כרוח סערה: גילויים בפרשת גומא אגייאר
סכסוך על מיליוני דולרים עם הדוד. תלונות מצד אשתו על "אלימות בתוך המשפחה." נישואים שעלו על שרטון. אמא אסרטיבית שמעבירה על שמה את כל נכסיו יום לאחר היעדרותו. צוות "סופשבוע" התחקה השבוע בין מיאמי לירושלים אחרי הסיפור המסתורי של גומא אגייאר
יו"ר דירקטוריון הפועל י-ם: "גומא הרגיש שעבדו עליו"
"היינו על הסירה הזו לפני כמעט שלוש שנים," הוא נזכר בשיחה עם "סופשבוע." "זה היה קצת אחרי שגומא סייע לנו כספית כשהזרים ארבעה וחצי מיליון דולר לתקציב בית"ר. בגלל ששורשיו בברזיל, הוא רצה שנטוס יחד לשם כדי לבנות קשרים עסקיים עם מועדוני הפאר של ריו. הוא חשב שאפשר יהיה לבנות עסקאות שונות כדי ששחקנים מוכשרים מברזיל יגיעו אלינו.
"היינו שם יחד ובדרך חזרה לארץ, נחתנו ליומיים בביתו שבפלורידה. אני זוכר שאחרי איזו ארוחת צהריים, גומא החליט שנצא יחד להפליג בסירת המנוע. עלינו עליה ביחד עם דני נוימן וחיים אלדר, שהיו האנשים הכי קרובים אליו. גם הבן של גומא היה איתנו, ואני זוכר שהוא התחיל לתת גז ואנחנו שטים מול הגלים האלה, שאולי סחפו אותו בשבוע שעבר. גומא מחייך את החיוך הענק שלו ואנחנו לחוצים, ואז הגיע גל של שניים או שלושה מטרים, והעיף את הסירה באוויר.
"אני החזקתי במוט אז הצלחתי לעמוד בזה, אלדר ישב ליד גומא והחזיק חזק את הבן שלו וגם שרד, אבל נוימן לא הספיק להחזיק במשהו והוא פשוט עף על רצפת הסירה ונחבט קשות ברגלו. אני לא יודע אם כל הקריירה שלו בבית"ר היה לו כזה שטף דם ברגל. צעקנו לגומא שיאט את המהירות, כי זה היה ממש מפחיד, והוא נרגע."
נדמה שהסיפור הזה של קורנפיין על עוד רגע בלתי נשכח שעבר כל מי שהוקף בפצצת האנרגיה המתקתקת המכונה גומא אגייאר, מקפל בתוכו יותר מרמז אחד על אופיו של האיש - שהפציע לחיינו לפני פחות משלוש שנים וחצי, ונעלם בליל שלישי שעבר במים של פורט לודרדייל, פלורידה, אחרי שיצא לבדו להפלגה בים הסוער.
פומפאנו ביץ.' אלן אגייאר מגיעה לפתח ביתה, מעיפה מבט דרך דלת הזכוכית וממהרת להסתגר בחדרה. במבט ראשון, קשה לזהות שמדובר באמו של גומא. אישה מטופחת בעלת גזרה דקה ופנים נאות שרק עיניה הטרוטות מסגירות מבעד לאיפור את הלילות טרופי השינה שעברו עליה.
כאילו לא מספיקה הפרשה החדשה בה מככב בנה, התקשורת לא הפסיקה להתקשר, הכתבים דפקו על הדלת בכל שעות היום והיא שיתפה פעולה בנדיבות. עד שהבינה שבמו ידיה ופיה הפכה לשחקנית הראשית באופרת סבון שהועברה בשידור חי למיליוני צופים בארץ ובפלורידה.
בסלון הבית יושבים שליח "סופשבוע," אמא אגייאר ודוד אבן (אסולין), בן זוגה בשנים האחרונות. "הדבר היחיד שמעניין אותנו כרגע זו ההיעלמות של גומא. לא שום דבר מעבר," הוא מדגיש כבר בתחילת השיחה. "גומא יצא ביום שלישי בערב להפלגה תמימה.
"זה דבר שהוא נהג לעשות לא פעם. לא קדם לזה שום דבר שיכול היה ללמד אותנו על ההיעלמות המוזרה הזאת. רק ביום ראשון האחרון, יומיים לפני שנעלם, נפגשנו. היינו מדברים בטלפון כל יום, ישבנו, דיברנו על העסקים, ניתחנו
הבית בו מתגוררים אגייאר ואבן הוא בית חד קומתי בפומפאנו ביץ,' עיר קיט לחופי האוקיינוס האטלנטי, צפונית לפורט לודרדייל, בקושי רבע שעת נסיעה מביתו של גומא. בית מטופח, אך לא כזה שיכול להעיד על ההון הגדול של הילד. על הקירות בסלון ובכל פינה בבית מונחות יצירות פרי מכחול בעלה המנוח של אלן שהלך לעולמו לפני חמש שנים.
בכלי התקשורת בארצות הברית ובישראל דווח בהרחבה על הפנייה של אלן לבית המשפט המקומי בבקשה להפוך לאפוטרופסית החוקית של נכסיו הרבים של בנה שנאמדים, לפי הפרסומים, בלמעלה מ75- מיליון דולר: 35 מיליון בנכסי נדל"ן בארץ, 15 מיליון במזומן, שני מיליון דולר שווי היאכטה, ועוד שבע מכוניות יוקרה בעלות כוללת של למעלה ממיליון דולר.
אלה היו כותרות שניחוח חזק של חמיצות עלה מהן. פחות מ48- שעות לאחר היעלמותו, הפכה הפרשה מסיפור אנושי טראגי למאבק כספי מכוער. הפרשה שהייתה מלאה סימני שאלה עוד קודם, התעטפה פתאום בשכבה נוספת של מסתורין מהול בתאוות בצע ומאבק משפחתי יצרי.
"היא הגישה את הבקשה בבית המשפט בניסיון להשתלט על הכל, בזמן שהצוללנים עדיין מחפשים אחר הגופה של גומא," הגיב בזעם ביל צ'רר, עורך הדין של אשתו ואם ארבעת ילדיו, ג'יימי. "זה ביזארי," הוסיף, ובכך סיכם במילה אחת את מה שמרבית האנשים חושבים על הפרשה גם היום. אלן, מצדה, הסבירה במסמכי בית המשפט כי בשנים האחרונות סבל גומא מפיצול אישיות וייתכן כי בעת שנעלם היה "במצב של הזיה או שסבל מהתקף פסיכוטי."
בפני אחד העיתונאים חשפה טפח ממערכת היחסים הבעייתית שלה עם ג'יימי, אם ארבעת נכדיה. "כשהלכתי לשם אתמול, לא ראיתי את הילדים," סיפרה. "הם היו אצל הסבתא השנייה ואני לא שמעתי מהם. גם מאשתו לא שמעתי."
אם זה לא מספיק, נוספה לקלחת הזו עוד לבה רותחת ביום שני השבוע, כשריצ'רד בארון, עורך דינה של אלן אגייאר, טען שגומא יצא להפלגה שעה לאחר שג'יימי הודיעה לו שברצונה להתגרש ממנו. "אני מאמין שזה מה שדחף אותו מעבר לגבול," ציטטה רשת אייבי-סי את בארון. "הוא אהב את אשתו ולא רצה להתגרש. אני מקווה שהוא חי, ושהוא יתגרש ממנה. היא הראתה את פניה האמיתיות."
"לאלן יש את הכספים מעסקי האמנות שלה ושל בעלה ז"ל, היא לא זקוקה לכספים של גומא," מבהיר אבן ממקום מושבו על הספה בסלון. "הם ניהלו את העסק הזה ביחד במשך 25 שנה והיצירות שלו נמכרות גם היום בכל העולם."
מדוע, אם כך, מיהרה לבית המשפט בבקשה לקבל שליטה על עשרות מיליוני הדולרים של בנה?
"לאלן לא הייתה שום כוונה לעסוק בשלב זה בכסף. מדובר בהליך טריוויאלי במצבים כאלה, בדבר שהוא מתבקש. כל הכוונה הייתה למנות גוף חיצוני, נאמן שימונה על ידי בית המשפט וינהל את ענייניו הכספיים. כל מי שמבין בעסקים יודע שבמצב כזה, כשבעל העסק נעלם ונוצר ואקום, מישהו צריך לקבל החלטות שיגנו על האינטרסים של אשתו, של הילדים ושל העסקים שלו. זה הכל. זה האינטרס של אשתו של גומא, של הילדים של גומא ושל כולם."
אבן ואלן מבינים שככל שהזמן חולף הסיכויים שלסיפור הזה יהיה סוף טוב הולכים וקטנים. נסיבות ההיעלמות בשעת לילה מאוחרת, בלב ים ובמזג אוויר סוער, מקטינות עד למינימום את הציפיה לנס. אבל הם עדיין מקווים.
"כל עוד אין שום אינדיקציה לכך שהוא מת, או כל הסבר אחר להיעלמות שלו, הנחת העבודה שלנו היא שגומא בחיים," מדגיש אבן. אם תרצו, אינסטינקט טבעי של אם ושל בן זוגה שמסרבים להשלים עם האפשרות הבלתי נתפסת מבחינתם שיקירם הלך לעולמו. וישנה גם התחושה הנוספת, שקשורה לאופיו של האיש שבמרכז הפרשה. התחושה הבלתי מוסברת הזו שבכל מה שקשור לגומא, שום דבר לא יכול באמת להפתיע.
ירושלים. השם גומא אגייאר הפציע לתודעה הישראלית לפני קצת יותר משלוש שנים. "הכרתי אותו לראשונה אחרי יום העצמאות של ,"2009 נזכר קורנפיין. "דני נוימן צלצל ואמר לי לבוא איתו לפגוש מיליונר יהודי שמתעניין ברכישת בית"ר ירושלים. הגענו לבית של גומא בימין משה ותוך חמש שניות כבר לא היו מחסומים.
"זה לא היה מפגש עם אדם עשיר שאתה רק מכיר והכל צריך להיות מנומס. הוא חיבק אותי עם הזרועות הגדולות שלו ונתן לי הרגשה כל כך חמה. הרגשתי במקום נוח, במקום נעים עם בן אדם שגורם לך להרגיש מאוד רצוי. מהשנייה הראשונה ראיתי בן אדם עם המון לב, עם המון שמחת חיים והמון חום לאנשים. איש עם המון כריזמה ונוכחות."
נוימן, כוכב העבר של בית"ר ירושלים ופרשן הכדורגל של ערוץ ,1 היה רק אחד מבני החבורה שהקיפה את אגייאר בימים הראשונים שלו בתודעה הציבורית הישראלית. לצדו היו גם בובי בראון, לשעבר היועץ לענייני תפוצות של בנימין נתניהו, ג'ודית בן סוזן, העוזרת של בראון באותם ימים אצל נתניהו, וטוביה סינגר, איש ערוץ .7 אנשים אחרים העדיפו להשאיר את ההיכרות עם אגייאר מאחורי הקלעים. כך, למשל, חיים אלדר, באותם ימים מנהל סניף מפלגת קדימה בירושלים, והיום יועצו הפוליטי של שאול מופז.
"פגשתי את גומא לראשונה אצלי בבית לפני למעלה משלוש שנים," משחזר אלדר. "עשיתי ערב ברביקיו מאוד גדול אצלי בבית, וחבר אמר לי שהוא בא עם איזה בחור שהוא היה איתו בהופעה באיצטדיון קראפט, בכניסה לירושלים. הופעה של להקה מארצות הברית שגומא תרם את הכסף להביא אותה לירושלים. היו אצלי הרבה חברים באותו ערב והוא לא כל כך הבין איפה הוא נמצא.
"לדעתי, זה היה אחרי תקופה ארוכה שהוא היה מסוגר בבית בירושלים ולמד תורה עם רבנים. הוא היה אז עם כיפה וציציות ופתאום הכיר חבר'ה צעירים, מה שנקרא ההארד קור של ירושלים, וכולם טיפוסים מעניינים, והוא נדלק. התחברנו מהר מאוד כשהוא ראה שאני קשור לפוליטיקאים כמו אהוד אולמרט ואבי דיכטר. הוא ביקש להיפגש עם דיכטר בטענה שקרא עליו המון.
"חשבתי שהוא צוחק, אבל הוא התעקש והבאתי אליו את דיכטר, שהיה אז השר לביטחון פנים. גומא היה בהלם מהמהירות שבה אורגנה הפגישה. הוא התעניין בפעילות השב"כ ושמע הרבה סיפורים שריתקו אותו. ארגנתי לו גם פגישה תוך שבוע עם צחי הנגבי, שגם אותו הוא מאוד העריך. אחרי שבועיים הוא ביקש שאעזוב הכל ואבוא לעבוד איתו."
לאה שטרן, חברה אישית, הכירה את אגייאר כשנשלחה באפריל 2009 לתעד את מסעו בראש "מצעד החיים." "אני זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו. עד אז לא ידעו מי הוא. הגעתי לשדה התעופה וראיתי גבר נאה בחליפה שחורה ומשקפי שמש, שהיה מוקף בצוות שלם של עוזרים ומאבטחים. מאוד מסתורי, מאוד כריזמטי, וחשבתי לעצמי, 'מי זה."'?
אגייאר, ,35 הוא אחת הדמויות הצבעוניות שאי פעם הגיעו לישראל. הוא נולד בריו דה ז'נירו למשפחה יהודית. סבו מצד אביו היה גנרל בצבא ברזיל. כשהיה בן שנתיים הפכו ההורים, אלן ואוטו, לנוצרים אוונגליסטים - וכך גם הילדים. לאחר מכן עברו לארצות הברית וניהלו שם עסקי אמנות. בילדותו שיחק טניס אבל הפסיק לאחר שנפצע.
הוא למד באוניברסיטת קלמזון, חתך משם אחרי שנתיים בפקולטה למינהל עסקים והפך למאמן הטניס של עשירי פלורידה. כשסבתו נפטרה חזר ליהדות. את הונו עשה אגייאר ביחד עם דודו, תומאס קפלן. הם הקימו את "לאור אנרג'י," חברה קטנה לחיפושי גז, ביוסטון, טקסס.
החברה, שקדחה גז בחלקת אומורוסו, הפכה את אגייאר למולטי מיליונר תוך זמן קצר: ב2007- היא נמכרה לחברת "אנקנה" ב2.5- מיליארד דולר, אחרי שהתברר שבחלקת אמרוסו יש מאגר גז טבעי ענק. אגייאר זכה לכעשרה אחוזים מהנתח, כלומר סביב ה250- מיליון דולר.
השמחה, כרגיל במקרים האלה, הייתה קצרה. אגייאר וקפלן הגישו תביעות הדדיות בבתי משפט בארצות הברית. קפלן, הנשוי לדפנה, בתו של ליאון רקנאטי, טען שאגייאר מעל בכספי החברה. אגייאר, מצדו, טען שלא קיבל את הסכומים שהגיעו לו על פי ההסכמים. "הוא מקנא בי," אמר בראיון עיתונאי על הדוד. בסופו של דבר משך אגייאר את תביעתו.
ב,2008- כשהיה שוב עמוק בתוך היהדות, הגיע אגייאר לארץ. בתחילה הסתובב בירושלים בין ישיבות, אחר כך תרם בנדיבות לארגונים שונים. השאיר שמונה מיליון דולר ל"נפש בנפש," העניק מאות אלפי דולרים לסניפי חב"ד וגם חצי מיליון דולר ל"מצעד החיים" - סכום שקנה לו את הזכות לעמוד בראש המצעד, מצדו האחד הרב ישראל לאו, מצדו השני השר סילבן שלום.
את המצעד סיים בהתפרצות רגשות אופיינית, שיכולה ללמד משהו על אופיו האקסצנטרי ועל תפיסתו המשיחית. בתום נאומו הוא הדהים את הנוכחים כששלף שופר, תקע בו פעם אחר פעם והכריז: "לא ניתן לזה לקרות בשנית. אנחנו מחויבים לביטחון העם היהודי לנצח."
שטרן, כפי שהיא מספרת, נשכרה על ידי אגאייר למטרה אחת בלבד: לתעד כל צעד שלו במהלך המסע. "בהתחלה הוא מאוד אהב את תשומת הלב," היא נזכרת, "אלא שבשלב מסוים זה הפך ליותר מדי. רק מעט אנשים ידעו שהוא סובל מהפרעה דו קוטבית. שהוא היה נע מהיי מאוד גבוה לדאון מאוד נמוך."
עד שהשלב הזה הגיע, נבנתה סביב אגייאר כוורת. "הוא היה חדש בארץ," נזכר בובי בראון. "כל העולם קפץ עליו, הוא לא הבין את ההבדלים בין הארגונים שביקשו ממנו תרומה. חבר משותף המליץ עלי, והוא הפך אותי ליועץ שלו לענייני העם היהודי. קיוויתי שהוא יהיה כמו רון לאודר, רציתי שתהיה לו השקפת עולם רחבה. הוא היה אדם צעיר שהאמין שהוא יכול לעשות הכל, למצוא פתרון לכל דבר.
"הוא מאוד האמין בעצמו. אחרי שנה וחצי שבמהלכן תרם לארגונים ול'מצעד החיים,' ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, קירב אותו לספורט. הוא הרי שיחק טניס, וגם אהב כדורגל. כשאתה מגיע לאצטדיון טדי וכולם אוהבים אותך, מאוד קל להיכנס לתחום של הספורט. נפרדנו כידידים כשהוא התחיל להשקיע בבית"ר וקנה את הפועל ירושלים בכדורסל, אבל שמרנו על קשר. הוא היה אדם מלא חיים."
סטיב ליבוביץ מהמחלקה לאנגלית בערוץ הראשון התיידד עם אגאייר במהלך "מצעד החיים." "נסענו ביחד ברכבת מוורשה לאושוויץ ובמשך ארבע שעות לא הפסקנו לדבר על השואה ועל ספורט. הוא רצה לרכוש קבוצת ספורט, הבאתי אותו לבית"ר ירושלים. הוא היה מבריק אבל גם מאוד ילדותי. עסק בדברים בצורה לא אחראית. לא תמיד ידע מה נכון לעשות ומה לא נכון. כשהוא התחיל לבלות במסיבות, הקשרים בינינו ניתקו."
בין התרומות, אגייאר מצא גם זמן להשקעות. בארבע השנים שלו בישראל הספיק לצבור בארץ רכוש בשווי של למעלה ממאה מיליון שקל, שנוהל תחת חברת "ג'רוזלם גלובל מנג'מנט." הוא קנה כמה בתים בשכונת ימין משה, וגולת הכותרת: בית ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים - עם מרפסת המשקיפה על הכותל.
"הרב קוק נתן פסק הלכה שמהמרפסת שלי זה כבר נחשב מניין," אמר גומא עצמו בראיון למוסף הזה לפני שלוש שנים בלבד, "עד כדי כך זה קרוב. בנוסף, רכש עוד דירה גדולה במתחם ממילא, אליה התכוון לעבור.
אגייאר לא הסתפק במגורים בקרבת הכותל. "בית מקדש שלישי זה אחד החלומות הגדולים שלי," אמר באותו ראיון, "בטח שהייתי רוצה לתרום לו, ליזום אותו. ב2,000- השנים האחרונות העם היהודי חלם והתפלל לבית המקדש. אז מה? אני אמור פשוט לשכוח ממנו? זה מכעיס אותי. לא באנו הנה לעשות שופינג. וזה מה שאנשים כאן שכחו."
אביו, שנפטר ב,2006- קבור בהר הזיתים. אגייאר גם השקיע כמה מיליוני שקלים בחוות גבעות עולם הסמוכה לאיתמר ועוסקת בחקלאות אורגנית. "הוא הציל את המקום," אומר מקורב לאגייאר, "באו אליו עם ציונות ואמרו לו שהחווה מפרנסת הרבה אנשים. לא ברור מה לגומא ולנערי הגבעות, אבל היה לו לב טוב והוא תמיד היה מוכן לעזור." אברי רן, הבעלים של החווה, טוען שאגייאר לא נתן לו כסף, אבל "היו לנו כמה עסקים משותפים."
בני משפחתו הגיעו לארץ בעקבותיו. אחותו, אנג'ליקה דרואו, שהתה בישראל במשך שנתיים. בעלה, קורי, היה מעורב בניהול עסקיו של אגאייר וסייע לו בניהול התביעה של קפלן. האחות אנדריאה הגיעה לביקורים. אחיו הצעיר ינאי סייע בעסקי הפילנתרופיה ולאחר מכן בהעברת תרומה למשפחות של הרוגי השריפה בכרמל. את בן זוגה, דוד אבן, הכירה האם אלן כשאבן עבד בחנות לקרמיקה. אלן אגייאר, ששיפצה את אחד הבתים בירושלים, חיפשה קרמיקה ופגשה אותו. מאז לא נפרדו.
פומפאנו ביץ.' בזמן שבארץ זכה אגייאר לשבת למשך כמה דקות בכס הגביר שמגיע מהניכר ומפזר מיליונים לרווחת תושבי העיירה פושטי היד, בארצות הברית מדובר בדמות די אלמונית. איש עסקים בקליבר בינוני לכל היותר, שהונו האישי לא מדגדג אפילו את הריבית של שוכני רשימת ה400- של "פורבס." השבוע, בכל אופן, האלמוניות של גומא בארצות הברית תמה - כל רשתות התקשורת הארציות הגיעו כדי לסקר את היעלמותו המסתורית של "טייקון הנפט."
"לא היה לי מושג שמדובר בכזאת אישיות מפורסמת עד לרגע שבו הוא נעלם," מודה אחד משכניו של אגייאר, גבר לבן בשנות השישים לחייו שגר כמה בתים במורד הרחוב. "הכרתי אותו ואת אשתו, אמרנו אחד לשני שלום, ולא מעבר."
השבוע, בעקבות הסיקור התקשורתי הנרחב ועשרות כלי התקשורת שהגיעו למקום, למד ביחד עם שאר דיירי הרחוב על האיש, עסקיו, ובעיקר על עברו הצבעוני. "תמיד הוא נראה רגוע, נעים סבר. אתה רואה בן אדם כמוהו ולא יכול לשער מה עובר לו בראש ועם אילו דברים הוא צריך להתמודד." ביום שבת כבר חנתה מחוץ לבית במשך כל שעות היום ניידת משטרה שהזמינה המשפחה במטרה להבטיח ששום עיתונאי לא ידפוק לה על הדלת.
העיתונאי והבלוגר בוב נורמן, שלא שמע על אגייאר עד אמצע השבוע שעבר, הוא מי שמכסה כעת את הפרשה בצורה המפורטת ביותר. אוסף מסמכים מבתי משפט, מדבר עם עורכי הדין של המשפחה, פונה למכרים ולחברים ומנסה להרכיב את הפאזל שעד לפני עשרה ימים כלל לא היה מודע לקיומו.
"ככל שאני קורא יותר על האיש כך אני יותר מהופנט ממנו," הוא מודה. בתור כתב פלילים ותיק, נורמן מנסה להבין מה שעבר על גומא בימים שטרם ההיעלמות. "אחד הדברים שהטילו עליו לחץ נפשי גדול במיוחד היה תביעה שהגיש נגדו תומאס קפלן, דודו, בין השאר בחשד לכך שפרץ למייל האישי שלו וגנב ממנו אלפי תכתובות. אני יודע שהיה אמור להיות שימוע בעניין הזה בעתיד הקרוב, כשהחשש של גומא היה שקפלן הולך לקחת ממנו את כל הונו. מדובר בהאשמה מאוד מאוד רצינית ואני יודע שזה רבץ עליו במשך זמן רב."
כמו שכבר עלה קודם, לא רק עם הדוד היו לאגייאר צרות. "אשתו פחדה ממנו," מספר נורמן. "בשנה שעברה היא הגישה נגדו תלונה על אלימות. טענה שהוא מאיים עליה. הוא, מנגד, הגיש בקשה לפירוק הקשר. בסוף שניהם משכו את התביעות שלהם." ואכן, ב1- ביוני 2011 הגישה ג'יימי אגייאר תלונה נגד גומא. במסמכי בית המשפט היא סווגה כ"אלימות בתוך המשפחה." ב8- ביולי אותה שנה הגיב גומא בתביעה משלו, שמסווגת תחת "פירוק הנישואין."
ויש עוד תביעה, כזו שיכולה לעורר את דמיונם של אלו שמבקשים להאמין כי מדובר בהיעלמות מכוונת של אגייאר - איש שהיו לו לא מעט סיבות לנסות לברוח מהצרות של עצמו. מדובר בתביעה שהוגשה ב23- באפריל השנה, פחות מחודשיים לפני ההיעלמות. גם הפעם מאחורי התביעה עומדת אשתו ג'יימי, כשכותרת התביעה מתייחסת ל"חוזה וחובות," כפי שמופיע במסמכי בית המשפט.
"מדובר בתביעה שהיא הגישה נגדו בנוגע להסכם הממון עליו חתמו לפני החתונה שלהם ב,"2005- מספר נורמן. "באותו הסכם נקבע שבמידה ויתגרשו היא תקבל חצי מיליון דולר בלבד. צריך לזכור שמדובר היה בשנתיים לפני שהחברה שלו ושל דודו נמכרה בסכום של 2.5 מיליארד דולר. אלא שהיא טוענת שכבר אז היה לו ברור שהוא שווה מאות מיליוני דולרים, ושהוא הסתיר ממנה את השווי האמיתי שלו.
"התביעה שהיא הגישה לפני חודשיים הייתה בדרישה לשנות את אותו הסכם." התביעה הזו, אולי, מסבירה את דבריו של עורך הדין של אלן אגייאר, ריצ'רד בארון, לגבי רצונה של ג'יימי להתגרש מגומא. נורמן: "יש המון אנשים בארצות הברית שטוענים שההיעלמות של גומא זו הונאה אחת גדולה. אני לא יודע מה עלה בגורלו, אבל אין ספק שהיו לו המון סיבות לרצות להיעלם, גם מבחינה משפטית וגם מבחינת מה שקורה לו בבית."
את התביעה שהגיש קפלן, דודו של גומא ושותפו ב"לאור אנרגיה," אפשר לקרוא כמו ספר מתח טוב. קשר משפחתי שהניב הצלחה עסקית אדירה והסתיים במאבק משפטי מכוער, יצרי, וגם הזוי ופרוע - ברוחו של גיבור התביעה.
כך, למשל, אחד הקטעים המרכזיים בתביעה, שהגיעה לידי "סופשבוע," מתאר כיצד פרץ גומא, לכאורה, לחשבון המייל האישי של דודו וקרא את תכתובותיו האישיות והעסקיות. "סיסמת המייל של קפלן הייתה ,Mirale'' כינוי חיבה לחמותו של קפלן," נכתב בכתב התביעה.
"קפלן השתמש בססמה הזו בין 2004 ל.2009- קפלן לא חלק את הססמה עם אגייאר, שהיה מודע לכינוי של חמותו של קפלן." בהמשך מתואר כיצד במשך חודשיים, בין יולי לספטמבר ,2009 פרץ אגייאר, או מישהו מטעמו, למייל האישי של קפלן, קרא את תוכנו ושמר את התכתובות שהופיעו בו.
חלק אחר של כתב התביעה מתאר בהרחבה את ההפרעות שמהן סבל אגייאר: "הפרעה דו קוטבית ופסיכוזה חמורה. התקפי הפסיכוזה של אגייאר באו לידי ביטוי בהזיות גרנדיוזיות ופרנואידיות. באביב 2008 אגייאר הביע את האמונה הגרנדיוזית שהוא המשיח. בנוגע להתקפי הפרנויה, אגייאר טען במספר הזדמנויות שקפלן מנסה להרוג אותו. אגייאר האמין שהוא הורעל, שהוא נורה בגבו מהליקופטר, שצלפים עוקבים אחריו ושהצוות הרפואי בבית החולים בישראל הזריק לו רעלים על מנת להרוג אותו."
אגייאר, כפי שמפורט בהמשך, החל לסבול מההפרעה הדו קוטבית בגיל צעיר, הרבה לפני המסע המפורסם שהיה או לא היה לעזה. "ההפרעה הדו קוטבית של אגייאר באה לידי ביטוי לראשונה ב,1997- כשהוא רק בן 19 ובעת שאושפז למשך 12 ימים בבית חולים פסיכיאטרי בפלורידה," נכתב בתביעה. במקרה של אגייאר, כפי שמפורט בהמשך, התקפי הטירוף שלו קיבלו ביטוי בין השאר ב"נדודי שינה, קשקשת, דיבור מואץ והתפרצויות זעם."
במקום אחר מתייחסת התביעה למעצרו המתוקשר של אגייאר בחודש יוני 2009 על ידי משטרת פורט לודרדייל לאחר שנתפס נוהג תחת השפעת סמים, כשברשותו מריחואנה ואביזרים לצריכת סמים. המעצר אמנם הסתיים בקנס כספי בלבד, אלא שמבחינת אגייאר, מדובר היה בהוכחה נוספת לקשר שנרקם נגדו, זאת לאחר ש"האמין שמעצרו תוכנן על ידי קפלן," נכתב בתביעה.
התקפי הפרנויה של אגייאר, לפי מסמכי בית המשפט, לא נעצרו שם. כך, למשל, בחופשה במונטה קרלו, אליה יצא ביולי ,2009 אגייאר "האמין שהוא הורעל. הוא טופל בבית החולים פרינסס גרייס בעקבות כאבים בבטנו. בבדיקה הרפואית שנעשתה לו לא נמצא שום חשד להרעלה."
בהמשך מתואר אחד מביקוריו בארץ. "אגייאר הנחה את המאבטחים שלו לאסוף אותו משדה התעופה באופן סמוי," נכתב. "כשהמאבטחים הגיעו לשדה התעופה הם הבחינו שהוא הולך מהר. אגייאר התעקש לעזוב את המקום במהירות. בדרך לביתו הוא היה בפאניקה ולא חדל להסתכל מעבר לכתף.
"אגייאר אמר למאבטחים שהיו שני ניסיונות להתנקש בחייו, כולל ניסיון הרעלה. צוות המאבטחים נאלץ לעצור את הרכב שלוש פעמים כדי שהוא יוכל להקיא. למאבטחים הסביר כי הרעל הוא שגורם להקאות."
ימי הפריצה לתודעה התקשורתית היו גן עדן עבור אגייאר. הוא צולם בכל משחק של הקבוצה, כובע מצחייה צהוב לראשו או צעיף של בית"ר ירושלים לצווארו, הגיע לאימונים ונהנה מאור הזרקורים המסנוור ששמור רק לרוכשים הפוטנציאלים של הקבוצה הכי מיוחצנת בישראל. אלה היו ימים של אופוריה. בית"ר ואגייאר תכננו את עתידם המשותף, שנתקל רק במכשול הנושים של ארקדי גאידמק שמנעו את העברת מניות המועדון אליו חודשיים קודם.
מה שבטוח, גם ערימת המכשולים לא הפריעה לאגייאר להרגיש בשמים. קורנפיין: "כשטסנו לברזיל יכולת לראות שאין לאיש שום מחסומים. היינו הולכים בחופים והוא היה מחלק חולצות של בית"ר ירושלים ומסביר לאנשים שזו קבוצת הכדורגל הכי מיוחדת בעולם. היה לוקח את הכדור לילדים ומארגן משחק כדורגל בינינו. ללכת עם גומא זה היה תמיד ללכת בגדול. תמיד מזמין את כולם, במסעדות ובמועדונים, ולא נותן שום סיכוי לשלם.
"הוא גם התייחס תמיד בחום למאבטחים שהיו לו, דרך אגב צוות מישראל, שהיה שומר עליו 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. בית"ר הסבה לו אושר עצום. הוא קיבל המון חום ואהבה בזכות הקשר שלו עם בית"ר. היינו יחד במוסקבה, בהולנד, בניו יורק, וכולם קישרו אותו לבית"ר ירושלים."
בניו יורק היה קורנפיין עם אגייאר בכנס של שליחי חב"ד מכל העולם. "הושיבו אותו בשולחן הכבוד ובסיום הערב הרימו אותו על הכתפיים. זה היה מדהים הכבוד שעשו לו שם, והוא היה מאושר. הוא קיבל כל כך הרבה אהבה מהאוהדים של בית"ר ירושלים כמו מהאנשים של חב"ד שם שהכירו לו תודה גדולה על כל התרומות הכספיות שלו לארגון."
במקביל לכסף שהעביר לבית"ר תמורת הזכות לקבל אותה בעתיד, נפתח ערוץ השקעות ספורטיבי חדש עבור אגייאר. ביום האחרון של אוגוסט 2009 כונסה מסיבת עיתונאים בבניין העירייה בכיכר ספרא בירושלים, שבה הוכרז כי אגייאר יהיה הספונסר החדש של הפועל ירושלים בכדורסל.
"באותה תקופה הייתה הקבוצה במצב כלכלי קשה ביותר, ולאחר שכבר פלרטט עם בית"ר, ביצע ראש העירייה ברקת את החיבור בין אגייאר למנכ"ל הפועל ירושלים דאז, דני קליין - שהוביל לתרומה ראשונית של 2.5 מיליון דולר. לאחר מכן הוסיף אגייאר מיליון דולר שהגיעו לקופת הפועל דרך "קרן ירושלים."
למחרת, 1 בספטמבר, התיישב אגייאר עם כל הפמליה שלו בשורה הראשונה של מתחם ההופעות בפארק הירקון וראה את מדונה נותנת את השואו שלה. חלפו עוד כמה ימים, וההתרחשויות סביב האיש בעל החיוך התמידי הפכו לפחות שמחות. רב ניו יורקי בשם לייב טרופר התלונן שאגייאר תקף אותו בתחילת הקיץ - העיף את משקפיו ואף איים לזרוק אותו מהחלון. בארצות הברית הצליח טרופר, שהעיד בעבר נגד אגייאר במשפט אחר שהתנהל בפלורידה, להוציא צו הרחקה נגד אגייאר. בסביבת אגייאר טענו כי אין אמת בדברי הרב.
חלפו עוד ארבעה חודשים, ובינואר 2010 הצליח אגייאר להגיע לכל בית בישראל, כשניסה, כך לפי טענתו, לחצות את הגבול לרצועת עזה כדי לחפש את גלעד שליט. לאחר שהושב לבסיסו בשלום, כנראה, אמר אגייאר לעיתונאים שאמנם יש אנשים שחושבים שהוא מתבדח, אולם הוא אכן היה בעזה, חיפש את שליט, מצא אותו ואף שאל אותו לשלומו וקיבל ממנו מסר של אהבה כלפי מדינת ישראל.
בשלב הזה החליטו אמו ואשתו לבקש צו לאשפוז כפוי עבורו, ואגייאר נשלח לבית החולים אברבנאל. לאחר מספר שבועות הוא הועבר למחלקה יותר סימפטית בבית החולים שיבא בתל השומר. על פי הבלוגר האמריקאי בוב נורמן, אגייאר היה מאושפז בעבר כמה פעמים במחלקות פסיכיאטריות.
לראשונה, כך נורמן, הוא אושפז בגיל .19 הדוד קפלן טען בכתב התביעה שלו שאגייאר סבל ממאניה דפרסיה, חשב שהוא המשיח או שהוא יכול להיות המשיח, ואף חשד שקפלן מנסה להרוג אותו. "אני אוהב להכאיב לאנשים ואוהב לכאוב," העיד אגייאר על עצמו בראיון לרדיו .103FM "אולי אני חולה, אולי אני צריך לדבר עם פסיכיאטר. יש לכם על מי להמליץ."?
כשהקשרים עם הפועל ירושלים נותקו בתקופת האשפוז, איציק קורנפיין לא ויתר על אגייאר: "בית"ר זכתה בגביע הטוטו והחלטנו, אלדר ואני, שאנחנו עושים הכל כדי להביא לגומא את הגביע. היה כבר כמעט חצות והתחלנו ללכת בשבילי בית החולים במטרה להעביר לו את הגביע. המחלקה הייתה סגורה, כמובן, והשומרים לא הסכימו בשום אופן להכניס לו את זה."
כשהשתחרר מבית החולים גילה אגייאר שמעורבותם של אמו ובן זוגה בעסקיו תפסה תאוצה. אבן, קבלן בניין בעברו, הוא דמות ירושלמית ידועה. במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית בתחילת שנות השמונים הוא ניהל את מועדון הסטודנטים "בר אתון" והתיידד עם צחי הנגבי, שהיה סטודנט באוניברסיטה.
"הוא לא היה פעיל פוליטי," אומר הנגבי, "אבל הסתובב בחוגים של הפעילים. חיבבתי אותו מאוד, הוא אחלה גבר. לפני כמה זמן מישהו סיפר לי שאיזה דוד אבן העלה את שמי כמועמד לדירקטוריון הפועל ירושלים. אמרתי שאני לא מכיר דוד אבן. לפני כמה חודשים פגשתי אותו במימונה ואז הבנתי שדוד אבן הוא דוד אסולין."
מכריו של אגייאר אומרים שהוא לא אהב את אבן, אבל לא הצליח להתנגד לשליטתו ההולכת וגוברת בעסקים. אבן ניסה להכניס סדרים חדשים. הוא החליף את רוב האנשים שהקיפו את אגייאר בשנים האחרונות והביא במקומם את מקורביו. "אנשי הביטחון, שהיו חברים אישיים של גומא, פוטרו," אומר חבר קרוב של אגייאר. "מלבד מנקה אחת במשרדים בירושלים, כולם הוחלפו."
המסע ההזוי לעזה בינואר 2010 היה תחילת ההידרדרות במעמדו של גומא אגייאר בישראל. אחרי שהחליט שהוא חייב להתנתק מישראל ומהכדורגל, ויתר אגייאר על זכותו לקבל את בית"ר תמורת המיליונים שהזרים בקיץ. מעולם לא סלח לעצמו על שהעביר לבית"ר את המכתב שמבטל את ההסכם ביניהם. לימים, כשרצה לשוב ולזכות בקבוצה, נתקל בארקדי גאידמק, שערם קשיים ודרש כסף.
"אז גם הורעו היחסים בין אגייאר לקורנפיין. "גומא ידע שיש לי ייפוי כוח לעשות בבית"ר ככל העולה על רוחי והוא ביקש ולחץ אותי להשתמש בייפוי הכוח כדי ללכת נגד ההחלטה של ארקדי לא למכור או להעביר לו את הקבוצה. הוא אמר לי שייתן לי הגנה משפטית ויסייע לי מול ארקדי, אבל סירבתי כי הקבוצה הייתה של ארקדי ולא יכולתי לצאת נגדו.
"בגלל ההחלטה שלי היחסים בינינו התקררו מאוד והפכו קורקטיים לחלוטין. הוא לא הבין איך אני לא נותן לו את הקבוצה. הייתה תקופה שהוא כעס עלי, אבל אני חושב שאחרי זה הוא הבין שלא יכולתי לעשות את זה מוסרית וכנראה גם חוקית."
למרות זאת, ניסה אגייאר לממש את זכויותיו בהפועל ירושלים כדורסל. בספטמבר 2011 עברה לידו השליטה על הקבוצה, שנזקקה נואשות לכספו. היו"ר דני קליין הבהיר כי "גומא הוא הבוס. אני כפוף לו והוא יכול לשלוח גם אותי הביתה." על פי ההסכם, על אגייאר היה להעביר 5.25 מיליון דולר להפועל ירושלים - כשכל הסכום יוצא מחשבונו של אגייאר, מופקד בחשבון נאמנות, ובכל שנה מקבלת ירושלים שליש ממנו. בעלי זכות החתימה בחשבון הנאמנות היו עו"ד איתן גבאי מטעם אגייאר, וקליין.
בהסכם ישנו סעיף לפיו במידה שאגייאר "מאבד עניין" בקבוצה, הוא יכול להחזיר את המועדון לעמותה ללא תמורה. לטענת העמותה, הסעיף אמור לכסות את העמותה במידה שאגייאר יעבור עוד אירוע נפשי בדומה לזה שעבר בתחילת .2010
לטענת אנשי אגייאר, אין קשר בין הדברים. עו"ד יעקב לירז, חבר הדירקטוריון של הפועל ירושלים, מותח ביקורת על ההסכם: "עשו מגומא צחוק. יש בחוזה סעיפים שלא נמצאים בשום חוזה בעולם. למשל, יש סעיף הגיוני שאם גומא ירצה למכור את המניות למישהו, הוא צריך לתת לעמותה שלושה חודשים כדי למצוא קונה אחר באותו מחיר. אבל מה שלא סביר זה שהתנאי הזה יחול גם במקרה שגומא ירצה לתת את המניות שלו במתנה - אז גומא יהיה חייב להציע את המתנה הזו גם לעמותה."
בסוף דצמבר 2011 יצאה הודעה לתקשורת כי דוד אבן ישמש כמנכ"ל אחזקותיו של אגייאר בישראל - ובין השאר גם של הפועל ירושלים. מכאן, הדרך לסכסוך עם העמותה הייתה קצרה, והצדדים החלו לפזר האשמות הדדיות. קליין טען כי נציגיו של גומא "אומרים דברים שלא שמעתי מגומא." מנגד, אבן טען כי "הקבוצה מנוהלת כמו חנות מכולת." בשלב מסוים הבהיר גומא לקליין בשיחת טלפון כי "דוד אבן הוא הנציג שלי, והדברים נעשים על דעתי."
בסופו של דבר מי שוויתר היה אגייאר, שהציע להפועל ירושלים היפרדות תמורת פיצוי כספי. צביקה קציר, נציגו של איש העסקים רענן כץ בישראל, ומי שחיבר בין אגייאר לעו"ד יעקב לירז ולהפועל ירושלים: "האווירה בהפועל ירושלים העיקה עליו מאוד.
"הוא בא מתוך רצון טוב. אמר לי, 'קניתי 60 אחוז ואני רוצה לממש אותם, אבל באהבה, לא במלחמה.' הוא גם לא ידע את כל המספרים ואת הפרטים הפיננסיים בשעת החתימה על הסכם הרכישה. בסוף הוא הרים ידיים וביקש למסור את הקבוצה בתמורה כספית. לא היו לו את הכוחות למלחמות האלה."
יממה לפני שנעלם שוחח אגייאר עם עו"ד לירז. "הוא היה בסדר גמור, לא נשמע שהוא בדיכאון שעלול להביא להתאבדות," מספר לירז. "דיברנו על הפועל ירושלים ועל התוכניות שלו." אלדר שמר איתו על קשר במסרונים. "לפני שבועיים שלחתי לו הודעה לגבי הפועל ירושלים," הוא מספר. "גומא ענה והיה מאוד מפוקס, הוא רצה לדעת מה קורה בקבוצה. בשנה האחרונה הוא התרחק מהתקשורת ורצה להתחיל לבנות את עצמו מחדש."
כמו אלדר, גם יתר מכריו של אגייאר בישראל עוקבים אחרי הדרמה בדאגה רבה. רואה חשבון קובי נבון, שהיה חבר של אבן במהלך לימודיהם באוניברסיטה והתמנה לפני כמה חודשים לרואה החשבון של אגייאר, אומר ש"עדיין לא קלטתי את הסיטואציה, שפתאום גומא נעלם. אני מאוד רוצה שהוא יצוץ ויגיד 'סתם מתחתי אתכם,' ויחזור לעניינים הרגילים."
צ'רלי לוין, שהיה יועץ התקשורת של אגייאר, אומר ש"גומא תמיד עשה את מה שהוא רוצה. אם הוא פתאום רוצה להפליג בים בשעה מוזרה, הוא יעשה את זה, ובכל זאת, המצב הזה נראה מאוד מוזר."
איתן גבאי, עורך דינו של אגייאר ואיש סודו, הפסיק לעבוד איתו לפני כחצי שנה. "אנחנו עוד נשמע הרבה על הסיפור הזה," הוא אומר, "יש הרבה דברים תמוהים בפרשה. לא ברור מה קרה לו, איך הסירה הגיעה לחוף עם הפלאפון והארנק שלו אבל בלי גופה. המון דברים לא מתחברים לי."
דוד אבן רוצה שנזכור את הצדדים הטובים של האיש: "לגומא היה לב ענק שרק למעטים יש. זה אדם שלא היה מסוגל לאכול אם לאיש שישב איתו בשולחן לא היה אוכל. הייתה לו רגישות ענקית לאנשים. אני זוכר שאחרי אסון השריפה בכרמל הוא התקשר אלי מפלורידה וביקש שנארגן משלחת שתעבור בין המשפחות שאיבדו את יקיריהן עם מכתב אישי ממנו וצ'ק שיעזור להן לעבור את התקופה הראשונה. מדובר ב44- משפחות, סכום גדול. זה היה האיש."
וסטיב ליבוביץ' מסכם: "קשה לדעת מה קרה. יכול להיות שהוא היה במצב פיזי גרוע ונפל מהסירה, או שהיה בדיכאון - והיו לו תקופות כאלה - והחליט להתאבד. יכול להיות שמישהו החליט לרצוח אותו. היו לו אויבים. בכל מקרה, זה לא מגיע לו. הוא היה אדם טוב לב."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם