חלקיק אלמנטרי: בלאט נגד הזרם
דייויד בלאט נאבק עם כמות גדולה מדי של חוסרים והגבוהים אינם מבינים את תפקידם בהגנה, אבל באנקי פעל פעם אחת יותר מדי על פי הספר. זה לא הזכיר את המשחקים היפהפיים של מכבי של פעם נגד סיינה של פעם, אבל גם כאלה צריך לדעת לנצח
גיא פניני, אתמול בהיכל נוקיה צילום: דני מרון
בצד השני, לוקה באנקי הטירון נראה מוכן היטב, עם איזורית גמישה וריצה למתפרצות שניצלה עד תום את הבלאגן של מכבי. זה לא התבטא ביתרון גדול יותר בגלל עובדה אחת, שהשפיעה גם על המשחק במלאגה בשבוע שעבר: מעט מאוד מן הגבוהים שנשארו בכדורסל האירופי הם מסיימים אמיתיים, שהופכים יתרון לשתי נקודות בטוחות. ההגנה של מכבי, עם יותר מדי חילופים קלים ומעט מדי רוטציה לסגירת הצבע, הזמינה הכנסות כדורים פנימה, רק שקאסון או רס לא יודעים לסיים אותן כמו שצריך.
באנקי היה גמיש וידע להפתיע, כמו בלחץ חמש דקות לסיום, שהחזיר את הקבוצה שלו ליתרון. ואז פעל פעם אחת יותר מדי על פי הספר: ביתרון שתיים וכדור ביד הוא הכניס את האקט, לכאורה מוביל כדור שלישי ובפועל הגארד הכי חלש שלו אתמול, במקום מוס, והיקמן חטף והשווה. השאר כבר היה ביצוע של שחקנים, ושם היקמן היה משכמו ומעלה.
לא במקרה סל הניצחון היה "אופן" בלי שום תחכום, הדבר הכי אלמנטרי בכדורסל.
מחכים לנו כנראה לא מעט משחקים כאלה העונה, בין קבוצות עם הרבה חסרונות שמנסות איכשהו לחפות עליהם באלתורים והתאמות. זה לא הזכיר את המשחקים היפהפיים של מכבי של פעם נגד סיינה של פעם, אבל כמאמר הקלישאה, גם כאלה צריך לדעת לנצח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם