יש למה לצפות: במלחה פותחים עונה
הפועל ירושלים נראית מוכשרת ומאוזנת יותר מזו של העונה שעברה. סמית ופולן הם כישרונות אדירים וטפירו קיבל הזדמנות לפתוח דף חדש. שלום ירושלמי אופטימי

ג'וש דאנקן בפעולה. לא לרכבת ההרים עודד קרני
כל מה שמעבר לזה ייחשב לבונוס. בגדול, אני מסכים איתו. קשה לצפות לנסים ונפלאות מקבוצה שרוב השחקנים שלה לא הכירו זה את זה ולא שיחקו זה לצד זה עד לפני חודשיים-שלושה.
שם המשחק הוא יציבות. קבוצה שהיא רכבת הרים לא יכולה להגיע לתחנה הסופית. הנדידה הגדולה והרכבת האין-סופית של שחקנים שבאו והלכו ממלחה בשנים האחרונות היו אחת מבעיות היסוד של הפועל.
גידי דודי, שמנהל את הקבוצה שנים ארוכות, יודע ששחקן שמגיע לכאן מחו"ל, בעיקר מארצות הברית, לא יודע מה קורה איתו בחצי השנה הראשונה, ולכן צריך להחזיק את הטובים בכל מחיר. אם השחקנים המצטיינים שפותחים מחרתיים את העונה לא יסיימו אותה איתנו ולא יישארו לעוד עונה לפחות - חבל לכולם על הזמן, ואני לא מדבר על שחקנים שיתבררו ככישלונות מוחלטים.
עד לרגע זה הרושם שמתקבל הוא טוב. חוסר היציבות וההבדלים ברמה בין המשחקים שראינו הוא טבעי. החיבור לוקח זמן. הקבוצה נראית מוכשרת ומאוזנת יותר מזו של העונה שעברה. חמישה פורוורדים מעניקים לקבוצה כוח מתחת לסל (קרייג סמית, ג'וש דאנקן, קורטני פלס, אורי קוקיה ואלישי כדיר), ושלושה מחזיקים את הקו האחורי (ג'ייקוב פולן, רביב לימונד ומאיר טפירו).
סמית ופולן הם כישרונות אדירים. אני בטוח שהם יהפכו לאהובי הקהל במלחה, מה שיעזור להם להתאקלם. צריך לקוות גם שדן גרונפלד, שחקן חשוב ביותר, ישתפר, ושארבעת הצעירים שהגיעו לקבוצה משורות הנוער אכן ישחקו ויוכיחו את עצמם. גם הצעירים הם מרכיב ביציבות שאנחנו מבקשים.

דרור חג'ג מול רביב לימונד. נראה מבטיח
צילום: עודד קרני
האנשים הוותיקים ביותר בסגל המקצועי של הקבוצה הם המאמן שרון דרוקר, שנמצא כאן בערך שנה, ועוזרו דרור כהן, שנמצא כאן קצת יותר. בניגוד לשנה שעברה, הפעם מוטלת על דרוקר אחריות מיוחדת, כי הוא האיש שבחר את כל השחקנים כמעט לבדו. דרוקר היה כאן פעם ויודע ומכיר את מערכת הלחצים הנוראית במלחה.
אני שומע שיש בקבוצה אווירה טובה ואין בה בעיות חברתיות, למרות העבר הסוער של שחקן אחד או שניים. בעניין הזה אפשר לסמוך
גם על היו"ר החדש אמיר הוכפלד, אוהד ותיק שלנו, שיש לו ראש פתוח ורצון לחבר את כולם, שחקנים ואוהדים כאחד.
מילה אחרונה על מאיר טפירו. שנים ארוכות הוא שיחק בהפועל, אבל מעולם לא רשם על שמו שום הישג. את הקדנציה האחרונה שלו בקבוצה הוא סיים בנסיבות לא מחמיאות, בעקבות פרשה אלימה שנחשפה בעמודים אלה ביוני 2007. שרון דרוקר פתח לטפירו דף חדש. זה הזמן שלו, בגיל 37, לעשות תיקון כללי. בהצלחה לכולם.