עט להרוג: רוז'ה לאמר מתגעגע ליורו
כאשר רוז'ה לאמר היה על גג העולם והיורו, הוא לא שם קצוץ על העיתונאים. אלה חיכו לו בפינה, ועם נפילתו הם כתבו והקלידו את דרכו לאי השדים. סיפורו של המאמן האחרון שהביא לצרפת תואר, ומונה לאחרונה למנהל מחלקת הנוער בקבוצה מהליגה הבלגית השנייה
אתם צריכים להיות ממש חזקים בתולדות הענף בכדי לזכור את שמו של מי שהיה
כך יעשה למי שהחליט לצאת למלחמת חורמה בנציגי התקשורת, באשר הם. לאמר נקט עמדת אנטי כבר כעוזרו של ז'אקה, במונדיאל .1998 המאמן הצרפתי זכה אז ללא מעט ביקורות לפני הטורניר ובתחילתו. בסיומו צרפת זכתה בגביע היוקרתי, לראשונה בהיסטוריה.
היה זה ה"ל'אקיפ" הגדול שיום אחרי הזכייה פרסם בעמודו הראשון מכתב התנצלות למאמן הצרפתי על ההתעללות שעבר. ז'אקה, דיפלומט מנוסה שחישב היטב את עתידו, קיבל את ההתנצלות ואחרי שעזב את עמדת המאמן נכנס בטבעיות לעמדת הפרשן. לאמר, שתפס את מקומו בנבחרת, לא שכח את הזובור שחברו עבר.
צרפת אז היתה מפוצצת בכישרון. זידאן, הנרי, טרזגה, בלאן, דסאיי. לא היתה נבחרת כזו ביבשת ולאמר, איש מקצוע מנוסה, הצליח להחזיק את הסוסים רתומים היטב לכרכרה. כשאתה חזק במרוץ, שכל העיתונאים בשקל וחצי, יחפשו אותך בסיבוב. ביורו 2000 התקשורת הצרפתית החליטה שהיא מחרימה את מסיבות העיתונאים של המאמן, מאחר ושחקניו סירבו בתוקף להתראיין, אבל לבוס הצרפתי זה לא הזיז.
"אין לי את הכוח או הזכות להכריח אותם, ככה זה," אמר בתגובה צוננת לחרם התקיף. "תמיד הושטתי את ידי לשלום, אבל דווקא אתם בחרתם להעניש אותי." לאמר השיג את מבוקשו, אבל כשקלט את אחד משחקניו המצוינים משוחח עם עיתונאי הוא מיהר להעביר מסר חד וברור. "אני לא אוהב מלשינים, הרי ככה מלחמות מתחילות."
הכל הלך אז ללאמר. צרפת הגיעה לגמר. סילבן ווילטורד כבש שוויון דרמטי שניות מהסיום בכדי לכפות הארכה שבה דויד טרזגה הבקיע שער זהב, והוציא את ההמונים לשאנז אליזה. לעיתונות הצרפתית היה הרבה זמן לתכנן את הנקמה. הרי אנשי תקשורת מנוסים יושבים בצד ומחכים בסבלנות. ואכן במונדיאל 2002 הגיע מועד התשלום, כולל הריבית. אלופת העולם לא הבקיעה אפילו
הייתי במסיבת העיתונאים המסכמת של לאמר באיצטדיון באינצ'און. כאחד שלא הכיר את ההיסטוריה הקרבית, לא קלטתי בהתחלה מדוע המאמן שממול מדבר בצורה מנומנמת, כאילו בכדי להטריף בכוונה את הנוכחים. כתבתי אז: "לאמר נראה מוזר מפעם לפעם. אם חשבתי שרק אני שם לב לתופעה, טעיתי. ההתנהגות שלו הפכה לבדיחה אצל הכתבים הצרפתים."
באותו יום ידע לאמר שרק השחקנים יצילו אותו מהגיהנום שהתקשורת מכינה לכבודו. בחדר ההלבשה, בנאום שלפני המשחק, הדגיש: "אני מסתכל לכם בעיניים ואומר 'אני נותן לכם את החולצה והמספר ותעשו איתם צדק.' סילבסטרה, אני נותן לך חולצה ומספר, תעשה איתם צדק. זיזו, אני נותן לך חולצה ומספר, תעשה איתם צדק."
עבר אחד אחד עם בקשה אישית, כמעט על סף תפילה. לא עזרו דברי הציונות המרגשים. דנמרק ניצחה את צרפת 0:2 ושלחה את אלופת העולם הביתה. לרגע הזה בדיוק חיכו מאות אנשי תקשורת צרפתיים. זו היתה מתקפה משולבת של כוחות הקרקע והאוויר כשההוראה היתה לא לקחת שבוי.
ללאמר היה אז חוזה בהתאחדות הצרפתית עד אחרי יורו ,2004 אבל עם הלחץ העצום שנוצר, לא היתה ברירה, או יותר נכון - היתה סיבה מצוינת לשלוח אותו בבעיטה לרחוב. לאמר לא שכח לעיתונאים את הקרבות המרים. במשך תקופה ארוכה סירב להתראיין, החמיץ פנים. רק עיתונאי אמריקאי אחד יצר קשר עין וזכה לשמוע.
"יש לך מזל," הסביר לו המאמן הצרפתי. "הסיבה היחידה שאני נותן לך ראיון היא בגלל שאני מחויב בחוזה לאדידס. בצרפת אני לא מתראיין בכלל."
לאמר מונה למאמן טוניסיה והוביל אותה לזכיה באליפות אפריקה לאומות ב,2004- התואר החשוב בתולדותיה. אוהדים סחבו אותו מחוץ לאיצטדיון על הכתפיים. אחד חטף את המיקרופון מהשדר וצעק בהיסטריה. "תודה לאללה, לנביא ולמאמן לאמר," מבהיר את הסדר החדש.
לאמר החזיק מעמד בטוניסיה שש שנים, זכה מנשיא המדינה לאות מסדר הכבוד על תרומתו לספורט, אבל באותם ימים ישבו העיתונאים המקומיים על סכינים. אותם טריקים מלוכלכים שהמאמן ניסה בארצו על התקשורת, הוא ביצע גם כאן. מלחמת עולם ואחרי הכישלון הראשון גם בטוניסיה הודיעו שאיש המקצוע חוזר במטוס הראשון לפריז.
במרוקו, התחנה הבאה, כבר לא היו ללאמר הצלחות בכדי להיתלות עליהן ולתרץ את מאבקו בעיתונות. המרוקאים כתבו עליו מאמרי מערכת וכינו אותו "האויב," כשהחליט לאסור על שחקניו להתראיין גם בתום משחקים. הוא אפילו מנע מאוהדים לראות אימונים, מה שגרר מכתבי תלונה לראשי ההתאחדות בטענה שהאיש מנתק את הנבחרת מהעם. "הציבור לא רוצה אותו יותר," הסביר אחד מאנשי ההתאחדות המרוקאית את הסיבות לפרידה. "התוצאות שלו מאכזבות, היחסים עם התקשורת גרועים. הכדורגל כאן הוא מלך הספורט ואי אפשר לשמוע את שריקות הבוז באיצטדיון."
ב2009- לאמר כבר היה בהתרסקות מוחלטת. ניסיון שאפתני של אנקרג'וז'ו הטורקית התברר ככישלון מוחלט ולאמר שוב פוטר כשהקבוצה דשדשה במקום ה.11- המאמן הצרפתי נדחק לשוליים. כשהיה שחקן בנאנסי, הצרפתית, הוא נחשב כמנטור של מישל פלאטיני, השגיח שהצעיר המוכשר יכין שיעורי בית לפני שהוא עולה על הדשא, אבל אלה ימים רחוקים בהיסטוריה הצרפתית, היום, איש המקצוע בקושי זוכה ליחס.
לא מזמן דווקא נשאל מה דעתו על לורן בלאן, המאמן הנוכחי של הנבחרת, ולאמר חייך הפעם לעיתונאי ואמר שלא משנה מה יהיה ההישג של צרפת בטורניר הקרוב, בלאן צריך לקבל צ'אנס גם במונדיאל בברזיל. בגיל 71 לאמר כבר כנראה לא יחזור לאמן ברמות הגבוהות. לפני חודש וחצי הודיע מועדון פ.צ. בריסל, מהליגה הבלגית השנייה, שהמאמן הוותיק ינהל את מחלקת הנוער שלו. קבוצות ילדים, נערים, כישרונות צעירים. אולי לא התפקיד הכי יוקרתי בעולם, אבל לפחות נקי מעיתונאים ומאמרי מערכת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם