מגזינים online

איך נפלנו: סיכום היום השני בלונדון

ולריה מקסיוטה היתה יכולה לעמוד ולפתור תשבץ, מישה זילברמן היה שווה עוד שלוש נקודות. ועל נמרוד שפירא בר-אור ושחר פאר אין הסברים. את היום השני של אולימפיאדת לונדון פתחנו בבדיחה

אייל לוי | 30/7/2012 8:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
דווקא בין הנפילות, ולריה מקסיוטה, שליחת ישראל לקורה הדקיקה, היתה יציבה. השניות המעטות בהן עמדה ועשתה תנועות של כאילו, היו מלאות בהוד והדר. היה אפילו באז של פוטנציאל, אז למה לזוז?

עד עכשיו נבדקת הסוגיה מה גרם למקסיוטה לקפץ. היא היתה יכולה לעמוד על הקורה ולסרוג. לעמוד ולפתור תשבץ. לעמוד על רגל אחת ולסיים עם קפיצת נר לבריכה האולימפית, בערך מה שאני הייתי עושה.

כואב הלב, כי אם לא שמתם לב הישראלים הולכים ונכחדים מהאולם. אתמול אפילו בהילוך האיטי הם עפו מהר. גולן פולק לא הצליח למשש את החגורה של לרוז הצרפתי, וסבל מיוקו. אמן הבדמינטון, מישה זילברמן, נתן עד לפרידה קרב צמוד מול וונג הסינגפורי.

אני יודע, כמוכם שמתי לב שה-21:9 במערכה הראשונה די משקר. מישה היה שווה לפחות עוד שתי הנחתות וריבאונד, ושלא לדבר על היריב שלא חסך בטריקים מלוכלכים. אבל עזבו זוטות, מישה הוא פורץ דרך. משהו כמו הנציג הג'מייקני לאולימפיאדת החורף. חכו עוד ארבע שנים, שקצת יתחמם ואז לא יראה אף סינגפורי ממטר.

התעוררתי אתמול פטריוט. אמרתי נזרוק הצדה את הציניות מהכדורגל והצחוקים הקטנים על השחייה הצורנית ונהיה לשם שינוי גרטל. אנחנו איתו באש ובמים עד לגמר הגדול, אבל אז נתקלנו בכובע של שפירא בר-אור והתקשינו להבליג.
דני מרון
איך נפלנו. ולריה מקסיוטה עם מאמנה, אתמול בלונדון דני מרון

מה נעשה איתנו? אולי נסגור את העסק ונהגר לקובה? יש עוד מדינה שהשחיין שלה קופץ למים עם המגבעת של החבר? כן, אנחנו וההוא עם המצופים מפפואה נכנסנו אתמול לקלטת החגיגית של יגאל שילון, גאווה לאומית.

פרשתי להפסקת הצהריים בדיכאון. לא ראיתי איך אני יוצא מהיום הזה ישראל ישראלי. הרי בכדורסל הדרים טים תפרו את צרפת, בכדורגל ניימאר כיכב ואז אמרתי שרק שחר פאר תציל את המצב העגום.

התקווה הישראלית לקאמבק נכנסה למגרש המרכזי כדי לנקום בשראפובה על כל אותם הפסדים כואבים מהעבר. היד רושמת והפנקס כבר לא מספיק לנהל את החשבון הארוך. אז הבטיחו נקמה חמה, קרב ראש בראש. קמתי, צחצחתי, הסתרקתי, פספסתי.

2:6, 0:6, ששחט.

גם פאר עזבה טרם זמנה. יום שני לתחרויות ויש פה שורה ארוכה של הסברים. "אם הייתי משחקת על חימר"; " זו לא הקורה שאני מכירה"; " שפכו כלור לבריכה"; " מי הגביה את הרשת?".

אבל כמו בכל אולימפיאדה הבוקר נתעורר עם שיר חדש ודף חלק. אז שימו לב לסרגיי ריכטר, קלעי מצטיין. נקווה שבדקות שאתם קוראים את זה, הוא עוד איתנו. במצב ירייה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אייל לוי

צילום: .

כתב ותחקירן ראשי של מערכת הספורט ב"מעריב". בנוסף כותב במוסף "סופשבוע", חבר מערכת התוכנית "ספורTV" בטלוויזיה החינוכית

לכל הטורים של אייל לוי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים