
אשדוד? אל תבנו על עוד סנסציה
זה מריח כמו שירצקי ונראה כמו עירוני קרית שמונה, אבל מ.ס. אשדוד לא בדיוק בנויה להשיג העונה את התל אביביות בקרב על האליפות. וגם: מהיכן ההרגשה החזקה שהכדורגל פשוט איבד כאן כיוון

שחקני מ.ס חוגגים מקום ראשון, אתמול דוד פוגל
גם התנהלותו של בן זקן הריכוזי מזכירה לא במעט את זו של שירצקי, ובכל זאת יש שלוש סיבות שמורידות לאפס את הסיכוי שאשדוד תהיה אלופה.
הראשונה הסתברותית. אחרי העונה שעברה, הסיכוי שעוד קבוצת פריפריה תתגבר על כל אחת מהגדולות כמעט לא קיים. אז נכון שאשדוד מקדימה את מכבי חיפה ב13- נקודות, ובית"ר בכלל לא נספרת בימים האלו. אבל גם אם תתגבר על תל אביבית אחת, יהיה לאשדוד קשה מאוד לעבור את השנייה.
סיבה נוספת קשורה במטרות. להבדיל מאיזי שירצקי, שהוא בסך הכל ילד בגוף של גבר בן 67 שמסוגל לקבוע בלי בעיה כי הוא שואף לאליפות, ג'קי (שצעיר מאיזי ב20- שנה) התבגר מהר ולא יכריז כבר שזאת המטרה במ.ס. אשדוד.
לפני כעשור היתה לו קפריזה כזאת עם הבאתם של חיים רביבו ויוסי אבוקסיס, אבל זה התרסק מהר. מאז בן-זקן מנהל את הפרובינציה האשדודית עם עליות ומורדות, אבל שולט בה עם המניירות המקובלות, אגב, גם אצל שירצקי - בחישות ולחישות על אוזני המאמן שלו.
וזו הנקודה השלישית המבדילה בין אשדוד לבין קרית שמונה. אם ההתערבויות התכופות של שירצקי בעבודתם של המאמנים רן בן-שמעון וגילי לנדאו הביאו לפיצוץ במקרה הראשון, ולמתיחויות במקרה הנוכחי, ליוסי מזרחי יש טמפרמנט אחר מרב"ש ומלנדאו, והוא גם במקום אחר בקריירה.
יוסי כבר עשה את הסיבוב שלו כמאמן ראשי בבית"ר, במכבי ת"א וכעוזר מאמן בנבחרת ישראל, וכל עוד הכסף של ג'קי מונח בזמן בחשבון העו"ש, הוא ייתן ברצון לבןזקן את ליטרת השופוני שהוא דורש ממנו, שזה אומר לצעוד ליציע העמידה בו ג'קי עומד לבדו, ולעשות את עצמך מקשיב לדברי חכמים.
אצל בן-שמעון ולנדאו, שמרגישים רחוקים ממיצוי הקריירות שלהם, המצב אחר והאנרגיה אחרת. לכן כשאין מתח, כמו באשדוד, זה טוב לפתיחת עונה נהדרת, וזה מתאים לסיום עונה אי שם במקום השישי.
2. שעות ארוכות של בהייה בזוועות המחזור החמישי, ושבועיים לפני שני המפגשים של נבחרת ישראל מול לוקסמבורג, ההרגשה היא שהכדורגל כאן איבד כיוון. חשבתי על זה ש35- שנה אני הולך לראות משחקים של נבחרת ישראל באיצטדיון ר"ג, ורק פאקינג פעם אחת, כן, פעם אחת, יצאתי משם בתחושה של וואו.
כן, אחרי ה0-5- על אוסטריה. בעצם, עכשיו אני צריך להודות שבעצם לא הייתי אפילו במשחק ההוא. באותו יום טיילתי בפראג...

יוסי בניון ואיתן טיבי. געגועים ל-0:5 מול אוסטריה
דני מרון