קבוצה ביום, פילדלפיה: אנדרו סטייטמנט
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: פילי פירקה את החבילה אחרי פלייאוף מוצלח, בשביל האפשרות לבנות סביב ביינום וחבורת צלפי שלשות. אם זה יעבוד, נקבל כוח עולה חדש במזרח
עונה 64 לסוונטי סיקסרס, שהחלו את דרכם כסירקיוז נשיונלס ב-1949,
בעלים: ג'ושוע האריס, אדם ארון. המרוויח הגדול: אנדרו ביינום, 16.5 מיליון דולר. צבעים: אדום, כחול (רויאל בלו), לבן. מקור הכינוי: הצהרת העצמאות שנחתמה בפילדלפיה בשנת 1776. שלוש מלים על העונה שעברה (מאזן 31:35, ניצחון 2:4 על שיקאגו בסיבוב הראשון, הדחה 4:3 מול בוסטון): עלייה וקוץ בה.

שחקני מפתח שנשארו: אוון טרנר, ג'רו הולידיי, ספנסר הוס, לאבוי אלן, תדאוס יאנג.
רכישות בולטות: אנדרו ביינום (לייקרס), ג'ייסון ריצ'רדסון (אורלנדו), ניק יאנג (קליפרס), דורל רייט (גולדן סטייט), רויאל אייבי (אוק סיטי), קוואמי בראון (מילווקי), הרוקיז ארנט מולטרי (מיסיסיפי סטייט) ומאליק וויינס (וילאנובה).
עזיבות בולטות: אנדרה איגודאלה (דנבר), אלטון בראנד (דאלאס), ג'ודי מיקס (לייקרס), ניקולה ווצ'ביץ' (אורלנדו), לו וויליאמס (אטלנטה), סם יאנג (אינדיאנה).
לא כל יום רואים קבוצה שחתומה על אחת הסנסציות, לכאורה, הגדולות בתולדות ה-NBA, מפרקת את החבילה תוך מספר חודשים. קבוצה שמגיעה מרחק כמה דקות מגמר איזורי, שרושמת הצלחה ממשית ראשונה מזה תשע שנים, זורקת חצי מהרוטציה שלה. לא כל יום רואים קבוצה נותנת לכוכב שלה לעזוב דווקא אחרי הפלייאוף המוצלח בקריירה, ותוך כדי טורניר בו הוא שותף למדליית זהב אולימפית. מצד שני, לא כל יום יש לקבוצה הזדמנות להשיג שחקן כמו אנדרו ביינום.
הסיקסרס עברו במחי טרייד אחד מהפך. תדמיתי, סגנוני, מבני. קבוצת ה"רוטציה של 10 שחקנים, לכל אחד יש תחליף, צווארון כחול, כולם עובדים קשה" שניהל דאג קולינס, בהצלחה לא רעה בכלל בשנתיים האחרונות (חוזהו הוארך לאחרונה גם לעונה הבאה, וטוני די-לאו מונה כמנג'ר), לא גרה כאן יותר. במקומה הגיע דגם המתבסס על יותר ורסטיליות בסגל, ומזכיר את אורלנדו מג'יק של עונת 2008/9, שהגיעה לגמר ה-NBA. בפרפראזה על המג'יק של אז, לצורך העניין, הסיקסרס הם "עלי בבאיינום וארבעים הקלעים".
בהתקפה החדשה של הסיקסרס יהיו שני מובילי כדור במקום שלושה – ג'רו הולידיי ואוון טרנר. ביינום, בהנחה שיחזור כמו שצריך מניתוח הברך שישבית אותו עד השבוע האחרון של ההכנה, יעמוד באמצע, יקבל כדורים וימשוך המון תשומת לב ושומרים. ביינום היה בעונה שעברה, לדעת רבים, הסנטר הכי טוב בליגה, אבל בלייקרס, כידוע, הוא נאלץ להסתפק בתואר "האופציה ההתקפית מספר 2-3". בכל מקרה, האיש יודע למסור החוצה מהלואו-פוסט, גם משמירות כפולות.
במקרה כזה יחכו לו על קו השלוש, תמיד, לפחות שני קלעי שלשות טובים. לג'ייסון ריצ'רדסון יש 37.2 אחוז קריירה משלוש, להולידיי 37.7, לניק יאנג 37.8, לדורל רייט 36.5. רייט הוביל את הליגה בשלשות בעונת 2010/11, ריצ'רדסון היה שני. בנוסף אליהם, תאד יאנג וטרנר יודעים לחתוך היטב לטבעת. לסנטר, אם יהיה זה ביינום או ספנסר הוס, תמיד יהיה למי למסור.
לא יכולים לחכות לפתיחת העונה? גם הוא לא. היכנסו לעמוד הפייסבוק של סורוקה.

ביינום התייצב ליום התקשורת עם תסרוקת אפרו, שינוי גדול גם עבורו אחרי שנים של קצוץ בלייקרס, אבל לא השיער מושך את תשומת הלב אצלו אלא, כמו, תמיד, הברכיים. העונה האחרונה, השביעית בקריירה שלו, היתה זו בה הוא סוף סוף הפך לשחקן שכולם חלמו שיהיה. 18.7 נקודות, 11.8 ריבאונדים, אחוזים מצוינים, כמעט שתי חסימות לערב ובעיקר 60 משחקים מתוך 66, הפעם הראשונה מאז עונת 2006/7 שהוא משותף ביותר מ-80 אחוז ממשחקי קבוצתו.
מאחורי ביינום, המצב של הסיקסרס פחות מזהיר. ספנסר הוס בילה חלק לא קטן מהעונה שעברה בחדרי פיזיותרפיה, וקיבל הקיץ חוזה קצר. אלטון בראנד עזב וכך גם ניקולה ווצ'ביץ' המבטיח.
קוואמי בראון מסתובב כבר שנים ברחבי הליגה בלי לעשות כלום ומהדראפט הגיע ארנט מולטרי, שכבר זכה לכינוי Poultry (עוף) באתר "ליברטי בולרס". כך שבסוף חוזרים לביינום, שבינתיים יחמיץ את כל ההכנה בשל הניתוח שעבר בברכיו. על השאלה אם הלייקרס פשוט עשו Sell High על המניות שלו או אם ביינום בדרך לשלוט במזרח בשנים הקרובות, יקום או ייפול העתיד של פילי.
בטווח הקצר יותר, הסיקסרס ישמחו גם לדעת האם הולידיי, בשנת חוזה, וטרנר בשנתו השלישית, הם הדבר האמיתי. בעונה האחרונה, הולידיי הלך אחורה כמעט בכל פרמטר סטטיסטי, כולל ירידה דרסטית בממוצע האסיסטים מ-6.5 ל-4.5, וזה רכז פותח בקבוצת פלייאוף.
טרנר רשם 9.4 נקודות ו-5.8 ריבאונדים לא רעים, אבל הידרדר ביחס האסיסטים לאיבודים, צנח ל-67 אחוזי עונשין ולא מסוגל לקלוע מבחוץ. שני אלה אמורים להיות העוגנים בקו האחורי לאחר עזיבתו של הכוכב אנדרה איגודאלה, שעצם היותו הכוכב קבעה תמיד את תקרת הזכוכית של הסיקסרס במקומות 5-6 במזרח.
לטרנר יש פוטנציאל להיות הידו טורקוגלו של אותה אורלנדו מצליחה, מבחינת הגובה, הוורסטיליות וחוכמת המשחק, ואין סיבה שהולידיי יהיה פחות טוב מג'אמיר נלסון של אותה גירסה.
עכשיו, כשביינום מעביר את הסיקסרס משלב ההסתפקות במקום בפלייאוף לשלב בו הם אמורים לאיים על ראשות המזרח, גם שני הילדים בקו האחורי יצטרכו להתנהג בהתאם.
אחרת, הגעגועים לאיגי יתחילו מוקדם מהצפוי, וגם עליית הסיבוב בפלייאוף, כפי שעשתה השנה על חשבון שיקאגו (שהגיעה מדורגת ראשונה, אבל איבדה את דריק רוז במשחק 1 והתמוטטה מנטלית), תישאר בגדר פנטזיה.

אופטימי: העונה של ביינום גדולה לפחות כמו האפרו שלו. הולידיי משתדרג ל-17 נקודות למשחק, הסיקסרס נמצאים בטופ של הליגה מבחינת שלשות, וקולינס שוב מגיע למשחק השביעי בחצי גמר המזרח. הפעם, עם יתרון ביתיות.
פסימי: דווייט הווארד ואנדרה איגודאלה נפגשים בחצי גמר המערב, בזמן שביינום מחלים מעוד ניתוח בברך, הולידיי מחפש לעצמו חוזה של חמישה מיליון דולר לעונה בקבוצת לוטרי, וקוואמי בראון... בעצם, בואו נשאיר את זה ככה. קוואמי בראון.
את אלן אייברסון, עוד לפני שהיה מקושר לליגה הסינית. האיש, האגדה, הקורנרואוז בשיער והשימוש היצירתי ביותר במילה Practice.