שמשחק כיום באלקמאר, וסביר להניח שטורניר טוב גם יוציא אותו מהולנד היישר לכיוון הקבוצות (שכבר פוזלות) מהפרמייר-ליג.
מי שממשיך להיות עמוד התווך של הנבחרת הוא גם השחקן המבוגר ביותר שלה, אנדראס סוונסון בן ה-35, שרושם את הטורניר החמישי שלו במדי הצהובים. נכון, לא מדובר פה בנבחרת מופלאה, אלא יותר בנבחרת מהחלשות בטורניר, אבל בשבדיה בונים בעיקר על עניין הגיבוש והקבוצתיות כמה שייקח אותם להצלחה.
מאמן חדש, קבוצה פחות כשרונית, אבל הרבה אמונה. ככה אפשר לסכם את הבלונדינים היקרים שהביאו לעולם את ריקוד הסיבוב של תומאס ברולין. "ייתכן מאוד שהיו לנו בעבר שחקנים טובים יותר ברמה האינדיבידואלית, ששיחקו במועדונים גדולים יותר מאשר השחקנים שיש בסגל היום, אבל זה לא אומר שהנבחרת שלנו פחות טובה מבעבר. זו נבחרת שמוכנה לעבוד קשה אחד בשביל השני. זה הכוח האמיתי שלנו". כנראה הם שכחו איך איברהימוביץ' מתנהג אחרי הפסדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם