עובדים בטוקיו: יש לגוטמן ולשחקנים ממי ללמוד
ביחס שבין עוצמת התלכיד לכמות הכישרון, נבחרת הדייויס של ישראל היא אחת הטובות בעולם. (עוד) חומר למחשבה לגוטמן. וגם: סוף סוף נזכרנו איך אפשר להתרגש מכדורגל ישראלי
גם אם גוטמן לא כפה עליהם לקום מוקדם ולצפות במשחק, טוב יעשה אם באימון הבא יקדיש את האסיפה למורשת קרב. שיראה לשחקנים שלו איך שחקן פצוע (אנדי) מדדה שלוש מערכות על רגל אחת ולא נוטש למען הנבחרת. לא אמבולנס, לא קוקטיילים של ד"ר רוסנובסקי. רק לנשוך שפתיים ולהמשיך. שיושיב גוטמן את חדלי האישים שלו ויראה להם מה זה לתת את הגוף, תרתי משמע, למען הנבחרת.
זה קצת מוזר לומר אבל כתלכיד, נבחרת הדייויס שלנו היא מהטובות שיש בעולם .(!!) היא מדורגת במקום ה11- עם בקושי שחקן אחד במאייה הראשונה, וטניסאי שני מקום .223 זו תופעה שצריכה להילמד בבתי ספר למאמנים, והנה אתגר לאלי גוטמן. הדגש הוא על הרוח, ספיריט.
אם תרצו, ישראל בדייויס היא המקבילה של יוון בכדורגל. כישרון מוגבל אבל כמעט תמיד מחלצים את התוצאה הנדרשת. במאבקי ראש בראש או משחקי מאני טיים, גם מול שחקנים שהדירוג העולמי שלהם גבוה יותר, יש סיכוי טוב שהישראלים ינצחו.
איך זה קורה? זה קורה. אישיות, חוסן נפשי, ניסיון, מסורת. לכן אני גם לא אתפלא אם דודי סלע ייתן הצגה נגד נישיקורי, אחד שמדורג 16 בעולם, וינצח אותו, ואם לא, אז וינטרוב שחי מטורנירי פיוצ'ר בפ"ת ינצח במשחק המכריע. נבחרת שהגיעה לחצי גמר דייויס מול ספרד עם אחד כמו הראל לוי, שעם הפציעות שלו, כדורגלנים היו יוצאים לרחוב עם הליכון, מסוגלת כמעט להכל.
02. פעם התרגשנו מכדורגל ישראלי. זה היה די מזמן. עכשיו נותר לנו להתרגש ממה שנשאר, מהרגעים הקטנים שהופכים לסיפור הגדול. ניצן שירזי כזה. בגיל ,41 פתאום חזיז ורעם. שגרת שלווה של אימון-בית, בית-אימון, מתהפכת בן לילה בגלל כאב ראש טורדני שאינו מרפה. קריירת אימון שיכולה היתה לקבל תפנית ולשגשג בזכות ההזדמנות שקיבל מטביב, מאותגרת
הפוליטיקלי קורקט הוא סמלו המסחרי של שירזי, והקהל של הפועל, שמתקשה להתנהל מול פוליטיקאים, שם הכל בצד ומחבק חזק את המאמן שלו. טוטו תמוז, עוד חתיכת פוליטיקלי קורקט, אבל גם עם הרבה גולים, הבקיע אתמול ומיד קבע עם כולם להיפגש אצל ניצן ולחבק לו את הראש. ניצן הוא ראש השנה שלנו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם