מגזינים online

פזילה למסי: מאמני היורו מתעקשים

לא מעט נבחרות באליפות אירופה מנסות להעתיק את השיטה של גווארדיולה וברצלונה, אבל שבצ'נקו ואיברהימוביץ' מוכיחים שאין תחליף לשחקני מטרה. כל הכבוד להגנה האיטלקית, הכי מרשימה עד כה. חללי פוקלנד מתהפכים בקברם לאור התצוגה האנגלית

רון עמיקם | 13/6/2012 11:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: יורו 2012
01
בערך בדקה ה-15 שלשום (שני) בדונייצק דהר פרנק ריברי באגף השמאלי של הגנת אנגליה, הגיע לקו הרוחב, הרים ראש ולא מצא כמעט אף צרפתי שהצטרף אליו, כולל "חלוץ המטרה" קרים בנזמה. בכדורגל המודרני שבו מאמנים ותוכנות מחשב (לא ברור מי מפעיל את מי) מחלקים את המגרש למשבצות ואלכסונים, הרגע הזה שבו פרצת את קו ההגנה של היריב ויצרת יתרון מספרי, הוא הרגע לנצל את ההזדמנות, מילולית ומעשית. זה לא קרה.

חוויות מאוקראינה: הנשים פה לא רואות אותי ממטר שמונים

עושה רושם שחלק לא מבוטל של המאמנים ביורו, בפרט של הנבחרת הגדולות,
אנדריי שבצ'נקו. חייבים שחקן מטרה?
אנדריי שבצ'נקו. חייבים שחקן מטרה? אי-פי-אי
התאהב בשיטת המשחק של פפ גווארדיולה ומתעקש להצמיד אותה לחומר השחקנים שלו. העניין הוא שטיקי-טקה זה סגנון, לא בהכרח שיטה. עם הנעת כדור לא מנצחים משחק אלא בשימוש בה כדי להשיג מצבי כיבוש. גווארדיולה לא זקוק לשחקני מטרה כי בקבוצה שלו כולם יכולים למסור, לעשות תנועה, ולגמור עניין.

אצל גווארדיולה משחק ליאו מסי. כששחקן כזה כובש בעונה יותר שערים מאלופות אחרות ביבשת, אתה לא זקוק לחלוץ מטרה. מסי, צ'אבי, אינייסטה, הם לא אדריכלים ולא שחקני מטרה, הם שחקנים בקבוצה. היו רגעים שלשום ששחקני צרפת עמדו קרוב מדי מחוץ לקו הביצורים האנגלי, הניעו את עצמם לאיבוד דעת וחיפשו בעיטה ממרחק. זה לא כדורגל, זו אשליה אופטית. אחרי שעה בקייב הוכיחו איברהימוביץ' ושבצ'נקו שאין תחליף לשחקני מטרה שמסוגלים לקחת כל סגנון וליצור ממנו פרקטיקה.

אביעד פוהורילס על "המלחמה" בין פולין לרוסיה

02
הפחד מהטיקי-טקה מביא הרבה נבחרות לצופף את המשחק. בונקר? אם מדברים על אנגליה, בהחלט כן. אם מדברים על איטליה, מעליבים אותה. איטליה שיחקה את המשחק המרשים ביותר עד כה, כיוון שהיא שיחקה הגנה אינטליגנטית שבה היא תקפה את הכדור ובאותה נשימה לא מיהרה לצאת למתפרצות,

אלא יצאה להתקפה מסודרת. וזה נגד ספרד.

בניגוד לאנגליה, שמוותרת על המסורת שלה (ששוער כמו הארט יבעט בעיטה ארגנטינאית? חללי פוקלנד מתהפכים בקברם), איטליה שומרת עליה. נכון, אילולא טורס ייתכן וספרד היתה מנצחת, אבל אלמלא קסיאס מה באמת היה קורה?

03
עם כל הכבוד ליורו, מצאתי את עצמי בימים האחרונים פוזל פעמיים לערוצים אחרים: למשחק הידידות בין ארגנטינה וברזיל ולמשחק בין אורוגוואי לפרו. מה לעשות, כדורגל מסודר, טקטי ובקיצור - אירופי - בלי סוארס, פורלאן, קבאני, ניימאר או מסי, זה לא זה. 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רון עמיקם

צילום: דעות

סופר ועיתונאי ספורט מזה 26 שנה. חבר מערכת הספורט של מעריב זה 21 שנה, וסיקר בעבורה בין השאר את נבחרת ישראל בכדורגל במשך עשור. כתב וערך שלושה ספרים בהם 'ספר מלכים', על 100 הכובשים הגדולים בכל הזמנים. אחד משבעת מייסדיו של מיזם האוהדים מכבי קביליו יפו

לכל הטורים של רון עמיקם

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים