חלק מהמשחק: על ההחלטה של פיפ"א
ההחלטה המוצדקת לאפשר לשופטים להיעזר באמצעים טכנולוגיים על קו השער התקבלה באיחור מכאיב ע"י פיפ"א. עכשיו הגיע הזמן להתחבר למציאות ולהכניס גם עזרים נוספים
היסטוריה: פיפ"א אישרה את השימוש בטכנולוגיית קו השער
זמן רב היתה תקועה פיפ"א בגישה שמרנית מדי, וגם ההחלטה האחרונה לא ממש מבשרת על בוא האביב הטכנולוגי. מאות אלפי אוהדי כדורגל ברחבי העולם יצאו לרחובות - מטאפורית, כמובן - למשמע הבשורה, שתקרום עור וגידים באליפות העולם לקבוצות בדצמבר הקרוב, ולאחר מכן במונדיאל 2014. אבל האמת היא שהטכנולוגיה - שכבר קיימת שנים - היתה צריכה להיות חלק מהמשחק עוד הרבה לפני כן.
אפשר להבין את הטיעונים שמשמיעים ספ בלאטר וחבריו. הכדורגל הוא משחק של בני אדם, ובני אדם עושים טעויות. כאוהד, לא הייתי רוצה שייקחו ממני כליל את התחושה (הנוראית כשלעצמה) בה אני ושאר האצטדיון ראינו בבירור את הפנדל, אבל רק השופט וקווניו לקו לפתע בעיוורון או בחוסר שיקול דעת משווע.
אבל במקביל, הייתי גם רוצה שתהיה לי האפשרות לקרוא תיגר על מגבלותיו הטבעיות של השופט, שאינו יכול לראות הכל, כל הזמן.
מפני שיש דברים שהם לא חלק מהמשחק. כדור שעובר את הקו הוא מבחינת אמת אובייקטיבית. שיקול הדעת של השופט אינו רלוונטי. היה גול, השופט פשוט לא הצליח להבחין בכך (באשמתו, כמו במקרה השופט שמאחורי השער ביורו 2012, או שלא באשמתו). מדוע, אם כן, מה שקורה בטניס כבר שנים (ולטעמי מוסיף גם לחוויית המשחק, ולא רק ליעילות שלו) לא היה גם מנת חלקו של הכדורגל?
נראה שהתשובה ידועה וברורה מראש. האשמה היא בראש ובראשונה בשמרנות - שאפשר גם לכנות בשם פחדנות - של ראשי פיפ"א, שחוששים מכך שיירשמו בהיסטוריה בתור אלה שהרסו את המשחק.
זה מגוחך. החלטות תמיד אפשר לבטל, אבל במקרה הנ"ל, במשך שנים ארוכות לא בוצע אפילו פיילוט! ומדוע לא לתת לאוהדים להחליט? או להקשיב לשופטים, שכבר שנים מודים אחרי משחקים שטעו לא בשיקול הדעת, אלא בכך שלא הצליחו להבחין באירוע בזמן אמת?
כעת, אסור להסתפק רק בטכנולוגיית קו השער. יש להרחיב את השימוש בעזרים טכניים כדי לסייע לשופטים בסוגיות נוספות, מכריעות משחקים לא פחות. תנו לכל קבוצה אפשרות ערעור, פעם אחת בכל מחצית, על סוגיות קריטיות בלבד (שערים שנפסלו
הטענה כי הדבר יגרום לעצירות מיותרות במשחק היא לא פחות משערורייתית. רוצים שהמשחק ירוץ? תתחילו לטפל בפציעות המדומות של השחקנים, ובחוק המטופש (שאינו כתוב) לפיו קבוצה צריכה להוציא את הכדור החוצה כדי לטפל בשחקן שנפגע.
יש למישהו ספק שזהו הגורם מספר אחת לפגיעה באטרקטיביות הכדורגל? ובכל זאת, גם ב-2013 ימשיכו שחקנים ליפול כמו זבובים ביחס ישיר לזמן שהם רוצים לבזבז. אלה הם הגורמים האמיתיים לעצירות המשחק, ולא 10 שניות (נפלאות, מענגות ומורטות עצבים מאין כמוהן) שבהן שופט מציץ במוניטור וקובע חד משמעית: היה או לא היה.
תנו לשני המאמנים שני ערעורים במשחק, ותגרמו להם לחשוב פעמיים לפני שהם "זורקים את המגבת האדומה". צדקת? הרווחת. לא השתמשת בשום ערעור במשך 90 דקות? קבל חילוף רביעי, בונוס. וזו סתם ירייה מהמותן של כותב שורות אלה. האפשרויות קיימות, צריך רק התעוזה כדי למצוא אותן ולהשתמש בהן. אחרת, בפיפ"א לא יוכלו לתרץ שערים חוקיים שנפסלו ע"י "טעות". זו, חברים, תהיה כבר רמאות לשמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם