כלה מאוקראינה: הקפיצה של קנייזבה
23 סנטימטר הפרידו בלונדון 2012 בין חנה קנייזבה למדליה אולימפית. שחרור מאוקראינה ואזרחות ישראלית מפרידים בינה למדי הכחול לבן. בת זוגו המיועדת של האתלט אנטולי מיננקו: "אני עומדת לעבור למדינה בה אני מרגישה טוב"
אפילו אלכס אברבוך עלה לכאן אלמוני לחלוטין בטרם זכה במדליות באליפויות אירופה והעולם והעפיל לשני גמרים אולימפיים. אם קנייזבה תקבל שחרור מההתאחדות האוקראינית, ולאחר מכן אזרחות ממשרד הפנים הישראלי, יש לנו את המועמדת הישראלית הראשונה אי פעם למדליה אולימפית באתלטיקה.
קנייזבה, המבלה בישראל במהלך חופשת הפגרה, נחושה: "אני עומדת לעבור למדינה שבה אני מרגישה טוב. האנשים כאן מתאמצים הרבה בשבילי כדי שאייצג את ישראל, ואני רוצה להביא לכם כבוד באתלטיקה. גם ההורים שלי אמרו לי'אם יהיה לך טוב, אז טוב לנו'. אני גם נהנית פה מהשמש. עבורי זה עדיף על הקור".
חנה בת ה-23 מקייב היתה רחוקה 23 ס"מ ממדליית הארד בה זכתה חברתה לנבחרת, אולחה סאלאדוחה מדונייצק, שעברה 14.79 מטר בגמר. חנה פתחה את הגמר עם פסילה ועשתה את המיטב שלה, 14.56 מטר , בקפיצתה השניה. בקפיצה השישית והאחרונה, בה ניתנה לה ההזדמנות לעקוף את
סאלאדוחה, היא פסלה שוב. שיאה האישי, 14.71 מטר , נקבע לפני שנתיים. "נורא רציתי את המדליה, עד כדי כך שלא שלטתי ברגשות שלי לפני הקפיצה המכריעה. פשוט השתגעתי מהמחשבה על זכייה במדליה. אני מאוכזבת מצד אחד, אבל מצד שני זוהי אולימפיאדה ראשונה שלי וזה עניין של ניסיון. אני מאמינה שאהיה על הפודיום בריו. אולי עוד לפני זה אעלה על פודיומים אחרים".
התוצאה שהניבה זהב, 14.98 מטר , שייכת לאולגה ריפאקובה מקזחסטן, הארץ ממנה עלה הארוס אנטולי, שמתגרה בחנה על כך: "קזחסטן שולטת". "חכה ותראה", מאיימת עליו חנה. במדליית הכסף, עם סנטימטר אחד יותר מסאלאדוחה, מחזיקה קתרין איבארגואן מקולומביה. השיא הישראלי, 13.08, נקבע לפני שבע שנים על ידי ניבה זיו, אולם מאז המקצוע בנסיגה, כך שחנה יכולה בהחלט להשתלב בפרויקט הקפיצות הלאומי מבלי לקחת את מקומה של קופצת משולשת כלשהי.
אלכס מרמן, המיועד להיות מאמנה בארץ, אפילו רואה פוטנציאל עתידי מקליטת הפינליסטית האולימפית: "סביב חנה אפשר
מרמן הוא המאמן שהוביל את קוסטה מטוסביץ' אל גדול הישגי האתלטיקה הישראלית במשחקים האולימפיים, מקום חמישי בגמר הקפיצה לגובה בסידני 2000, וכן את רוגל נחום ויוחאי הלוי לגמרים באליפות אירופה במשולשת. את חנה הוא פגש בתחרויות ואימונים בשנים האחרונות והוא שמח על ההזדמנות: "זה מאוד מאתגר לעבוד עם ספורטאית ברמה כזו. אסור לנו לבזבז אפשרות לקלוט אותה". חנה מבטיחה: "יש לי עוד הרבה ברגלים, אבל לא אדבר על מספרים היום, כדי שתופתעו בעתיד".
המאמן שלה באוקראינה, אנטולי גלופצוב, אימן - לא פחות - את השיאנית העולמית, אינסה קראבץ, שהדהימה עם 15.50 מטר בגטבורג 1995. קראבץ , אוקראינית שהיתה נשואה ליהודי, היתה אף היא במגעים לעלות לארץ בזמנו, אולם בסוף זה לא יצא לפועל.
פסבקין, שגייס את עזרת מכבי העולמי לקליטת קנייזבה, מנסה לגייס את כל גופי הממסד האחרים וחושש מתקלות: "משרד הספורט והוועד האולימפי, שהשקיעו בפרויקט אתלטיקה ללונדון, חייבים להתגייס עכשיו ולסייע למכבי ת"א לקלוט את קנייזבה.
רק דרך האגודות ניתן יהיה להצליח ולבנות את האתלטיקה, ולא כפי שעבדו לפני לונדון. אני לא רואה בצבי ורשביאק אשם בכשלון האתלטיקה בלונדון, הוא גייס מיליוני שקלים, אבל הכוח צריך לחזור מההתאחדויות הלאומיות, שאשמות בכשלונות, אל האגודות".
מיננקו , שהכיר את חנה במחנה אימון ביאלטה, אוקראינה, לפני שנתיים, היה אלוף ישראל בקרב 10 ב-2010 וב-2011, והוא חוזר להתאמן לקראת העונה הבאה, כשהוא נכלל גם בפרויקט השליחים ל-4X400 מטר . היום, כשחנה סוף סוף בישראל ואפשר לבסס את הקשר לא רק על האינטרנט, הוא אופטימי: "אני חושב שחנה ואני נצליח פה. למרות שבארץ לא הכל מושלם באתלטיקה, הרוב יהיה טוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם