הפועל חזרה לאנשים שרוצים בטובתה
אלי טביב פשוט לא הכיר את ההסטוריה של המועדון, תקע לעצמו גולים עצמיים ולכן התהום בינו לאוהדים רק הלכה ונפערה. מנגד, חיים רמון הפוליטיקאי הכי מושמץ במדינת ישראל, יודע להשאיר את הציניות בצד כשמדובר בכדורגל. מצא את ההבדלים
לא היתה כאן רדיפה על רקע גזעני או עדתי. טביב פשוט לא הבין את הקודים ואת הנרטיב על פיו עובד המועדון הזה. הוא לא עשה שיעורי בית לפני שהצטרף למוני הראל בשותפות שלהם.
הוא לא הכיר את ההסטוריה של הפועל ת"א, לא למד אותה ומלכתחילה תקע לעצמו גולים עצמיים. הבחירה בדורון ג'מצ'י ליועצו היתה טעות אנושה. טביב הגדיר את עצמו במהלך הזה כלא קשור לענף. מכאן התהום בינו לאוהדים רק הלכה ונפערה.
קבוצת רמון רכשה את הפועל ת"א: "טביב לא יחזור"
2. הפועל ת"א קמה ונופלת על האוהדים שלה. מסיבת העיתונאים הערב פנתה למעשה אליהם. כמו מנחם בגין שקרא ערב הבחירות של 81 למצביעים לצאת לקלפי ולשים "מחל", הגעתם של רמון ותאומים היתה הצהרה לצאת ולרכוש מנויים, שיאפשרו את הפעלת הקבוצה בחודשים הקרובים.
קריאה כזאת שווה כמעט 10 מיליון שקל להפועל. אוהדי הפועל הם המשמעותיים מכל האוהדים בישראל. מי שלא יישר בסופו של דבר קו עם רוח המועדון – שחקן, מאמן אפילו בעל בית – סיכוייו לשרוד קטנים.
להבדיל מאוהדי מכבי ת"א שנלחמו למען אבי נמני, והבעירו עבורו את האדמה, אוהדי הפועל כלל לא בעניין הזה. לעולם לא יהיה שם שחקן, גדול ככל שיהיה, מעל המועדון עצמו. אוהדי מכבי השיגו את מטרתם וגירשו את לוני הרציקוביץ', אבל חוללו חורבן שתוצאותיו ניכרות גם היום.
בהפועל למדו את זה על בשרם אפילו משה סיני וגילי לנדאו. לזכותו של ניצן שירזי, שיישר קו לכל אורך הדרך עם מעסיקו, טביב, ייאמר שהצליח לשמור על קור רוח מרשים בתקופה המסובכת הזאת, שסופה מקום שני וגביע. על כך הוא זוכה לקרדיט ע"י יורשיו של טביב.
3. חיים רמון. הפוליטיקאי הכי מושמץ בישראל, זה שקורץ בעיניי פרשנים מחומרים של ראשי ממשלה, אבל נאלץ למלא את כל שעותיו בהצלת הפועל ת"א, משאיר את הציניות בצד כשמדובר בכדורגל. כמו שאמר, ואני מאמין לו, בשום אירוע פוליטי גדול ככל שיהיה, דופק ליבו לא מנתר כמו שזה קורה לו כשהקבוצה עולה לדשא.
57 שנים, מגיל חמש, הוא בעניין, ומעבר לבנו שמגיע איתו לכל משחק, הוא מתייחס לקבוצה עצמה כמו לעוד ילד במשפחה. כנ"ל משה תאומים, אשתו ובעיקר בנותיו. מספיק להציץ בהם בתא הכבוד בבלומפילד כדי להבין.
נכון
חשבתי גם שאולי סמי סגול נתן גב והעניק בחשאי צ'ק בטחון, לזכר הימים הטובים ההם בתחילת העשור. הכל יכול להיות, אבל ברור שבסופו של יום יידרשו האנשים שמאחורי העיסקה להיחשף. מה שכן, אין ויכוח שהפועל ת"א חזרה לאנשים שרוצים בטובתה.
4. למרות שהרחיבה מאוד את מעגל האוהדים שלה בעשור האחרון, הפועל ת"א היא עדיין הקבוצה השנואה בישראל, והאיבה כלפיה, גם אם היא מופרכת עובדתית, ממשיכה להיות מתודלקת כפי שמתודלקים כל הפצעים הפתוחים בחברה שלנו.
הגעתם של רמון ותאומים, האשכנזים, המפא"יניקים התכסיסנים (רמון דווקא החליש מאוד את ההסתדרות, סמל אדום מובהק), בוודאי תלבה את הלהבות ותדלק את הטוקבקיסטים מטעם, אבל הגעתם היא עדיין בשורה רעה מאוד לאוהדי הקבוצות האחרות, שקיוו להישארותו של טביב ולשקיעת הקבוצה.
5. כשאני צופה בטביב, אני חושב דווקא על בית"ר ירושלים. להפועל יש את רמון, דווקא איש מפלגת קדימה, ולבית"ר יש באותה מפלגה את רוני בר און, פעם יו"ר בית"ר ירושלים. בית"ר, הרבה יותר מהפועל ת"א, מזוהה עם מפלגת השלטון. יש לה הרבה אוהדים בין מקבלי ההחלטות. נתניהו, ליברמן, מרידור, רובי ריבלין וכמובן בר און.
להבדיל מרמון, שתגידו עליו מה שתרצו, אבל את ידיו הוא שם באש, כל החבר'ה עם הלשכות והוולבו (החליפו כבר לאאודי בינתיים), שמילאו את תא הכבוד בטדי בימים היפים, לא רואים אותה ממטר. יאללה צדקיהו, סיבה טובה לעלות על הכנסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם