מסך שינוי הגדרות: המשחקים של לברון
כל כך הרבה משחקים הגדירו את הקריירה של לברון ג'יימס עד עכשיו. הלילה, ואולי גם בשבועיים הקרובים, תהיה לו הזדמנות להוסיף עוד כמה לרשימה. לטוב או לרע
רמת "שחקן חמישייה"
29.10.2003, משחק הבכורה. הפסד 106:92 לסקרמנטו. 25 נקודות, 9 אס', 6 ריב', 4 חטיפות.
השיא הקודם לשחקן שהגיע הישר מהתיכונים היה 10 נקודות, של ג'ונתן בנדר. ההופעה הראשונה של ברון-ברון על המגרש של הגדולים, חודשיים לפני גיל 19, היתה הכי מרשימה שיכולה להיות מבחינה אינדיבידואלית, אבל הקבאלירס הפסידו. "לרוץ מעלה-מטה עם שחקני NBA, זה חלום. את רוב התרגילים שעשיתי בתיכון הצלחתי ליישם גם כאן", אמר ג'יימס, וסוכנו ארון גודווין הוסיף: "זו היתה ההצהרה שלו לשאר הליגה שהוא כאן, והוא על אמת".
14.4.2004, משחק אחרון בעונה הראשונה. ניצחון 90:100 על הניקס. 17 נקודות, 5 אס'.
ג'יימס לא עולה לפלייאוף, אבל מסיים עונת רוקי יפה עם 20.9 נקודות, 5.9 אס' ו-5.5 ריב'. ג'ף מקיניס היה הקלעי הבולט בקאבס באותו משחק עם 19 נקודות. הקבאלירס נאלצו ללכת ללוטרי בגלל הפרש של משחק אחד מהקבוצה שסיימה במקום השמיני. הקבוצה שהרסה ללברון: בוסטון סלטיקס.
20.2.2005, משחק אולסטאר ראשון. ניצחון 115:125 למזרח על המערב. 13 נקודות, 8 ריב', 6 אס'
ג'יימס הגיע חולה לסופשבוע האולסטאר בקולורדו, ובפעם האחרונה גם השתתף באירוע הצעירים. 20 נקודות שלו עזרו לניצחון קבוצת הסופמורס, אבל היה ברור שזה לא אירוע בשבילו. ג'יימס שיחק תפקיד צנוע יחסית באולסטאר הראשון שלו, ואלן אייברסון, שתפס פיקוד לקראת
כעבור מספר שנים יעבור אייברסון למגורי קבע באולם בקולורדו, והקריירה שלו תתחיל להידרדר. ג'יימס מרים את ממוצעיו ל-27.2 נק', 7.4 ריב', 7.2 אסיסטים, ושוב נשאר מחוץ לפלייאוף, עם אותו מאזן כמו של המדורגת 8, ניו ג'רזי.
22.4.2006, משחק פלייאוף ראשון, ניצחון 86:97 על וושינגטון. 32 נקודות, 11 ריב', 11 אס'
עצם העובדה שהוא השחקן הראשון מאז מג'יק ג'ונסון ב-1980 שרושם טריפל-דאבל במשחק הפלייאוף הראשון שלו, כבר מעידה שמדובר במשהו מיוחד. את החלק הטוב הוא השאיר להמשך הסדרה נגד הוויזארדס – בארבעת המשחקים האחרונים בסדרה הוא יקלע 39 נקודות בממוצע ב-58.6 אחוז מהשדה. בגמר המזרח דטרויט כבר עצרה אותו. עד כאן, צוציק.
31.5.2007, משחק 5 בגמר המזרח, ניצחון 107:109 בדטרויט בשתי הארכות. 48 נקודות, 9 ריב', 7 אס'
"אפילו לא מייקל. בואו נסלק את זה מהדרך כבר עכשיו. מה שלברון עשה ביום חמישי בגמר המזרח לא היה ג'ורדני – זה היה מייק, ממוקסם לרמות שאפילו ג'ורדן עצמו לא הגיע אליהן". ככה זה כאשר מולך ניצבים כמה משחקני ההגנה הטובים בליגה בעשור האחרון, ואתה קולע מולם 48 נקודות, כולל את כל 25 האחרונות של הקבוצה שלך, כולל סל ניצחון אחרי יותר מ-50 דקות על המגרש. סטיב קר כתב ב"יאהו!": "הופעה סופר-אנושית. כל עוד לברון נמצא על המגרש ברבע הרביעי, דטרויט יודעת שהיא תתקשה לנצח". (באמת)
7-14.6.2007, סדרת הגמר הראשונה. תבוסה 4:0 לסן אנטוניו. 22.0 נקודות, 7.0 ריב', 6.8 אס', 35.6 אחוז שדה, 4 מ-20 לשלוש, 68.9 אחוז עונשין, 5.8 איבודים
סדרת הגמר המשעממת והנוראית ביותר בעידן המודרני. הסופרנוס פירקו את ה-NBA ברייטינג, ברוס באוון וההגנה הקבוצתית המצוינת של הספרס פירקו את לברון ג'יימס על המגרש. המסר (1): חכה חכה. המסר (2): קבוצה תמיד תנצח שחקן אחד. המסר (3): אתה צריך חברים מוכשרים יותר. מי היה מאמין אז שלא הספרס ולא לברון יקחו אליפות בארבע השנים הקרובות.
18.5.2008, משחק 7 בחצי גמר המזרח. הפסד 97:92 לבוסטון. 45 נקודות, 5 ריב', 6 אס', 14 מ-29 מהשדה.
קרב אדירים נגד פול פירס, שהזכיר לזקני הגארדן את ימי לארי ודומיניק, מסתיים בניצחון 41:45 ברמה האישית, אבל בהפסד קבוצתי כואב ובהדחה מהפלייאוף. ג'יימס מאבד את כתר המזרח. "זכרונות וחרטות", כותב בריאן ווינדהורסט באקרון-ביקון ג'ורנל, "המשחק השביעי יהפוך לקלאסיקה מיידית, משחק שעליו יספרו שנים רבות, שיקפוץ לזיכרון יחד עם המלים 'משחק 7', אבל יעקוץ במלנכוליה. הקאבס, ובעיקר לברון, נתנו מאמץ אדיר, וכל מה שהשיגו זה עוד קצת כבוד". לברון יתנחם בכך ששרד יותר משחקים מול הקאבס מאשר קובי בראיינט, שהפסיד לאותם סלטיקס אדירים 4:2 בגמר.
30.5.2009, משחק 6 בגמר המזרח. הפסד 103:90 לאורלנדו. 25 נקודות, 7 ריב', 7 אס', 8 מ-20 מהשדה.
קשה היה להאשים את לברון אחרי שקלע 41.2 נקודות לערב בחמשת המשחקים הראשונים, ומנע הדחה עם טריפל דאבל במשחק החמישי בפיגור 3:1. אבל במשחק השישי הוא והקבאלירס פשוט הרימו ידיים, ואיפשרו למג'יק לעלות לגמר NBA שני בתולדותיהם. במשחק הקריטי, דווייט הווארד נתן הופעת-על משלו עם 40 נקודות ו-14 ריבאונדים, ואפילו 12 מ-16 מהעונשין. "הפרס שלנו הוא להגיע מהתכוננות ללברון להתכוננות לקובי. הלילה אני מוותר על זה", חייך המאמן סטן ואן גאנדי. לברון ויתר על התקשורת ויצא בלי לומר מילה.
11-13.5.2010, משחקים 5 ו-6 בחצי גמר המזרח. הפסדים 120:88 ו-94:85 לבוסטון. 15 נקודות, 6 ריב' ו-7 אסיסטים ב-3 מ-14 במשחק 5; ובשישי, 27 נק' ב-8 מ-21, עם 19 ריב', 10 אסיסטים.
קשה להסיק זאת מהנתונים, אבל ההופעה במשחק 6 היתה עוד יותר מביכה מההופעה במשחק 5. כאשר כל קליבלנד מחכה בנשימה עצורה להופעה ספקטקולרית, במה שיכול להיות הסדרה האחרונה שלו במדי הקבאלירס, ג'יימס נתן שני משחקים מצ'וקמקים. בדקות האחרונות של משחק 6, למרות הסטטיסטיקות המצוינות, הוא שיחק בנינוחות מוזרה. כאילו הוא לא ממהר לשום מקום. כאילו הוא ויתר על האפשרות לקחת אליפות עם קליבלנד. כאילו הוא כבר יודע לאן יילך הקיץ. כאילו הוא כבר יודע משהו שכולנו לא.
11.5.2011, במדי מיאמי. משחק 5 בחצי גמר המזרח נגד בוסטון, ניצחון 87:97 ו-1:4 בסדרה. 33 נקודות, 7 ריב', 4 אס', 11 מ-20 מהשדה, 5 מ-7 לשלוש
משחק "גירוש השדים" של לברון. הקאבס חזרו ממינוס 87:81 לשוויון 87, ואז ג'יימס לקח עניינים לידיים וקלע את 10 הנקודות האחרונות, לפני כריעת הברך. ג'יימס על השותפות עם דוויין ווייד, שגם הוא הפסיד לבוסטון שנה קודם: "היא הכל בשבילי. זה חלק מהסיבה שבאתי הנה. לא בגלל הכישרון שלו אלא בזכות החברות שלנו. רבים פקפקו, אבל אנחנו שני חבר'ה לא אנוכחיים. ידענו שצריך לגרום לזה לעבוד לטובת הקבוצה, ושרק ייקח זמן".
31.5-12.6.2011, סדרת הגמר נגד דאלאס. 17.8 נקודות למשחק.
במשחק הראשון הכל הלך סבבה. בחמשת הבאים היו לג'יימס 5 מ-23 לשלוש, 4.6 איבודים לערב ובעיקר היעלמויות חוזרות ונשנות ברבע האחרון, בסדרת גמר ראשונה עם סיוע מתוגבר נגד קבוצה שוות כוחות. ג'יימס הפך מטרה נוחה ללעג מצד אמריקה כולה, כולל ליין בדיחות סטייל "היום יום לברון ג'יימס, כולם עוזבים את העבודה 12 דקות מוקדם יותר". דירק נוביצקי עושה את כל מה שלברון היה אמור לעשות ולוקח אליפות.
20.5.2012, משחק 4 נגד אינדיאנה: 40 נק', 18 ריב', 9 אס'. 7.6.2012, משחק 6 נגד בוסטון: 45 נק', 15 ריב', 5 אסיסטים.
בשני המקרים, מספרים כאלה העמידו בעבר רק שחקנים מסדר הגודל של ווילט צ'יימברליין. בשני המקרים ההיט עמדו במצב מאוד לא נעים – באפשרות ליפול למינוס 3:1 בסדרה נגד אינדיאנה שופעת הביטחון העצמי, ובאפשרות לעוף אחרי הפסד בית שובר לב נגד בוסטון. פעמיים לברון התעלה (בראשונה עם הרבה סיוע מווייד) והחזיר את ההיט לחיים במו ידיו.
וזו הבעיה של ג'יימס: הסטנדרט הגבוה שקבע. מה שווים כל המספרים האלה, אם אין לצדם טבעת. הלילה ובשבוע-שבועיים הקרובים נראה אם הוא מסוגל לעלות לרמת "אלוף", ואם כן, GAME OVER.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם