CUCCHIAIO: איטליה עובדת לפי השיטה
תתחילו להפנים את הדרך: בעיטה קטנה ופנימה. לאיטליה יש את הכלים כדי לעשות את המינימום ההכרחי, בעיקר לאור היכולת שהציגה מהשוער ועד לחלוצים. וכן, היא מסוגלת גם לעבור גם את גרמניה
היו כבר נבחרות טובות מאלה. איטליה ואנגליה, אתמול צילום: איי אף פי
לאיטלקים זה הספיק לזכות בשני גביעי עולם בעשורים האחרונים - ב82- בספרד וב2006- בגרמניה. באמצע עוד הספיקה הסקוואדרה אזורה להפסיד שני גמרים. אחד לברזיל בפנדלים במונדיאל בארה"ב ב1994- והשני לצרפת בגמר יורו 2000 ברוטרדאם.
ג'רארד, פירלו ובאלוטלי הם כוכבים יוצאים מהכלל, שאינם מעידים על הכלל. אולי גם בופון, שבהחלט יכול להיחשב מהליגה של דינו זוף, וכמובן וויין רוני, שאולי ימצא מי שישווה אותו לגארי ליניקר. אולי. כל השאר שחקנים טובים וממושמעים. לא הרבה מעבר לכך. עם הברקות ונפילות של וולבק וקסאנו למשל.
הפתיח הזה נכתב במחצית. עדיין .0:0 איטליה יותר טובה, כי פראנדלי שיחק אותה בגדול. מונטוליבו בהרכב על חשבון עוד קשר אחורי. סגירת המרחקים של איטליה היתה מרשימה.
להוציא כמה דקות של חוסר ריכוז בפתיחה, שבהן גם הגיעו האנגלים למצב הבקעה מצוין (בופון בהצלת הטורניר מבעיטה של ג'ונסון משלושה מטרים), המערך של פראנדלי עשה את ההבדל. מה גם שההחמצה של ג'ונסון היתה אחרי בעיטה אדירה של דה רוסי למשקוף.
אחר-כך באלוטלי עוד החמיץ פעמיים, אבל המשחק היה חד צדדי. התשובה האנגלית היתה מתפרצות. לא הרבה מעבר לכך. כי אתה לא יכול להתמודד עם פארקר, יאנג ומילנר מול דה רוסי, מרקיזיו, מונטוליבו וכמובן פירלו. ג'רארד כבר לא בגיל המתאים, ובוודאי שאין לו את האנרגיות הנדרשות להשלמות מהסוג הזה.
בפתיחת המחצית השנייה הסיפור היה דומה. שוב מצבים נוחים לבאלוטלי ולמונטוליבו, ושוב החמצות. אנגליה שיוועה לוולקוט. הודג'סון, שועל לא קטן, הוסיף על וולקוט גם את אנדי קארול על חשבונם של וולבק ומילנר. בסך הכל חילוף הגיוני, עם קריצה קלה לכיוון ההגנה.
לקראת הסיום פראנדלי הגיב. דיאמנטי, קשר, במקומו של קסאנו המותש. מעולם קסאנו לא עזב מגרש כשהוא מותש. עוד
קצת, ופראנדלי מבין מה יחכה לו באיטליה עם חילוף שכזה והוא מאזן עם נוצ'רינו על חשבון דה רוסי.
הסך הכל של המשחק עד עכשיו: שני המאמנים מכבדים את המקצוע. בשביל זה משלמים להם. ליזום, וגם להגיב. תענוג. למרות שהקצב נחלש והביא להארכה ראשונה ביורו הנוכחי.
זה הגיע לפנדלים. איטליה הרגישה מה שברצלונה מרגישה פה ושם, כאשר היא מחזיקה ב90- אחוז מהזמן בכדור, אבל נאלצת לבעוט כדורי הכרעה מול יריב שאתמול התברר שהוא, גם הוא, מכיר היטב את שיטת הקטנאצ'ו, שזה בונקר לתפארת. פעם זה אינטר ופעם זו צ'לסי.
בסופו של דבר עלתה לחצי הגמר מי שהיתה ראויה ראויה לכך. ומה תגידו על הפנדל של פירלו? באיטלקית מכנים את סוג הבעיטה הזו .CUCCHIAIO
תתחילו לשנן את המונח האיטלקי הזה. הוא יעזור להבין מדוע לאיטליה יש את הכלים לעבור גם את גרמניה. כי להחמיץ כל-כך הרבה אי אפשר פעמיים תוך ארבעה ימים.
מריו באלוטלי מכניס את ג'ון טרי לשער. כמה אפשר להחמיץ ביומיים
צילום: רויטרס
אקו"ם