המסיבה האחרונה: אזהרת יורו 2012
שימו לב לקרחות ביציעים. זה לא רק בגלל הגזענות, פשוט יקר לאנשים. כלכלות מתמוטטות והכדורגל האירופי על הקאנטים, אז אחרינו המבול. בינתיים נעשה חיים
מעשה שהיה כך היה. לקראת יום הולדתי ה-40 גמלה החלטה בלבי: אקנה לי אופנוע ואשובב
אשתי התנגדה לתוכנית כי היא ראתה משהו אחר ממני. היא ראתה אותי מתפתל בצורה פזיזה בנתיבי האוטוסטרדה, ואז, באופן ספקטקולארי, נתקע עם הראש בתוך אוטובוס של אגד תיור. בעיני רוחה, ראתה אשת חיקי הנצחית כיצד הראש שלי ננעץ במפשעתי ויוצא לי החוצה דרך התחת. "אתה יודע מה", היא אמרה לי, "במחשבה שנייה, אולי באמת תיראה סקסי על כיסא גלגלים".
והסיבה שאני מפרסם כאן את הפרטים המביכים הללו היא בכדי לייצר אזהרת רווח בנוגע ליורו. בשל יכולתה של אשתי לשלב בין ירידה לפרטים קטנים לבין ראיית העתיד אני סומך על תחזיותיה וניתוחיה. לשיטתה זו מסיבת הסיום של הכדורגל האירופי הברוקי, הבזבזני והנובורישי.
שימו לב למיעוט הקהל. לקרחות ביציעים. זה לא רק בגלל הגזענות. אלו תירוצים נוחים. פשוט יקר לאנשים. אירופה חווה חורף כלכלי בדרך לעידן קרח שסופו אינו ברור. כלכלות מתמוטטות, אנרכיה ביוון, אלופת 2004, בחירות כל חודשיים. איטליה צולעת תחת ממשלת טכנוקרטים וצרפת עומדת בפני שורת גזרות.
ספרד של ריאל מדריד וברצלונה פושטת יד. האם נראה לכם הגיוני שהחגיגה יכולה להמשיך, שיש איזה גרמני שיסכים לממן את הבזבזנות של הבלאנקוס? תשכחו מזה. הכדורגל האירופי וגרורותיו על הקאנטים. כשהלחם בסימן שאלה, השעשועים בסימן קריאה. אז אחרינו המבול, בינתיים נעשה חיים במסיבה האחרונה.
לפני כמה שנים נתפס בלאס וגאס סניטר בחדר המתים של אחד מבתי החולים המקומיים כשהוא מנהל מפעל הימורים משגשג, שהתבסס על משחק פשוט אך יחד עם זאת מקורי ומיוחד. הסניטר היה מוביל קבוצות של מהמרים בין מיטות שכיבים מרע, גוססים וגוועים, במטרה שיהמרו על זמן המוות כולל אפשרות לאנדר-אובר.
בסיפור זה אין תובנה על תשוקת ההימורים האנושית כמו תהייה היכן הסניטר שינהל הימורים על גורלה של בית"ר. צר עולמי כעולם נמלה ולכן בעוד העולם הנאור ועמיתיי מפליאים בלהטוטי פרשנות מאירת עיניים על היורו, קראתי בצמא עוד ידיעה העוסקת בגורל מבשר התכריכים של בית"ר.
גאידמק, הטביב של בית"ר, מתברר כמי שהבטחותיו נכתבות על קרח. מחד מבטיח תמיכה, מאידך, מסרב - או כך לפחות מדווח בעיתונים - לפגוש רוכשים פוטנציאלים. היו"ר קורנפיין שכפ"צו הנאמן ממלא פיו מים ואפילו גל יוסף, יועצו המיוחד, משמיע קולות מאוכזבים.
אבל זה לא הסיפור האמיתי כמו העובדה המצערת שמתבררת לגבי אוהדי בית"ר. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. כן, יש רגעים בחיים שבנאדם צריך להגיד לעצמו את האמת גם אם היא מרה ומבאסת.
אני מקנא באוהדי הפועל
הרבה דברים במחאתם אני לא אוהב. הפגיעה בדנה אשכנזי, אשתו של טביב, נלוזה בעיני. הדיבורים על סף הסתה מסוכנים, אבל אוהדי הפועל פועלים, הם לא ישנים על האף ומחכים כמו אוהדי בית"ר לדאוס אקס מכינה שיציל אותם מתוך פסיביות עלובה וחלושה.
לרגע בעונה החולפת, חשבתי שכדאי להקים קבוצת אוהדים. לצאת בקול קורא למאות אלפי אוהדי בית"ר לבוא להציל את הקבוצה. בהרהור שני נגמלתי מהרעיון. לשם מה? הרי ההתבזות העתידית בטוחה. נניח שאאסוף אנשים טובים שיקדישו זמן וכסף לנושא. כשהם יצעקו 'אחריי', הרבבות יישארו מאחור.
בזמן שאוהדי הפועל קטמון, הפועל אוסישקין ומכבי קביליו יפו בנו קבוצות לתפארת מאפס, אוהדי בית"ר מחכים לנס. הרי גם אם היינו נחלצים מציפורני פוצ'מוי גאידמק לא היה אפשר לבנות על אלפי אוהדים שיקנו מנויים ויסייעו להחזיק את הקבוצה בתקציב שפוי. חומר למחשבה, לא כולל מע"מ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם