
ארגון למופת: מה חדש באוקראינה?
שוטרי התנועה פה צמאים לדם, אבל תעודת עיתונאי ומילת הקסם "אופ"א" שחררו אותי כבר לפחות חמש פעמים מאבו-סיביר

שוטר אוקראיני בפעולה. פקח, אני פורק סחורה צילום: רויטרס
כמה שאתה מסביר שאין מצב שהמכונית עברה במלוא היקפה את הקו, לא עוזר. הוא כבר בשלב הניירת, מקשקש משהו באוקראינית. השלב הבא זה שלילה וקורס נהיגה מונעת בקייב, בדצמבר הבא.
בהתחלה נלחצתי. שוטר רציני, בלי טיפת חוש הומור, עד שמצאתי שיטה. תג עיתונאי ומילת הקסם "אופ"א" כבר שחררו אותי לפחות חמש פעמים ממעצר באבו-סיביר, ואמרתי שבמקרה של רצח אשתמש בשם הקוד "פלאטיני," שבטח יביא לזיכוי מלא מחוסר הוכחות.
הם לא מתווכחים עם אופ"א. בקייב, אחת הערים הפקוקות באירופה, הם סגרו רחובות שלמים לפני המשחק של אנגליה ואף אחד לא בכה או קיטר. סבלו בשקט לטובת האנשים עם אישורי המעבר.
לי יש אישור. אמנם לא הלימוזינה של מיסייה מישל, אלא סקודה עם הילוכים, אבל בבוקר יום שישי, כל השדרות המרכזיות של הבירה היו שלי, בלעדי, פרסום ראשון. בעצם שר החוץ האוקראיני ואני. עד עכשיו אני לא מבין מה הוא עשה שם.
אבל מסתבר שיש שוטרים יוצאים מהכלל, כמו בכניסה לחארקוב, לפני מספר ימים. האמת שגם אני הייתי עוצר את המכונית. היינו ארבעה עיתונאים. אחד גדול, אחר בינוני ושניים סמול סייז. היה כאן חשד לחוליית חיסול צ'צ'נית.
עצרתי באדישות את הרכב ושלפתי את מילת הקסם "אופ"א." השוטר לא מצמץ. "קארד," הוא ביקש. "אופ"א," עניתי בטון מאיים. "קארד" הוא החזיר. "פלאטיני, פוטין, אובמה," עליתי לאט-לאט בסולם הדרגות, אבל הוא המשיך עם "קארד."
בלית ברירה פתחתי את תא הכפפות והגשתי צרור ניירות. "קארד" הוא חזר. הפעם זה היה רציני. הייתי חסר אונים. אלה שלידי בטח יכחישו
כל קשר, ובעוד עשור יפגשו אותי בנתב"ג, אסיר ציון משוחרר.
במפלט של הרגע האחרון, ברני הציע שאסתכל מאחורי מגן השמש של הנהג אולי שם נמצא הקארד, המדובר. וואלה, היה תקוע שם משהו ירוק. השוטר חייך ואמר "קארד" וזהו, שחרור, אפילו בלי ערבות. אבל מאז כל בטחוני העצמי התערער, ומאותו יום אני נוסע בעיר על ארבעים, עוצר לפני מעברי חצייה ומאותת בפניות. יודע שבשעת צרה אף אחד לא יהיה איתי, אפילו לא חברי הטוב, מישל.