נעימי להכיר: יובל נעימי יקלט ברוסיה?
אחרי ארבע שנים נטולות תואר או הישג משמעותי כלשהו, הגארד עוזב את מלחה לטובת הכסף הגדול של המדינה ברוכת הנפט. האם קיבל החלטה נכונה, האם הוא מתאים לטריומף ליוברצקי מוסקבה והאם ישרוד את התנאים הקשים של הארץ הקפואה?
"בלב כבד ונרגש אני נפרד מהאוהדים הכי נפלאים בעולם", כתב נעימי לאוהדי הקבוצה אחרי שהודיע על עזיבתו. "אני רוצה להודות לכם על שנים של תמיכה, אהדה ואהבה שהענקתם לי ללא תנאי. אני מאחל לכם עוד הרבה שנים של אהדה בלב ובנשמה, שתזכו לחוות הרבה ניצחונות, הצלחות והנאות מהמועדון המפואר הזה, שאתם חלק נכבד ובלתי נפרד ממנו. אקח איתי את אהבתכם כמקור לכוח והצלחה".
דברי השבח וההלל שהרעיף נעימי על אוהדי הפועל ועל אנשי הקבוצה מסמנים את עזיבתו של שחקן הבית היחיד שנשאר בסגל המועדון. גם בעונה שעברה פזל השחקן לעבר היבשת האירופית, אך בסופו של דבר העדיף להעביר עונה נוספת במלחה, שהסתיימה ללא הצלחה יתרה. השאלה היא אם הרכז אכן ייקח את ההזדמנות לקריירה אירופית מבטיחה בשתי ידיים, או שכבר בחודש ינואר הקרוב - כשהטמפרטורות ברוסיה יצנחו הרחק מתחת לאפס - יצוצו שמועות בדבר חזרתו של הגארד הביתה.
נעימי עלה לבוגרים של הפועל ב-2003. אף שזכה עם הקבוצה בגביע יול"ב, הוא לא זכה לתפקיד משמעותי במערך של שרון דרוקר. הסיבוב השני והמשמעותי שלו אצל האדומים החל בקיץ 2008, כשנעימי חזר למלחה בתום שנות נדודים בראש העין, גבעת שמואל ואשקלון.
מורן רוט היה אז הגארד
הגעתו של עודד קטש למועדון בקיץ 2010 עוררה תחושה של התרוממות רוח אצל נעימי, שהאמין כי יחסיו ההדוקים עם קטש בנבחרת יימשכו באופן טבעי גם בקבוצה מהבירה. כזכור, למאמן היו תכניות אחרות. כבר במשחק הראשון בעונת 2011-2010 - מפגש החוץ מול ליאז' במוקדמות היורוקאפ - החלו חיכוכים בין השניים, שנהפכו כעבור שבוע לפיצוץ של ממש.
נעימי בקושי ראה פרקט, וקובי - אביו של הגארד - תקף בפומבי את קטש וטען כי המאמן מקפח את בנו. השחקן לא גינה את ההתבטאויות של אביו, ובהפועל יצאו מדעתם. בסופו של דבר הדברים נרגעו, אך כעבור חודשיים נגרם פיצוץ נוסף, כשהתברר כי האדומים החליטו להעניש את הגארד ולהחרים את מוצרי החשמל שקיבל במתנה מהמועדון.
שוב היה זה קובי נעימי שתקף את הנהלת המועדון והעומד בראשה, חתנו דני קליין. למרות הארוחות המשותפות של בני משפחת נעימי וקליין בערבי שישי, הצהיר קליין בכלי התקשורת השונים כי "יובל לא צריך להיות בירושלים". השחקן, שלאורך כל הקריירה חלם לחזור לקבוצתו האהובה, התעשת. ורגע לפני שנבעט מהמועדון, התנצל הגארד ונשאר בקבוצה.
מאז תפס נעימי את המושכות בקבוצה, לטוב ולרע. בחצי השנה האחרונה הוא נהפך, תחת פיקודו שרון דרוקר, לגורם דומיננטי במערך של האדומים. הרכז השתפר בעונה האחרונה בכל הנוגע ליציבות הקליעה שלו, אף שבעונה החולפת קלע כמות נקודות זהה לזו שקלע בשנה שלפניה (11.8).
גם בהגנה הפגין נעימי רצון עז להשתפר, אך קשה לשכוח כי ברגעים המכריעים של העונה הוא לא ממש היה שם. בהפסד הביתי לגראבלין, שחרץ את גורלה של הפועל ביורוקאפ, רשם הגארד משחק חלש ביותר. ב-28 דקות על הפרקט הצליח נעימי לנפק רק שש נקודות ב-20 אחוזי הצלחה מהשדה בלבד.
בסדרת הפלייאוף מול הפועל חולון נעימי אמנם שמר על ממוצע של 11.5 נקודות, אך דייק רק ב-30 אחוז מטווח השתיים. במשחק הרביעי והמכריע של הסדרה באולם הפחים הגארד קלע מהשדה 36 אחוז בלבד, איבד שלושה כדורים ומסר אפס אסיסטים. במהלך הסדרה נעימי איבד 15 כדורים, כלומר 3.8 כדורים למשחק בממוצע. כזכור, י-ם הפסידה 3:1 והודחה. בסך הכול, מאז שנעימי נחת במלחה הפועל לא זכתה באף תואר פרט לגביע הליגה, והישג השיא שלה היה העפלה לרבע גמר היורוקאפ.
פרשן "מעריב" עפר שלח מסכים כי "ירושלים לא השיגה הרבה בתקופת נעימי", אך הוא טוען כי דווקא התפקיד המרכזי שלו במלחה הקשה על הגארד להתקדם. "מלבד יותם הלפרין, נעימי הוא הגארד ההתקפי הטוב ביותר בארץ. הבעיה היא שבירושלים הוא היה סוג של מלך. הקבוצה נבנתה סביבו, כולל בחירת הזרים. התלות בו הייתה מאוד משמעותית, והוא היה צריך להיות טוב לאורך 30 ומשהו דקות".
דרוקר רצה מאוד לראות את נעימי ממשיך לעונה נוספת, בעיקר בגלל "האופי הווינרי" שיש לגארד לטענתו. עם זאת, יו"ר הדירקטוריון יעקב לירז הבהיר לא פעם כי "לא נמנע מנעימי להתקדם אם יקבל הצעה טובה יותר".
שחקן הבית של האדומים אמנם החזיק באופציה להאריך את חוזהו במועדון לעונה נוספת, אך מכיוון שבעונה האחרונה בהפועל הרוויח כ-200 אלף דולר, הוא לא היה מסוגל לסרב להצעה הכספית הקוסמת שהגיעה מרוסיה. המאבקים הנוכחיים בין גומא אגייאר לקליין על השליטה בקבוצה אולי לא הקלו על נעימי להישאר במלחה, אך בכל מקרה הרצון להשתדרג מקצועית וכספית היו מובילים לפרידה של נעימי מהאדומים, גם אם העניינים היו מתנהלים על מי מנוחות.
הבית החדש של הרכז בשנה הקרובה יהיה בעיר ליוברצקי, המונה כ-170 אלף תושבים ושייכת למטרופולין העצום של מוסקבה. על מנת לסבר את האוזן, מסע חורפי של טריומף למשחק חוץ מול צסק"א בלב מוסקבה יכול להימשך כשש שעות.
אפיק ניסים - שחקנה של נובו מסטו הסלובנית, ששיחק בעבר ברוסטוב ואניסיי הרוסיות – מעיד כי "אם צריך להגיע למשחק מחוץ לאזור של מוסקבה, זה יכול לקחת גם שלוש או אפילו חמש-שש שעות טיסה בתוך רוסיה". לדברי ניסים, "מנטליות רוסית זה משהו שצריך להתרגל אליו. הרבה מהם לא מדברים אנגלית ולא קל לתקשר איתם. צריך להתגבר גם על הקור המקפיא, וזה קשה עבור מי ששיחק כל הקריירה בארץ".
האולם של טריומף מכיל כ-4,000 מקומות ישיבה. לדברי צביקה שרף, שאימן לפני שנה את ספרטק סנט פטרבורג, מדובר ב"אולם ביתי וחם", אם כי הוא לא תמיד מלא. מתן חרוש, שזכה ב-2006 עם אוראל גרייט בגביע האתגר כעוזרו של שרון דרוקר, מסביר כי "גם אם האולמות לא מלאים, כל המשחקים משודרים בטלוויזיה ויחסית מדובר בליגה מסוקרת מאוד. לכן לשחקנים לא כל כך אכפת כמה קהל מגיע למשחק, כי הם ממילא מקבלים את החשיפה".
טריומף הוקמה מחדש ב-2007 ארבע שנים אחרי שהחלה את דרכה תחת השם "דינמו מוסקבה האזורית". בעונה החולפת היא רשמה את הישג השיא שלה, כשסיימה במקום השלישי ברוסיה. הקבוצה החדשה של נעימי הפסידה בחצי גמר הפלייאוף 2:0 לחימקי מוסקבה, אך העפילה ב-2009 ובעונה החולפת לחצי גמר היורוצ'אלנג'.
היא גם בילתה שנתיים ביורוקאפ, והיא אמורה לשוב לשם לקראת העונה הקרובה. טריומף משתתפת באופן קבוע גם בליגה הבלטית, ובעונה שעברה היא הודחה בחצי הגמר. "יובל עשה צעד אמיץ, אבל גם מתבקש והכרחי", טוען שרף.
"הליגה הרוסית שנייה באירופה רק לספרדית. ליובל תהיה שנה קשה מאוד, והוא יצטרך להפגין עלייה של שתי מדרגות לפחות בפיזיות, באתלטיות ובאינטנסיביות של המשחק שלו. טריומף היא קבוצה טובה, אבל אין בה את הלחץ שיש בצסק"א, חימקי או קאזאן. אם נעימי לא היה מקבל את ההצעה הזו, הוא היה מתחרט על כך כל הקריירה".
שלח מסכים עם שרף כי לנעימי מצפה אתגר קשה במיוחד, אך הוא גם מאמין כי ייתכן שהיציאה לכפור הרוסי עשויה להתאים לו יותר מהמצב שהתרגל אליו במלחה. "בקבוצה גדולה הוא לא יהיה מלך כמו בירושלים, והוא יוכל לשחק בתפקיד ספציפי בסגל", הוא מנתח.
"בזמנו גם קטש הגיע לפנתינאייקוס ממכבי כשחקן המוביל. בפאו אובראדוביץ' הושיב אותו הרבה על הספסל וייעד לו תפקיד ספציפי מאוד, אבל בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו. יובל למשל, צריך שיהיה לידו מוביל כדור, ולא קלע. בהגנה הוא צריך גארד זריז, שיוכל לשמור על הגארד הזריז של היריב, כי הוא לא יוכל לעשות זאת".
יורם חרוש, שמכיר את נעימי עוד מימיו כמאמן במחלקת הנוער של הפועל, מתאר את הכדורסל הרוסי ככזה שחי בקצב של NBA. הם טסים למשחק בסיביר ביום שבת, ולאחר מכן טסים למערב אירופה לשחק ביורוקאפ", עם זאת, עוזר המאמן של אפי בירנבוים מאמין כי נעימי מתאים לסגנון המשחק של הליגה הרוסית.
"יובל הוכיח שהוא מתאים לסטייל האירופי, ואני מאמין שהוא גם מספיק חזק כדי להתגבר על המכשולים שיהיו לו שם", קובע חרוש. "המאמן שהביא אותו (ואסילי קראסב – ג"צ) יודע איזה שחקן הוא מקבל, גם מבחינה הגנתית. הליגה ברוסיה אמנם עשירה ומשופעת בשחקנים טובים, אבל היא לא הגנתית כמו ביוון. לכן לא צריך להיות שומר מעולה כדי להצליח בה".
חרוש מאמין בנעימי, אך המבחן האמיתי של הגארד יחל כשייכנס לשגרת החיים האפרורית ברוסיה, הרחק מהחום והאהבה שהורעפו עליו במלחה. "השנה הראשונה באירופה תמיד קשה, במיוחד ברוסיה", מעיד ניסים, שסיים עונה תשיעית ברציפות באירופה. "תמיד יש מחשבות על חזרה לארץ, אבל צריך להיות חזק ולהבין שאירופה יכולה להפוך אותך לשחקן טוב בהרבה מאשר בארץ".
שלח טוען כי נעימי יימדד בעונה הקרובה לא רק במקצועיותו, אלא גם באופיו. "יותם הלפרין שיחק בארבע השנים האחרונות באירופה. הוא נלחם באולימפיאקוס על המקום שלו כל הזמן, והעונה האחרונה שלו בספרטק הייתה מצוינת", מציין שלח.
"השאלה היא האם נעימי יהיה כמו הלפרין, או לחלופין כמו ליאור אליהו, שהעדיף לחזור לארץ אחרי שנה בגלל מאמן נוקשה וגעגועים הביתה. אני חושב שזו הייתה טעות שגם הוא וגם מכבי משלמים עליה. נעימי יצטרך אופי חזק כדי לא לחזור לקונכייה הנוחה בארץ וכדי לחוות דברים מיוחדים ברמה האישית והמקצועית באירופה. ימים יגידו אם יצליח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם