קבוצה ביום, שארלוט: ליגת הפיתוח
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב חוזר בפעם התשיעית, עם סקירת 30 הקבוצות מהתחתית עד האלופה. והיום: שנה אחרי שהכניסו את מייקל ג'ורדן לספר השיאים מהצד הלא נכון, הבובקאטס מינו מאמן צנוע ויסתפקו בדבר אחד: לגלות שיש להם תקווה
עונה תשיעית לבובקאטס, כולן בשארלוט, אפס אליפויות. מאמן: מייק דאנלפ (רוקי, בן 55). בעלים: מייקל ג'ורדן. המרוויח הגדול: בן גורדון,
כנסו לעמוד הבית של סורוקה: https://www.facebook.com/nbasoroka
שחקני מפתח שנשארו: קמבה ווקר, ג'ראלד הנדרסון, ביסמק ביומבו, ביירון מאלנס, טיירוס תומאס.
רכישות בולטות: הרוקי מייקל קיד גילכריסט (קנטאקי), הגארדים רמון סשנס (לייקרס) ובן גורדון (דטרויט), הסנטר ברנדן הייווד (דאלאס). עזיבות בולטות: קורי מאגטי (דטרויט), די.ג'יי אוגוסטין (אינדיאנה), דריק בראון (סן אנטוניו), די.ג'יי ווייט (סין), אדוארדו נאחרה (פרש).
למייק דאנלפ יש משימה קלה יחסית: מהמקום אליו הגיע פול סיילאס, בעונה עם אחוז ההצלחה הגרוע בתולדות ה-NBA, ומסיום עונה עם 23 הפסדים רצופים (כמה אירוני, המספר הזה, כשהבעלים שלך הוא מייקל ג'ורדן), אפשר רק לעלות. יש צעירים מוכשרים, כמה וטרנים שיכולים לתפוס יום, והיעד הראשון, לנצח בעשרה משחקים, כנראה יושג בסופו של דבר.
רגע, נתחיל מהתחלה. למקרה שביררתם – מייק דאנלפ זה המאמן. אכן. לג'ורדן היתה רשימת מועמדים שכללה שמות כמו נייט מקמילן, בריאן שאו וג'רי סלואן שביטל את מועמדותו, ובסוף נשאר עם דנלאפ, שהיה מאמן מאוד חביב וסימפתי, רק בסנט ג'ונס. מכללות. "הוא הופך אותך מטוב למצוין", החמיא ג'ורג' קארל, שעבד עם דאנלפ בדנבר, לאיש שבגיל 55 מקבל לראשונה הזדמנות במקצוענים. "הדגש שלנו היה פיתוח", אמר, אולי כמעט התנצל, הג'נרל מנג'ר ריץ' צ'ו.
פיתוח זו המילה המרכזית בשארלוט. מפני שאחרי שהגעת לתחתית הבאר, ושסרטי ההיילייטס שלך מעלים מהלכי כדורסל כאלה או כאלה, אתה יכול לקוות שיש איזושהי דרך חזרה למעלה. כשמסתכלים על סגל בו שחקני המפתח הם בני 19 (קיד גילכריסט), 20 (ביומבו), 22 (ווקר), 23 (מאלנס) ו-24 (הנדרסון), אולי הבחירה במאמן קולג'ים קצת פחות מפתיעה. והרבה מהעומס נופל על הנבחר השני בדראפט 2012, שאמור לשאת את המועדון אל הלגיטימיות.
מייקל קיד גילכריסט לא היה השחקן הכי מבריק בקנטאקי, אבל סט התכונות שלו הפך אותו לאטרקטיבי במיוחד. מק"ג הוגדר על ידי מאמנו ג'ון קליפארי כ"שחקן שעובד הכי קשה בסגל", אוהב ורוצה ללמוד, וידוע כסמול פורוורד שמדביק חלקים אחד לשני, מדביק את הקבוצה בהתלהבות ומדביק כל שחקן יריב באתלטיות. בעיה קטנה היא שבשארלוט מדובר על פאזל של 1,000 חתיכות, שכמה מהן תקועות מתחת לשטיח, בשואב האבק או איפשהו בקיבה של החתול.
הסיכוי היחיד של שארלוט הוא שצעיריה יאמצו את המנטרה המפורסמת משיחות בצבא: או שתהיו תלויים זה בזה, או שתהיו תלויים זה לצד זה. ווקר, שניצח בטורניר ה-NCAA האחרון בחייו במשחק אחד פחות (שישה) מאשר בעונת ה-NBA הראשונה בחייו, עשוי להפוך לשחקן אקספלוסיבי בליגה, אבל יהיה חייב לקבל החלטות טובות יותר ולקחת זריקות טובות יותר, מה שעשוי להשתפר לצד שחקנים טובים (קצת) יותר. ביומבו הראה פוטנציאל חביב בתחום החסימות, ומאלנס הפתיע עם כמה בליצים של נקודות וריבאונדים, בדרכו ל-9.3 נקודות עונתיות.
הווטרנים, צלחת השאריות של ה-NBA – הקלעי שדטרויט זרקה בבהלה (גורדון), הסנטר שדאלאס שיחררה באמנסטי (היוורד), הרכז שהלייקרס ביקשו להחזיר לחנות אחרי שהתברר שהוא מקולקל בפלייאוף (סשנס) – יוכלו לתרום נקודות, ריבאונדים ואסיסטים מזדמנים, אבל אמורים להוות רק התפאורה. ריץ' צ'ו, כמו כל מנג'ר של קבוצה כושלת בליגה, מייחל לדבר אחד: בנייה איטית ומוצלחת במודל אוקלהומה סיטי, אה, והוא מאחל עוד משהו, לעצמו, לשחקנים ולאוהדים: ושמייקל ג'ורדן ישמור מרחק, ולא יפריע לו לעבוד.
אופטימי: רוקי השנה מגיע מכאן, עם 14.8 נקודות, 5.0 ריבאונדים ו-4.7 אסיסטים לערב, בקבוצה שהצליחה להתעלות על כל הציפיות ולנצח ב-25 משחקים שלמים... קבלו את מייקל קיד גילכריסט!
פסימי: גם בעונה הבאה אתם לא יודעים מי זה מייק דאנלפ, אבל הפקידים בלשכת האבטלה כן. הבחור הסהרורי מסתובב עם חולצה מכופתרת ומתעקש שיש לו הוכחות שפעם הוא עבד אצל מייקל ג'ורדן.
את מה שלא הצליחו לעשות קרל מאלון וג'ון סטוקטון, גארי פייטון ורג'י מילר, פטריק יואינג ודייויד רובינסון, קלייד דרקסלר ומג'יק ג'ונסון, אנחנו עשינו בגדול: גרמנו למייקל ג'ורדן לצאת לוזר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם