דאוסן: "לא האמנתי שאקבל אשראי כזה"
הנשק הסודי של נבחרת העתודה, שחזרה לדרג א' וזכתה בארד באליפות אירופה דרג ב', ניצל את ההזדמנות: "שמח שהחזרנו לעצמנו את הכבוד"
שון דאוסן חוגג לילך וייס, איגוד הכדורסל
לילד קוראים שון דאוסן (18) והוא הבן של ג'ו דאוסן, אחד הזרים הכי טובים ששיחקו אי פעם בישראל. דאוסן האב כיכב בהפועל חולון והפועל אילת, עיר בה נולד שון. דאוסן ג'וניור לא פתח בחמישיה באף אחד מהמשחקים באליפות. הוא הפך לנשק הסודי של המאמנים דרוקר, מתן חרוש ושי סגלוביץ'. לאחר שנכנס למשחק אי שם באמצע הרבע הראשון, הוא כמעט ולא ירד מהפרקט.
דאוסן, אמש רגע לפני שעלה על הפודיום כדי לקבל את מדליית הארד, התפנה לדבר עם nrg ספורט: "לא האמנתי שאקבל אשראי כזה מהמאמנים. קיוויתי לקבל את ההזדמנות ולעשות את מה שאפשר. מה שקרה שנתנו לי דקות משחק ולקחתי כל דקה בשתי ידיים".
- העובדה שעלית מהספסל לא הפריעה לך?
"בכלל לא. ידעתי שאור סולומון ועוז בלייזר, שמשחקים באותם תקפידים כמוני, הם בכירים ומנוסים ממני. הייתי שלם עם ההחלטה שאני עולה מהספסל".
- 26 נק' נגד בולגריה, כבוד.
"כבוד גדול. זה היה המשחק הכי טוב שלי באליפות, אבל כל הנבחרת היתה גדולה . כולנו היינו מוכנים למשימה והאמנו שנצליח. אני שמח שהלך לנו טוב והנבחרת הצליחה לחזור לדרג א' ולהחזיר לעצמה את הכבוד".
- אתה מאוכזב מהעובדה שזכיתם במדליית הארד ולא זהב או כסף?
"אני מאושר מהעובדה שעלינו לדרג א'. לזכות במדליה זה בונוס. למעשה היתה לנו הזדמנות להיאבק על הזהב אם לא היינו מפסידים
במשחק הראשון בטורניר לבולגריה, משחק שהיינו צריכים לנצח. גם ההפסד בחצי הגמר לצ'כיה היה מתסכל. היינו יכולים לנצח".
- מה הלאה?
"אמשיך לעבוד קשה ונראה מה יקרה. אני צריך להתגייס לצה"ל, אני לא מוכן לוותר על השרות הצבאי ומקווה להיות חלק מקבוצת הבוגרים של ראשל"צ. אני מאמין שבימים הקרובים נדבר עם ראשל"צ על המעמד שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם