זלינגר: "דרוש חריש עמוק"
כשהנבחרת שלו שוב על-סף אליפות אירופה, מאמן נבחרת הנשים בכדורעף, אריה זלינגר, מציע פתרונות גם לשאר הספורט הישראלי
אין קיצורי דרך, בינתיים הוא עובד בהתנדבות. אריה זלינגר צילום: דוד פליגל
אחרי לונדון, כל הספורט הישראלי על פרשת דרכים, וזלינגר עצמו עובד בהתנדבות. הוועד האולימפי החליט למשוך ידיו מהפרויקט ולהפסיק לשלם את חלקו, קרי, השכר של המאמן, שהחזיר את הנשים לאליפות אירופה אחרי 40 שנה. ואולי הולך לעשות זאת שוב.
ישראל תארח היום את שבדיה החלשה במטרו-ווסט ברעננה ,(18.30) ועיקר המאבק יהיה מחר מול סלובקיה ומחרתיים נגד ספרד. בחלק הראשון של הטורניר, בשבוע שעבר בסלובקיה, הפסידה ישראל למארחת, ניצחה בקלות את שבדיה והפתיעה בניצחון ענק על ספרד. הראשונה בטבלה, במוצ"ש, תעלה ליורו, השנייה בטבלה תלך לפלייאוף, משם ישראל העפילה לפני שנתיים.
ישראל מדורגת שלישית כרגע, אבל זלינגר אופטימי: "כשאני הולך לתחרות אני שואף למקום ראשון. זה מה שהביא אותי לצמרת עד היום. יש מאמנים שמורידים ציפיות ואז מקבלים מחמאות על מקום שני, אבל אני סגפן."
זלינגר גם אופטימי לגבי המשך הפרויקט, אם רק תיפתר בעיית השכר שלו: "אחרי 35 שנה רואים כי כדורעף הנשים האסיאתי חזר על חשבון הכדורעף האירופי הגבוה. כדורעף טכני וטקטי על חשבון גובה ופיזיות.
"כדורעף שבסיסו בהגנה, היכן שהלב מונח - חוזר לתהילתו. האירופיות לא בטופ 4 מאז בייג'ינג 2008 וזה טוב ליהודיות, שאף פעם לא יהיו גבוהות
כמו הרוסיות. אפילו תאילנד התקדמה. קובה, שהיתה הכי כוחנית, בכלל נעלמה מהמפה." עבור הגברים שלנו, אין לזלינגר בשורות כל-כך טובות: "הדרך של הבנים לצמרת תישאר ארוכה. רוסיה, פולין, בולגריה ועוד אירופיות, עדיין חזקות."
זלינגר, עם רקורד של שתי מדליות כסף אולימפיות כמאמן, תורם את דעתו לגבי השינויים הנדרשים בבסיס הספורט הישראלי: "הספורט הישראלי דורש חריש עמוק ויסודי. הגיע הזמן שכל הספורטאים יתאגדו וישמיעו את קולם, כי מבחינה ארגונית, המצב לא יכול להימשך כך. לא ייתכן כי הספורט לא יישלט בידי אנשי מקצוע."
ומה צריך לעשות בדיוק?
"כולם מדברים היום על ספורט בבתי הספר, אבל יש מדינות מתקדמות באירופה שם אין בכלל כבר שיעורי ספורט. מה שצריך זה אגודות חזקות עם מאמנים טובים ומתקנים ראויים.
האגודות גם צריכות לשמש מקום מפגש חברתי לילדים. באמריקה זה הולך עם בתי הספר, אבל החוליה החסרה אצלנו היא האקדמיה. המלגות ללימודים מושכות את הנוער ללכת לספורט. אז מה קורה אצלנו? אין אגודות ואין מכללות."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם